אין אזרח סקרן שלא נתקל במהלך השנים בחוק גיוס כזה או אחר. כשיואב גלנט מציף אותו כיום, הסיבה היא מחסור מיידי בחיילי בט"ש ובתומכי לחימה, כך שכדי להפחית מנטל המילואים הוא דוחף לגיוס חרדים. הכי בסיסי. צה"ל ממילא מפרק את הבאסטה ברצועה לטובת "מבצעים" מקומיים וסיוע הומניטרי. ואם על הדרך גם ניתן לפרק את הממשלה וללכת לבחירות, מה רע? שום דבר פרט לזה שהחרדים לא יתגייסו והיכולת לנהל לחימה יעילה יותר תיפגע קשות (לחימה יעילה משמעה פחות הרוגים, וכל הרוג עולם ומלואו, עדיין זוכרים?).
רומנטיקן שלא אוהב "להתקפל": מה חושפות ידיו של נסראללה על אישיותו?
דיווחים בבריטניה: זה הסרטן שבו מעריכים שהמלך צ'ארלס לקה
בשלב זה אנחנו נכנסים למנהרה משפטית וציבורית שאמורה לחדד עוד יותר את הפערים הבלתי ניתנים לגישור בין שבטי ישראל בדרך להכרעות נוספות, בלתי אפשריות גם הן. הבנתי שלי אומרת שצה"ל צריך, אבל בעצם לא רוצה את החרדים. הקמת גדוד נצח יהודה הייתה בעייתית (פרדון על הצרפתית). בצד עבודת הבט"ש הרגילה, התעללו חיילי הגדוד (לא כולם, אבל די במספר המקרים כדי לסמן את הגדוד כולו) הן בפק"ל צה"ל והן בפלסטינים. תופעה שהתרחבה במלחמה הנוכחית למגזרים נוספים.
בינתיים, בזפזופ אקראי, יאיר שרקי וחיים לוינסון מארחים (קשת 12) את השר לענייני משהו אופיר סופר בעניין חוק הגיוס. שניהם ניצולים של כור ההיתוך החרדי והדתי־לאומני. לשרקי נותרו כמה צלקות מפוחמות, אבל נראה שהוא בדרך הנכונה החוצה. אולי לא מהדת עצמה, אלא מהקטעים הממש מטורפים הכרוכים בתרי"ג, ולוינסון דוחף את הקטע השמאלני שלו בריטון מאנפף שכנראה צריך להתרגל אליו.
שרקי מנפנף כטוריאדור בגרסה דינקותא שלו, להטוטי איפכא מסתברא שיביאו אותו לנעיצת המוות ולקטיפת האוזניים של המרואיין (למי שחווה מלחמת פרים). שניהם בקיאים ורגילים בחומר, והתוצאה אמורה להיות הום ראן של בייסבול בצד של שרקי, וטאצ'דאון של פוטבול בצד של לוינסון. או ההפך (לטובת הכיף של המתחזים לאמריקאים).
השר המרואיין סופר היה אמור להיחשף בראיון הן בעליבותו והן במסוכנותו, וזה לא קרה. סופר נשאל מדוע מפלגת הציונות הדתית לא תצביע בעד חוק הגיוס. שאלה מתבקשת, והוא השיב רובוטית בצרורות של קלישאות פטריוטיות בסגנון עם ישראל חי. פעם אחר פעם אחר פעם. שרקי מעניק לו בונוס אישי על ההקרבה האישית והמשפחתית למען ביטחון ישראל, וחוזר בסבלנות על שאלתו.
אני לא יודע עד כמה סופר מודע לעובדה שהוא טמבל, אבל אין לו בעיה לחזור שוב ושוב על שרשור מעגלי של מי ימלל גבורות עם ישראל חי. להתחמק זו מיומנות ואומנות פוליטית הכרחית, אבל אצל סופר מדובר במחרוזת של סמלים לאומניים ודתיים שהם בהחלט תשובה למשמעות החיים, אבל ללא שום קשר לשאלה עצמה. כאילו… מה דעתך, כבוד השר, על הברד שירד בדרום ספרד? נכון! מה שעוללה האינקוויזיציה הספרדית לעם ישראל לא ייסלח לעולם, כולל ההתנתקות ואהוד ברק.
מגויסים מול מדויסים
שרקי ולוינסון הם מן המוצרים המשובחים של תעשיית התקשורת הישראלית, אבל גם אצלם אין רגל מסיימת במובן המעשי. הם ניסו לגעת במפגש האלים בין המציאות הפוליטית וההיגיון המעוות של הימין החרד"לי, וסופר דיבר אל השקשוקה המבעבעת של פחדים, הזיות ושנאות הקרויה עם ישראל.
במקום לחזור פעם אחר פעם על אותה שאלה ולקבל את אותה מקלחת דביקה עם בונוס של התיישבות בעזה, היה מקום להפסיק עם שאלות הקיטבג ולהציג את הסיבה האמיתית, והיא ממש לא עניין של "הנטל", "ההגינות" ו"היחד" של המגויסים מול המדויסים.
הסיבה לדרישת צה"ל ושר הביטחון, מגובה בבני גנץ וגדי איזנקוט, היא לחלוטין טכנית. במצב של היום על פי נתוני צה"ל, כ־66 אלף אברכים משתמטים וכ־540 מגויסים. צפי הלחימה בתקופה הקרובה מחייב גיוס מהיר של כ־7,000 וככל שיגויסו יותר, יופחת העומס מהמילואים ויקל הלחץ על המשק כולו.
צה"ל זקוק לכמות מוגדרת מראש במספר ימי לחימה של אמל"ח וסד"כ. תחמושת וחיילים הם חד־פעמיים בגין שחיקה ומחייבים תחלופה. ללא תוספת משמעותית של מתגייסים חדשים, אין לצה"ל מה לחפש בסיבוב הבא. להזכירנו: צה"ל נלחם כיום בחמש זירות. עזה, גדה, סוריה, לבנון והפלנגות של המתנחלים במערכת ומחוצה לה.
אלף פעם ייצא לנתניהו לציבור וישחק אותה גיבור לעומת צה"ל לצורכי בחירות, ואלף פעם צה"ל אמור להזהיר אותו כי השמיכה קצרה מכדי לכסות על לחימה בכמה זירות, וכי המספרים היחידים בהצגת הניצחון המוחלט כמשחק סכום אפס יהיו מספרי חללי שווא.
על בטן ריקה
לא ברור כיצד יסתיימו אירועי חוק הגיוס. מה שברור הוא שכל זמן שממשלת בן גביר על מלא וקללת ה־64 רובצים ממעל כחשרת ענן רעיל, אנחנו נמשיך להידרדר. אם יצחק גולדקנופף – האיש שהרג את האירוניה ואת הדיאטה – תוהה למי רע פה, אזי מצ"ב רשימה חלקית: למשפחות ולחיילים שנהרגו ולאלו שעוד ייהרגו והם עדיין לא יודעים את זה. לחטופים ולקרוביהם. למילואימניקים ולמשפחותיהם שקורסים כלכלית. לכלל אזרחי המדינה שסבורים שהמצב בלתי נסבל.
ומה אתה יודע, גולדי? יש כאן אזרחים ואזרחיות (במגזר שלנו הן ממש נחשבות כבנות אדם) שקשה להם לנשום. לא רק בגלל מה שקורה ליהודים, לא תאמין, גולדי, גם בגלל מה שקורה לפלסטינים. הרוגי המשאיות ההומניטריות שהפכו למשאיות תופת הם באחריות הקואליציה, ולא חשוב מי ירה ומי נדרס. בהיעדר נטילת אחריות מצד נבחרי הציבור, הציבור כולו נושא בנטל האחריות והאשמה. אתה ואני אמורים לנהוג כאילו בגללנו אישית נהרגו מאה רעבים.
להזכירנו: גם בטן ריקה היא עולם ומלואו. ועדיין, בועת האטימות הגולדקנופפית צפה בניחותא בים התורה, כולל "תורת המלך", ספר שעוסק ב"הלכות מלחמה והריגת גוי" ויצא בהסכמת דוב ליאור, רבו של בן גביר. ויש שם הצדקה לנוהל חניבעל. תא"ל ברק חירם, מח"ט ומתנחל, הורה לשגר פגז שהרג 12 בני ערובה בבארי. ככתוב בתורת המלך: "חם מחזיק את יפת כבן ערובה ויורה לעבר שם. מותר לשם לירות לעברו, אף אם בזה ייפגע גם יפת".
בצה"ל מנסים לבלוע את אירוע תא"ל חירם, והוא נתקע בגרון. אני משוכנע שחירם לא ביצע את הירי משום שהרב של בן גביר התיר אותו, אפילו לא משום שהוא מתנחל, אלא מתוך הערכת מצב נקודתית, אולי גם בגלל פאניקה של סערת קרב שפרץ בהפתעה. ייתכן שכל אדם סביר היה פועל כמוהו. העניין הוא שהאירוע מחייב לקח לאומי שיחרוג מהתוצאות האיומות ויהפוך להיות לקח לאומי.