מה הקשר בין התזונה, השמש ובריאות העור שלנו? הרבה יותר הדוק ממה שחשבתם

התרגלנו למעבר לשעון קיץ, המסמל את תחילתה של תקופה שבה אנו נהנים משעות אור ממושכות יותר. למעשה, המעבר לשעון קיץ מוסיף יותר משעה אחת של אור לפעילויות היום שלנו, מה שמגביר את החשיפה שלנו לקרינת השמש.

עם זאת, בעשורים האחרונים המודעות לחשיבות ההגנה מפני נזקי השמש גברה והפכה לחלק בלתי נפרד מהרגלי היומיום: הקפדה על מריחה של קרם הגנה, חבישת כובעים, רצוי בעלי שוליים רחבים, בחירה בבגדים אווריריים בעלי שרוולים ארוכים ורחצה בים בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים המאוחרות. כמו כן, עלו המודעות והערנות לסימנים ולשינויים חריגים בעור, והבנת חשיבותה של בדיקה תקופתית אצל רופא עור.

אבל גם לתזונה תפקיד בהפחתת הסיכון לסרטן העור. בחירות תזונתיות נבונות יכולות לתמוך בבריאות העור, לשפר את מראהו ולחזק את יכולתו להתמודד עם נזקי השמש.

אי אפשר להתעלם מהנתונים של משרד הבריאות, שלפיהם סרטן העור הוא המחלה הממארת הנפוצה ביותר בישראל. מדי שנה מאובחנים כ־1,500 חולים עם מלנומה של העור.

ברור לכל כי טיפוח העור דורש יותר מקרמים או טיפולים מקומיים, טובים ככל שיהיו. תמיכה ארוכת טווח של אורח חיים בריא היא הכרחית, וכוללת הגבלת החשיפה לשמש ולזיהום אוויר, הקפדה על תזונה נכונה ומאוזנת, שמירה על שינה איכותית ומספקת ועיסוק בפעילות גופנית סדירה.
לבריאות העור יש מתכון חשוב להגן על העור לא רק באמצעים חיצוניים בסיסיים כמו כובע, בגדים ארוכים וקרם הגנה, אלא גם בתמיכה פנימית, מהגוף. עלינו להזין את הגוף במזונות שיכולים לסייע בשכבת הגנה נוספת מפני השמש.

ההשפעה של התזונה על העור היא במספר ערוצים: מתן חומרים בונים לרקמות, השפעה על ייצור קולגן וגמישות העור, הגנה נוגדת חמצון מפני נזקי הסביבה והשמש, איזון של דלקת ותמיכה בריפוי ובהתחדשות עצמית של העור.

עם הגיל העור מתדלדל. הוא פחות גמיש, מתקמט ולעתים מופיעים בו גם כתמים. מחקרים שבדקו אוכלוסיות באזורים שונים בעולם הוכיחו כי קיים קשר בין תזונה וחיוניות העור ובריאותו. באזורים שבהם התפריט כלל קטניות (חומוס, שעועית, עדשים, סויה), ירקות ופירות, דגים ושמן זית, סבלו פחות מהנזקים של חשיפה לשמש, בהשוואה לאוכלוסיות באזורים אחרים שבהם הרבו לצרוך מרגרינה, בשר, חלב ומוצריו, פחמימות וסוכר.
חומצות שומן רב לא רוויות המצויות בשמנים מן הצומח כמו שמן זית, שמן קנולה, אבוקדו וטחינה, משפיעות על גמישות העור.

חומרים מזינים כמו ויטמינים A, C, E ו־K וויטמינים מקבוצה B, תומכים בהתחדשות תאים, בייצור קולגן, במניעת נזקי חמצון ובריפוי פצעים.
נראה כי מבין כל הרכיבים התזונתיים שנבדקו, ויטמין C הוכח כבעל ההשפעה המיטיבה ביותר על בריאות העור. ההסבר לכך יכול להיות בעובדה שוויטמין זה חיוני לתהליך יצירת קולגן - החלבון המרכזי המרכיב את מבנה העור, אחראי לשמירה על שלמותו ומסייע בהאצת ריפוי של פצעים. בדומה לוויטמינים נוספים, ויטמין C הוא גם נוגד חמצון רב־עוצמה, המגן על תאי הגוף מפני נזקי חמצון ומאט את הזדקנותם.

רדיקלים חופשיים – האויבים הנסתרים
כדי להבין לעומק את חשיבותם של נוגדי חמצון כמו ויטמין C, חשוב להכיר את המנגנון שבבסיס פעולתם המגינה. החמצן, על אף היותו חיוני לתפקוד תקין של הגוף, עלול גם לגרום לנזק באמצעות יצירת תרכובות כימיות פעילות הנקראות “רדיקלים חופשיים". רדיקלים אלה נוצרים כתוצר לוואי של תהליכים טבעיים יומיומיים בגוף, וכן כתגובה לחשיפה לגורמים מזיקים כמו זיהום אוויר או עישון.

הרדיקלים החופשיים, מעצם טבעם, נוטים להגיב עם חמצן ולעבור תהליך חמצון. תהליך זה של חמצון עודף (הנקרא גם “עקה חמצונית") עלול לפגוע במבנה ובתפקוד התקין של התאים, ובטווח הארוך להוביל להתפתחות מחלות ולהאצת תהליכי ההזדקנות. כאן נכנסים לתמונה נוגדי החמצון - מולקולות יציבות, בעלות יכולת לנטרל את הרדיקלים החופשיים ובכך לצמצם את הנזק החמצוני שהם גורמים.

תמיכה לנוגדי החמצון, שמיוצרים באופן טבעי בגוף, ניתן לקבל בזכות אספקה נוספת בתזונה. ירקות, פירות וקטניות הם מקורות מצוינים לשפע של נוגדי חמצון.

כדי להגביר את ייצור הקולגן בגוף, ניתן לצרוך מאכלים העשירים בקולגן, במקום תוספי תזונה, ואלה נפוצים בתפריט הישראלי, למשל בביצים ובדגים למיניהם, כמו סרדינים ואנשובי. הדגים מספקים גם אומגה 3. במחקרים שבהם המשתתפים סבלו מאטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) נמצא כי תפריט שכלל אומגה 3 הקל את הסימפטומים.

ויש גם קשר לשתייה
שתייה מספקת של מים חיונית לתפקוד תקין של כל המערכות בגוף, ביניהן כמובן גם רקמת העור. 10־8 כוסות מים ביום, במיוחד בתנאי האקלים בארץ, זו הכמות המומלצת. בימים חמים בפעילות בחוץ, נדרשת כמות גדולה יותר.

במקביל לצריכה של מים, רצוי להגביל את צריכת האלכוהול. מחקר אירופי רחב היקף שנערך לאחרונה מצא קשר בין צריכת אלכוהול מרובה לעלייה בסיכון לחלות בסרטן העור, בעיקר בקרב גברים. המחקר עקב אחר יותר מ־360 אלף מבוגרים מעשר מדינות באירופה במשך 15 שנה בממוצע.

המחקר פורסם, לפני כשנה, בכתב העת המדעי הבינלאומי לסרטן "International Journal of Cancer". מניתוח הנתונים עלה כי אצל גברים יש קשר בין מידת צריכת האלכוהול הממוצעת במהלך החיים ובשלב הגיוס למחקר לבין הסיכון לחלות בסרטן העור: צריכה גבוהה של משקאות חריפים במהלך החיים העלתה ב־47% את הסיכון למלנומה, שהוא הסוג הקטלני ביותר של סרטן עור, לעומת צריכת אלכוהול ממוצעת נמוכה. בנשים, הקשר בין צריכת אלכוהול לסרטן עור היה פחות מובהק. שתיית בירה לא נמצאה קשורה לסיכון לסרטן עור בגברים או בנשים.