באחת הנסיעות שעשיתי לאחר הקנייה, למעשה הייתה זו הנסיעה הראשונה שלי מחוץ לעיר עם הרכב החדש, לפתע, לאחר חצי שעה של נסיעה ואחרי שיצא לי לצאת כמה פעמים מהנתיב, הופיעה על לוח המחוונים הדיגיטלי הודעה: "Consider taking a break" (״שקול לעשות עצירה״) ומתחתיה איור של כוס קפה. זה היה משונה. עוד לא שמעתי על רכב שיש לו הצעות פעולה. כשהגעתי ליעד, עשיתי חיפוש מהיר באינטרנט וגיליתי שמדובר במערכת התרעה חדשנית לנהג, שייחודית לרכב הספציפי שקניתי.

לא לבזבז משבר: איך נלמד את הילדים לצמוח מתוך חוסר הודאות?
ישראל מתפוררת: המדינה על סף חורבן - ואין מושיע

לא כל אחד בהכרח אוהב קפה, חשבתי לעצמי, יש לי חבר למשל שלא שתה קפה מעולם וגם לא מעוניין לשתות, הוא היה יכול אולי להיעלב מהודעה כזו, אבל בסך הכל זה נחמד, לחיי הקדמה. בנסיעה הבאה, יום למחרת, ישבתי ברכב עם בחורה שכבר כמה חודשים היא די קבועה בחיי הלא קבועים. בהתחלה השיחה בינינו זרמה, אך לפתע, זה היה ברור, האנרגיות ירדו, ואני גם אמרתי משהו שהסתבר כדבר הכי גרוע שניתן להגיד באותו הרגע. שתיקה רמה מילאה את הרכב.

לפתע הופיעה על הצג הודעה: "consider giving her a hug" (״שקול לתת לה חיבוק״). לא האמנתי למה שאני רואה. הנחתי שאולי זה שכבר כמה ימים אני כמעט לא ישן גרם לי להתחיל להזות. המשכתי לנסוע, לאחר כמה דקות הופיעה הודעה נוספת על הצג: "consider holding her hand" (״שקול לתת לה יד״). לא הבנתי מה קורה, אבל אמרתי יאללה, בוא נזרום עם זה והחזקתי את ידה. הערב נגמר נהדר. אתה יודע, אמרה לי הבחורה, הרגע הזה שבו החזקת לי פתאום את היד, זה היה כל כך שונה, הדבר האחרון שציפיתי שתעשה. הבטתי בה ולא ידעתי מה לומר. אתה מדהים, היא אמרה.

יום למחרת נסעתי לארוחת ערב אצל בן משפחה שלא ראיתי הרבה זמן. פתאום שאלתי את עצמי אולי אני צריך להביא פרחים או משהו, מהנימוס. לא ידעתי מה לעשות, אני הכי גרוע בזה. פעם הייתי שואל את בנות הזוג שלי, והן היו אומרות לי מה צריך ומתי. המשכתי לנהוג ומהר מאוד הופיעה הודעה על צג הרכב "consider buying flowers" (״שקול לקנות זר פרחים״).

מיד עצרתי וקניתי זר פרחים. כשהגעתי לבית של בן המשפחה שהוזמנתי אליו, היה לי ברור שרכישת זר הפרחים הזה הייתה המהלך הנכון. לאחר הארוחה, כשחזרתי לרכב והתנעתי את הרכב, הסתכלתי הצדה לראות שאיש לא רואה אותי ואמרתי ״תודה״ באנגלית. באחד הרמזורים בדרך עצר בנתיב שלידי רכב חדש מאותו הסוג בדיוק. הבטתי על הנהג שישב בפנים. הוא הביט בי. חייכנו זה לזה. היה לי ברור שהוא יודע שאני יודע והוא עצמו יודע. נופפתי לו לשלום בביישנות והוא נופף לי בחזרה. האור ברמזור התחלף ושנינו נסענו לדרכנו.

אחר כך קיבלתי שיחת טלפון מעורך של תוכנית טלוויזיה חדשה. הוא הציע לי לבוא ולהגג באופן קבוע בפאנל של התוכנית. אם יש משהו שאני עושה יחסית בקלות ובצורה לא רעה זה לפרוש את דעותיי במילים שבעל פה. אומנם לא בדיקציה הכי מוצלחת ולעתים באופן טיפה מפוזר, אבל אני די שולט במלאכה ומיומן בתחום היגוג ההגיגים.

למחרת, כשיצאתי לאסוף את הילדה מהגן, נכנסתי לרכב ופתאום הבנתי. מיד הוצאתי את הטלפון מהכיס וכתבתי למפיקה שבעצם אני מעדיף שלא להגיע לתוכנית במונית שהם שולחים ואגיע בכוחות עצמי. היה לי ברור שהרכב יידע לייעץ לי מה לומר על הנושאים שיעלו בליין־אפ של התוכנית. אני אסע לאולפן ברכב, ובכל פעם שתופיע עצה על אחד הנושאים שיעלו בתוכנית, אעצור בצד ואכתוב את ההמלצה. איזו קנייה מזהירה זו הקנייה של הרכב הזה, חשבתי לעצמי והתנעתי את הרכב.

מאוחר יותר הייתי בדרכי לפגישה מחוץ לעיר ועל לוח המחוונים הופיעה פתאום אותה הודעה ותיקה וקלאסית: "consider taking a break", ומתחתיה איור של ספל קפה. נכנסתי לתחנת הדלק הראשונה שראיתי, עצרתי וירדתי לקנות קפה. לאחר ששילמתי על הקפה ויצאתי מהחנות עמדתי בכניסה רגע, הבטתי ברכב החדש מרחוק ולקחתי עוד לגימה מהקפה. הקפה היה לא כזה מוצלח אך הרעיון לעצור היה מוצלח.