שתיים מההופעות הכי מדוברות של התקופה האחרונה חזרו לעומק העבר, וזכו להצלחה גדולה בהווה. הראשונה היא איחוד של כרמלה גרוס ואגנר, הרכב שפעל לפני 30 שנה, קאמבק שיצר חמש הופעות סולד אאוט בבארבי. השנייה - מופע “חברים שרים קורין", שהתקיים בהיכל התרבות והכרטיסים אליו אזלו במהירות הבזק. מופע משיריה הגדולים של קורין אלאל, שהשיר הכי מאוחר שבוצע בו נוצר באמצע שנות ה־90.

ישראל צריכה לחטוף את מנהיגי חמאס? צבי יחזקאלי תוהה "למה הם מסתובבים בכיף שלהם"
"מתכון ודאי לתבוסה ישראלית": המסר מוושינגטון שמסבך אותנו בלבנון

ההופעות האלה הן חלק מגל נוסטלגי שלם ששוטף כרגע את הבמות, וגם ניסיון ליצור “אירוע" המבוסס על קאמבק מרגש, או על מספר עגול של שנים לצאתו של אלבום מיתולוגי. הנה רשימה מקרית של מופעים כאלה שהתקיימו לאחרונה, או יתקיימו בעתיד הקרוב. אסף אמדורסקי מציין 30 שנה לצאת אלבום הבכורה שלו. עמיר בניון יגיע לבארבי במופע לציון 20 שנה לצאת אלבומו “ניצחת איתי הכל". גם רונה קינן תופיע במועדון שעבר לנמל יפו, לציון 20 שנה לצאת אלבום הבכורה שלה. פורטיס יוצא לסיבוב הופעות לציון 45 שנה לצאת האלבום “פלונטר".

45 שנה, ממתי זה מספר עגול? דויד ברוזה מופיע כבר מזמן עם ערב לציון 40 שנה לצאת “האישה שאתי" המיתולוגי, שחגג בפברואר האחרון כבר 41 שנה לקיומו. יהודה פוליקר חזר עם מספר מצומצם של מופעים המבוססים על האלבום “אפר ואבק" המופתי. ללא ציון של מספר שנים לצאתו - מה לעשות שמדובר ב־36. כנסיית השכל נתנו מופע מיוחד לציון 30 שנה לצאת אלבומם השני, “קח שירים". וזה באמת רק מצאי מקרי, שדליתי בקלות מהזיכרון.

לכל אלה אפשר להוסיף מספר אדיר של מופעים של אומנים ותיקים, שפעלו כאן משנות ה־90 ואחורה. למעשה, אם בוחנים את הלו"ז של הבארבי, למשל, ניתן לראות דומיננטיות ברורה של ותיקי הבריגדה. בחודש הקרוב יופיעו שם למשל מוניקה סקס, אהוד בנאי, שלום חנוך, רוקפור, פורטיס, ג'ירפות, אתניקס, שלומי שבן, אביתר בנאי, מרסדס בנד ודודו טסה. כמעט אצל כולם, הכרטיסים סולד אאוט בתוך זמן קצר, ומדובר במועדון המכיל כאלף צופים.

אבל בבארבי עוד אפשר לראות גם אומנים צעירים ועדכניים יותר, כמו יסמין מועלם, טונה, עטר מיינר, נינט, פול טראנק וג'ימבו ג'יי. כשבוחנים את המצב במועדונים הבורגניים יותר, כמו הזאפה והגריי, הגיל הממוצע של האומנים עולה בהרבה. תמצאו שם, למשל, את אריק סיני, יהורם גאון והגבעטרון, תיסלם, חוה אלברשטיין, מתי כספי, חיים משה, דני סנדרסון ואפילו אבי טולדנו, שחוזר לבמות. אומנים שפרצו רק בעשור האחרון כמעט לא נמצאים ברשימות.

בסוגריים, חייבים לציין שבז'אנר הים תיכוני התמונה שונה לגמרי. אושר כהן, בחור בן 26, ממלא בקלות אולמות ענק כמו היכל מנורה בתל אביב, לעתים ערב אחרי ערב. כנ"ל לגבי עדן חסון, בן 29, שגם מתקתק היכלים ומופעי ענק כמו בלייב פארק בראשון. זה נכון גם לגבי נסרין, אודיה, עדן בן זקן ואחרים.

אבל כשחוזרים לאזורי הרוק והפופ, התחושה היא - בהכללה כמובן - שכל הז'אנר הפך לסוג של מסיבת מחזור אחת גדולה. אנשים מבוגרים חוזרים לרגעי הקסם שלהם, בעיקר בשנות ה־90 העליזות, מתנפלים על הכרטיסים ומייצרים סולד אאוטים חסרי תקדים. אבל מהעבר השני, מתבצרים בעברם ולא באמת נחשפים למוזיקה ישראלית חדשה. אפילו השם אולי הכי מדובר כרגע מבין האומנים החדשים בז'אנר, עלמה גוב, מופיעה בעיקר במקומות לא גדולים כמו לבונטין 7 בתל אביב או החלוץ בבאר שבע.

אפשר לקשר את הגל הנוסטלגי הנוכחי גם למצב במדינה, כמובן. כשהכל סוער וכל כך לא יציב, הנטייה הטבעית היא להתנחם בישן ובמוכר. אבל זה החל עוד לפני המלחמה, ומגלם תעשיית מוזיקה שבגלל מגוון רחב של סיבות מתקשה לייצר גיבורים חדשים, שסוחפים קהל גדול. זה כן קרה, אומנם, בהיפ הופ, לאומנים כמו טונה, רביד פלוטניק ועטר מיינר. אבל הם היוצא מהכלל. נתראה כאן בשבוע הבא, במסגרת חגיגות המספר העגול של הטור ה־586 מבית “היכן התרבות".

על הסכין

טירוף אמריקאי זו מתנה שלא מפסיקה לתת, כשמדובר בסדרות דוקו של נטפליקס. והפעם מדובר ב"התוכנית: נוכלים, כתות וחטיפות". סיפור מדהים על רשת בתי ספר לנוער “בעייתי". התלמידים נחטפו בכוח מבתיהם, באישור ההורים, ועברו מדורי גיהינום במוסדות שנוהלו בידי רודפי בצע ללא רקע חינוכי, כשבאותו זמן הוריהם עוברים שטיפת מוח. בלתי נתפס.

בסלקום טי־וי עלתה העונה השלישית של “גברת מייזל המופלאה", שמוסיפה להיות מופלאה בעצמה. סיפורה של עקרת בית יהודייה בניו יורק של סוף שנות ה־50, שמגלה כישורים מפתיעים כסטנדאפיסטית, מתקדם לשלב שבו היא מפתחת קריירה מקצוענית של ממש. סדרת “פיל גוד" נהדרת, שמשלבת הומור, אנושיות ומשחק משובח.

"סיפורי מאירוביץ'", שניתן לראות בנטפליקס, הוא סרט משנת 2017 שאף פעם לא מאוחר לצפות בו. סיפור על שלושה אחים המתכנסים כדי לטפל באביהם, אומן כושל ומזדקן (דסטין הופמן המופלא), כינוס המעורר טינות ויריבויות עבר. נואה באומבך ביים קאסט נוצץ שכולל גם את אדם סנדלר, בן סטילר ואמה תומפסון, והתוצאה מצחיקה־עצובה ומרגשת.