אין זו הפתעה שצה"ל נאלץ לחזור ולהילחם במתחם בית החולים שיפא ברצועת עזה. בכל אזור שצה"ל מפנה, לאחר שטיהר אותו ממחבלים, שכן המחבלים שנותרו בחיים, חוזרים ומנסים להתבסס מחדש בשטח שטוהר.
"שילוב מנצח עבור השמאל הציוני": מה מתבשל מאחורי הקלעים? | האזינו
ממניעים פוליטיים: האם נתניהו הוביל במכוון לעימות מול ביידן?
מתקבל הרושם שאין יכולת צבאית "לנקות" אזורים, וצריך לקחת בחשבון שצה"ל יצטרך לשוב לאזורים שכבש, שכן לוחמי הגרילה המחבלים עולים ויוצאים ממחבואיהם ומחדשים את יכולתם הצבאית אל מול צה"ל. הדברים נראים כסגה בלתי ניתנת לסיום ונשאלת השאלה כיצד נוכל להתגבר, ולהגיע באמת לניצחון סופי שיביא לשקט או לרגיעה יחסית, ותתאפשר חזרת תושבי עוטף עזה לבתיהם ולקהילותיהם שהופרדו.
המצב הנוכחי מחדד גם את השאלה, שהקבינט טרם התייחס איליו, והיא עתיד היום שאחרי. כבר טענתי מספר פעמים, ואני חוזר וקובע כי בהעדר החלטה על עתיד הרצועה, יאלצו כוחות צה"ל להישאר בשטח, מצב שאינו רצוי, משום היבט שהוא. לתסבוכת בשטח יש להוסיף גם את ההתקפה הקשה של השר סמוטריץ' ברמטכ"ל, בנמקו אותה, כי אין מקום לשנות דרגי פיקוד על ידי הדרג שכשל ב-7 באוקטובר, למרות ההישגים של המערכה הנוכחית.
לטעמי, טועה שר האוצר במתקפתו על הרמטכ"ל, והוא פוגע קשות בהמשך המאמץ המלחמתי, ומפריע לעצב ולבנות את צמרת הדרג הפיקודי הצה"לי וחבל. אין ספק כי הרצי הלוי מפקד בכשרון רב ומוצלח במהלכי הקרב, ההתחשבנות על ביזיון ה-7 לאוקטובר תעשה עימו בתום הקרבות, אך עד אז יש לאפשר לו לנהל את המערכות רבות הזרועות בשקט יחסי.
נראה כי הקרבות ברצועת עזה לא יסתיימו בצורה טבעית. רק החלטה מדינית תגרום לכך. ולכן עד שיגיע מועד נתינת הדין וחשבון, יש לאפשר לצה"ל ולמפקדיו להילחם, ללא הצקות והפרעות מצד פוליטיקאים, או דעתנים, שסבורים אחרת.