כשטור זה נכתב, ערוץ אל־ג'זירה עדיין פועל מישראל. כתביו עדיין משדרים כאן אף על פי שסגירתו אושרה בממשלה כבר לפני שבועות. הם משדרים מפה לאורך כל המלחמה, אף שאחד מאנשי התחנה היה חבר במערך טילי הנ"ט של חמאס (כפי שחשף דובר צה"ל בערבית). הם מדווחים מכאן, אף שהתברר שחשפו את שטחי הכינוס של חיילינו.
אסור שסערת המרצה שיצאה נגד ישראל תיגמר רק בהשעיה זמנית | גאולה אבן סער
לידיעת יולי תמיר: המלחמה בחמאס אינה נקמה ובטח שאינה מנוע ל"צמיחה"
זה הערוץ שעשה אמבוש אכזרי למירב גונן לשם, אמה של רומי החטופה. היא הועלתה לשידור חי ובו עומתה בהפתעה עם בכיר חמאס.
למה נדרשים יותר מחמישה חודשים כדי לסגור את הערוץ הפרו־חמאסי? אולי זה באמת הניסיון לחוקק חוק שיסגור את הערוץ לצמיתות? ואולי לא ממש ממהרים לסגור, נוכח התפקיד שממלאת קטאר בעלת הערוץ במו"מ לשחרור החטופים? חוששים לעצבן.
אבל את הנזק ההסברתי הקשה שגרם שם השבוע ראיון עם עמי אילון, כנראה שלא היה אפשר למנוע גם אם הסניף המקומי של הערוץ כבר היה נסגר. אילון מחזיק ברזומה המרשים של מפקד שייטת 13, מפקד חיל הים, בעל עיטור הגבורה, ראש השב"כ אחרי רצח רבין, חבר כנסת, שר וחבר הקבינט המדיני־ביטחוני.
עם הרקורד הזה, בזמן מלחמה, הוא בחר לומר בשישי האחרון בערוץ הקטארי(!) כי אילו היה פלסטיני, היה נלחם בישראל.
כמה רחוק תגיע בשביל כך? נשאל, והשיב: "כל מה שצריך".
מה דעתך על השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר? נשאל וענה: "אני רואה אותם כטרוריסטים משיחיים. הם מייצגים רק אחוז קטן בחברה הישראלית".
זה לא חדש שאילון מחזיק בעמדות שמאל מובהקות. יחד עם שותפו הפלסטיני פרופ' סרי נוסייבה הוא ניסה במשך עשרות שנים להוביל יוזמת שלום שמבוססת על "פתרון" שתי המדינות בגבולות 67' עם חילופי שטחים. עניין שנוי במחלוקת (וביתר שאת היום), אבל לגיטימי.
מה שפחות לגיטימי, בעיניי לפחות, הוא ההזדהות הפומבית עם מלחמתו של האויב בישראל. אני רוצה להתעכב רגע על הטקסט. זה עוד הרבה לפני המחשבה המיידית שחולפת בראש שזה נשמע כמו הצדקה רטרואקטיבית ל־7 באוקטובר. כי הם באמת נלחמים בנו בכל אמצעי שיש ברשותם, עוד לפני הטבח. הם נלחמים כשיטה מתוך בתי חולים, מסגדים ובתי ספר. הם נלחמים כשיטה מתוך ומאחורי אוכלוסייה אזרחית. הם מטרגטים אזרחים חפים מפשע כשיטה. האם באמת את כל זה היה עושה גם אילון? "כל מה שצריך"?
לא קרה, לא יקרה
בראיון ב"הארץ" בינואר האחרון דיבר אילון על הקונספציה השגויה ש"אם נאפשר לפלסטינים רווחה כלכלית – הם יוותרו על חלום העצמאות". הוא צודק, הם לא יוותרו. אבל לא בטוח שהחלום הוא עצמאות, חלום שאותו היו יכולים להגשים מזמן. מה שהיינו אמורים כבר להפנים, בטח אחרי טבח אוקטובר, הוא שגם אם יקבלו רווחה כלכלית פלוס עצמאות – הם לא יוותרו על חלום השמדת ישראל.
אילון סיפר שהוא ובכלל השב"כ התנגדו בזמנו לשחרור השייח' אחמד יאסין מהכלא הישראלי. זאת, בניגוד לעמדת אלופי המטכ"ל שגיחכו וטענו שמדובר ב"אדם מסכן על כיסא גלגלים". הוא סיפר שטען באוזניהם ש"אצלנו לא מבינים את מושג המנהיגות בעולם הערבי והמוסלמי, וזאת משום שמסתכלים אצלנו על המנהיג בעיניים מערביות של הופעתו בטלוויזיה, תסרוקתו או הבס בריטון של קולו".
השתכנעתי. יאסין המנוח (תודה לאל ולצה"ל) ויחיא סנוואר (מי ייתן ויצטרף אליו במהרה בימינו) וכל הנהגת חמאס באמת עשו ויעשו כל מה שצריך כדי לחסל אותנו. למה להשמיע את הדברים בערוץ שמשמש כזרוע תקשורתית־ביצועית של הטרור? מה חושבים צופי הערוץ כשהם מקבלים גושפנקה מאדם כמו אילון?
איך אפשר להבין ולהצדיק את כל מה שהפלסטינים יעשו? הבאנו את אש"ף מתוניס. הקמנו את הרשות הפלסטינית. יצאנו מעזה. שימנו את שלטון חמאס במזומנים – וקיבלנו את הטבח לפרצוף וטרור יומיומי על בסיס קבוע.
עמי אילון הוא אדם רב־זכויות בתחום הביטחוני. מבחינת צופי אל־ג'זירה וההנהגה בעולם הערבי הוא אינו אזרח אלמוני במשאל רחוב טלוויזיוני. הוא הוזמן לראיון דווקא בשל הרקורד הביטחוני והפוליטי שלו. דבריו משודרים שם משום שהם נותנים לגיטימציה למלחמה נגדנו.
מעולם לא שמעתי מנהיג ערבי, פלסטיני, שמכה על חזהו ואומר: אני מבין את הישראלים. מבין למה הם נלחמים בטרור שאנחנו מפעילים נגדם. אתם מצליחים לדמיין את אבו מאזן, סרי נוסייבה או סנוואר אומרים בראיון לערוץ 12: אילו הייתי ישראלי – הייתי נלחם בפלסטינים, הייתי עושה כל מה שצריך? שאלה רטורית. לא קרה, לא יקרה. רק בישראל.