תקציב מטופש
עד כמה צינית וחסרת רחמים ממשלת נתניהו בהתנהלותה ניתן ללמוד מההחלטה החצופה מהשבוע לקצץ 1.05 מיליארד שקל נוספים מתקציבה. הקיצוץ, שפגיעתו בכיסי האזרחים כואבת מאוד, מעיד על זלזול בוטה בנו. כל ממשלה נועדה לשרת את אזרחיה, אבל כאן היוצרות התהפכו. העם קיבל בעל כורחו צו 8 למלחמת הישרדות הקואליציה. הכוונה במקור הייתה נכונה: הקיצוץ נועד למימון המשך שהות המפונים מיישובי העוטף והצפון בבתי המלון עד סוף אוגוסט.
לא ייאמן אבל כ־80 אלף אזרחים נמצאים כבר תשעה חודשים מחוץ לבית, והסוף לא נראה באופק. התקציב יהיה בתוקף עד סוף אוגוסט, כי בנימין נתניהו חושב שהמפונים יחזרו סוף־סוף לבתיהם לפני 1 בספטמבר. אשרי המאמין. אם חלילה המלחמה תימשך עד סוף 2024, יידרש מימון נוסף של 2.25 מיליארד שקל. מאיפה יבוא הכסף? התרגיל הפעם יהיה להטיל מס מיוחד בגובה 1% על חברות שלא חילקו דיווידנד.
נשמע מוכר? כן, מס דומה בהיקף 2.5 מיליארד שקל הוטל גם על המערכת הבנקאית. למה? כי בממשלה גיבורים על חלשים. הקיצוץ הנוכחי יהיה כואב בהרבה אלמלא היצירתיות החשבונאית באגף התקציבים באוצר.
באישור שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוחלט לספח (זמנית) לטובת העניין 525 מיליון שקל על חשבון הסכם השכר שלא נחתם עם המורים התיכוניים. כדי לנצל את כספי המורים השתמשו במינוח "הלוואה". מדובר במונח ציני, שכן ברור שאם המורים לא יקבלו את הכסף ב־1 בספטמבר תפרוץ שביתה. את זה נתניהו בוודאי שלא יוכל להרשות לעצמו. אז כפי שנהוג לומר, שר האוצר מייחל לעזרת השם, או כמו שמקובל לומר בכדורגל "משחקים משבת לשבת". מי יודע מה יהיה עד 1 בספטמבר. אולי יושג הסכם להפסקת אש, ולכן בינתיים מקבלים אש בלי הפסקה.
הקיצוץ הרוחבי המכונה ובצדק "קיצוץ טיפש" יפגע קשות בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה (כולל ניצולי השואה). נזכיר שהקיצוץ המטופש האחרון בוצע רק בחודש אפריל ומאז רק מקצצים ומקצצים ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה. כיצד יכול שר נורמלי לתכנן את פעילותו שנה קדימה, אם בכל חודשיים מקצצים בתקציבו? כיצד ניתן לתחזק את בית החולים בנהריה העובד ב־30% תפוקה? כיצד מקצצים בתקציב המשרד לביטחון הפנים באותו הזמן שבו מתלוננים על מחסור במתקני כליאה? איך מעיזים לפגוע בתקציב החינוך למרות המחסור החריף בכיתות לימוד? כל עוד משפחת נתניהו מאובטחת מכף רגל ועד ראש ותקציבי המעונות זורמים, כל השאר מעניין את הסבתא שלו.
ואילו משרדי ממשלה לא ייפגעו? ניחשתם נכון! משרדים מיותרים לענייני כלום ושום דבר הנהנים מכספים קואליציוניים: המשרד למשימות לאומיות של אורית סטרוק, המשרד לשיתוף פעולה אזורי של דוד אמסלם, המשרד לשוויון חברתי של מאי גולן ומשרד המורשת. שלא במקרה, השרים באותם משרדים ובראשם אמסלם משמשים בשעות הפנאי ככלבי התקיפה של נתניהו. שרים כמו סטרוק מחוברים לשר האוצר סמוטריץ'. בישיבות ובחרדים לא נוגעים. רק בשבוע שעבר הועברו עודפי תקציב בהיקף 750 מיליון שקל מ־2023 ל־2024 לצרכים קואליציוניים. מה היה יותר הגיוני משימוש בכספים מיותרים אלה למימון הסיוע למפונים? אלא שההיגיון והשכל הישר בממשלת נתניהו מסוכסכים.
שלא במקרה עיקר חִצי הביקורת הופנו בישיבת הממשלה כנגד שר האוצר סמוטריץ'. אותו נוח לתקוף. אלא שהכתובת האמיתית לביקורת אמורה הייתה להיות נתניהו עצמו, המגבה לחלוטין את שר האוצר שלו. אלא שאותו שרים כמו שרת המדע גילה גמליאל לא העזו לתקוף. לאחר הישיבה שחררה גמליאל את ההודעה הבאה: "יש צורך בקיצוצים בגלל המצב הביטחוני, אבל התנהלות שר האוצר היא בלתי נסבלת. שרי הממשלה אינם חותמת גומי, ושר האוצר ניסה להנחית הוראות כאילו אנחנו בובות על חוט".
הקיצוץ הנוסף, ולא האחרון, מוכיח שלמרות סמוטריץ' והחרדים - לממשלת נתניהו אין אלוהים. הכל שליפות מהמותן שיאפשרו את הישרדותו. אם נניח שחלילה תפרוץ מלחמה בצפון, מניין אז יבוא הכסף החסר? ברור שגם אז לא ייגעו בכספים הקואליציוניים. תקציב 2024 הוא רק מבוא לתקציב 2025, שאותו נתניהו פוחד לאשר. הוא מושך זמן, וכפי שהדבר נראים כעת, ב־1 בינואר 2025 נחזור לסאגה של מדינה המתנהלת ללא תקציב.
הגיע הזמן להסיר את המסיכות ולומר ביושר: ישראל המונהגת על ידי ממשלה צינית החווה תקופת חירום, חייבת לנהוג בצעד חירום. במקום להטיל כל פעם מחדש מס כזה או אחר, הגיע הזמן לשחרר מיליארדים מהרזרבה הכספית בתקציב 2024. לכך היא בדיוק נועדה. כבר עברנו יותר מחצי שנת תקציב, והוכח שתקציב 2024 אינו שווה את הנייר שעליו נכתב. הגיע הזמן לצאת מהקיבעון המחשבתי.
חכו לי ביולי
עוד לפני שחצינו את המחצית הראשונה של יולי, מסתמן שהמחצית השנייה של החודש תהיה אחת המכריעות בגורל החטופים והמלחמה כולה. מכיוון שאין מדובר בטור פוליטי, נבחן כאן את ההשלכות של ההתפתחויות רק על הכלכלה בכלל והבורסה בפרט.
שני אירועים יתרחשו עד סוף יולי. הראשון (24 בחודש) הוא נאום נתניהו בקונגרס האמריקאי ופגישה אפשרית עם הנשיא ג'ו ביידן. פגישה עם הנשיא תועיל לנתניהו ובוודאי לביידן. האירוע השני הוא מקומי באופיו ונוגע ליציאת הכנסת לגלות קיץ. שני מהלכים אלה נותנים לנתניהו לגיטימציה ציבורית להיחלצות מהמבוך שאליו נקלע ולשפר דרמטית את מעמדו הפוליטי המעורער. הצהרה בקונגרס האמריקאי על ניצחון על חמאס המלווה בעסקת חטופים, תוריד משמעותית את מפלס ההסתברות למלחמה בלבנון.
המילה "מוחלט" תרד מהלקסיקון, וסוף־סוף גם ניתן יהיה להיפטר מהמילה "פסע". אגב, סוף יולי הוא גם המועד שבו נוקבים בצבא על סיום השלב העצים של המלחמה ברפיח. במקרה זה, ועם הסדר פוליטי עם לבנון, סביר שהרמטכ"ל וראש השב"כ יגישו את התפטרותם המיידית. העובדה שהכנסת יוצאת לפגרה תאפשר לנתניהו להעביר את המהלכים הללו מעל לראש של איתמר בן גביר וסמוטריץ'. אולי הם יפרשו מהממשלה אך לא יפרקו את הקואליציה.
השיפור במצבו הפוליטי יקל על נתניהו ללכת לבחירות, אם ירצה בכך. הסכמת בג"ץ לאשר את העתירה בנוגע לצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר רק תאיץ את המהלכים. אם יהיו בחירות, הן יתקיימו במהלך 2025. גורם פוליטי בכיר בליכוד העריך בפניי שההסתברות לתסריט זה היא יותר מ־50%. אם התסריט הזה יקרה, נתניהו יזכה לתמיכת אנשי הליכוד למעט ח"כים קיצוניים. את מה שצפוי לבורסה לני"ע במקרה של התגשמות תסריט אפשר רק לדמיין.
השבוע כבר היו סימנים למהפך חיובי, וזה מה שקורה כשהפסקת המלחמה רק מסתמנת. הדולר נחלש לעומת השקל. תארו לכם מה יהיה אם גם נלך לבחירות. במקרה זה מדדי המניות יטוסו. בכמה? אני לא רוצה להמר. משקיע המוכן להאמין בתסריט זה מוזמן לקנות את מדדי ת"א 35 או ת"א 90.
אבל כידוע כבר אמר החכם באדם שהאדם מתכנן ואלוהים צוחק. תסריט אופטימי זה עלול להתפוצץ רק משום שנתניהו מפחד מעצם העובדה שהוא עלול לאבד את השלטון. אז לא תהיה עסקת חטופים, והפוליטיקה הקטנה תמשיך לעמוד בראש סדר היום. מה יקרה במקרה זה לבורסה? עדיף שלא לשאול אלא להמשיך לחשוב חיובי.
חיבורים עסקיים
פסק זמן משיגעון האקטואליה למען שלוות הנפש מעולם לא הזיק. מעט אסקפיזם לקידום שוק מוצרי הצריכה והצמיחה הקמעונאית בוודאי שטוב לכלכלה. וזה מתחבר לשפע הקמפיינים הפרסומיים שנחתו עלינו בשבועות האחרונים. בימים טרופים אלה מנהלי שיווק בחברות עסקיות שוברים את הראש כיצד להגדיל מכירות ולשפר את הביצועים. התחרות באמצעות מבצעים ומציאת נקודות החולשה של המתחרים היא אחת הדרכים העיקריות, וזה ניכר בשבועות האחרונים בעיקר במערכת הבנקאית.
מי שהחמיץ את עומק התחרות המגיעה לממדים אולימפיים מוזמן לבחון את הקמפיינים החריגים של בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות. על הפרק נושא טיב השירות ללקוחות, הריבית על המשכנתאות ועוד. אלה גובלים בהתגוששות בוץ, אבל כל עוד הלקוחות נהנים, הכל בסדר. כמובן שבקיץ המהביל קשה להחמיץ את הקמפיינים המושקעים של עולם מיזוג האוויר הביתי, שהפכו לתענוג של ממש. חברת תדיראן גייסה לפני שלוש שנים כפרזנטור את השחקן האמריקאי הנחשב אך השנוי במחלוקת מורגן פרימן, קשה להתעלם מקמפיין הטוררררנדו של השחקנית המצוינת נעמי לבוב, שהחליפה את רותם סלע. גם מסע הפרסום של אלקטרה עם ברק בכר, דר זוזובסקי ולירון וייצמן מושקע ומוכיח שגם מאמני כדורגל, שחקניות ודוגמניות מזיעים בקיץ.
אבל קיימות אפשרויות נוספות. למשל, היכולת לקחת שני מותגים מובילים בשוק הישראלי, לשלב בין השניים ולצאת במסע פרסום תחת ההנחה הסבירה שלפיה 1+1=3. בשבוע האחרון נתקלתי לפחות בשתי יוזמות כאלה. יש להניח שיש יוזמות דומות נוספות בצנרת. כמעט כולן מתכתבות עם חום הקיץ ועולם הקולינריה. רשת מסעדות ההמבורגר BBB הכריזה על שיתוף פעולה עם המותג הפופולרי YOLO ומשיקה מתנות חדשות לארוחות הילדים. במסגרת זו יחולקו עם ההזמנות קיט מוצרי כתיבה איכותי וצבעוני, או ערכת מדבקות מעוצבות של המותג בעיצובים שונים.
יוזמה אחרת נוגעת לשיתוף פעולה בין מותג־על הישראלי מילקי מבית שטראוס של עופרה שטראוס, למותג הצומח בשנים האחרונות והוא גלידת גולדה. מדובר בתוספת קצפת לגביע, הכוללת ערכת התנסות המשדרגת את המותג ומעלה אותו כמעט לדרגת הגביע הקדוש.
רשת BBB, YOLO, גולדה ומילקי הם מותגי־ על בקנה מדינה של השוק הישראלי. המוניטין של כל אחד מהם אינו שנוי במחלוקת ומאפשר להעצים את המותג האחר, בתקווה שבסוף הדרך זה יבוא לידי ביטוי גם בקופת המזומנים המצלצלת. אז במקום להתחרות בסגנון של חיתוך גרונות, ניתן להגיע לשלום עולמי ולהתחבר זה לזה בתקווה להעצמה הדדית.
אפשרויות החיבור העסקיות בתחומי המזון, ההלבשה, הקוסמטיקה ובכלל בעולמות הלייף סטייל הן אינסופיות, כמעט כמו מספר המותגים. מה שצריך הוא למצוא את החיבור האידיאלי שבין שני העולמות המסוגלים להתכתב זה עם זה. את מציאת החיבורים אפשר להשאיר לאנשי מחלקת הקרייאיטיב במשרדי הפרסום. ועד אז בכל זאת אי אפשר בלי מספר דוגמאות העוברות לי בראש.
לדוגמה, אל־על יכולה להתחבר עם מותגים כמו ד"ר גב לנוחות הטסים, או עם חברת מוצרי השמע מארלי. אחת מרשתות בתי המלון יכולה לשלב את הספא שלה עם אחת מרשתות הקוסמטיקה המובילות, וכאלה לא חסרות. אגב, בשני המקרים ניתן להחליף את אל־על או את רשת בתי המלון באחת מחברות הקרוזים. אסתפק בדוגמאות אלה, ואני מקווה שלא גיליתי כאן את אמריקה.
מסים ומעשים
התיק לניהול רשות המסים נפל על שי אהרונוביץ' בעיתוי הכי גרוע שכל מנהל יכול היה לייחל לו: חודשיים בלבד לפני מלחמת עזה. אתגרי המסים והמלחמה רבים מספור, אבל למרות זאת בשיחות מולו הוא שומר בדרך כלל על קור רוח. גם אם יש לו סערת רגשות, הוא אינו מחצין אותה. לכן גם הראיון שקיימתי איתו במסגרת הכנס השנתי של רואי החשבון היה נינוח, והוא ענה בכנות על כל השאלות.
מה עמדתך בעניין דחייה אפשרית של תקציב 2025, כפי שמעוניין נתניהו?
"אנחנו באוצר רוצים ודאות. עדיף לאשר בהקדם את תקציב 2025, למרות שיש שיקולים לכאן ולכאן. כל קוני איגרות החוב והבנקים רוצים ודאות ושיעבירו תקציב. כמנהל גוף תפעולי מהגדולים בממשלה - אם אני מוציא ביטחון - גם אני רוצה להתחיל את 2025 עם תקציב ברור ולא להיגרר לתקציב של אחד חלקי 12. אבל מצד שני, להביא תקציב שלא יהיה ריאלי ולעשות שוב תקציב מתוקן גם לא נכון".
כיצד הולך להיראות תקציב 2025?
"ההכנסות בתקציב 2025 יהיו באזור 470 מיליארד שקל, אבל אין עדיין מסמך סופי. התקציב יעמוד סביב 600 מיליארד שקל. בנושא יעד הגירעון אנחנו מעוניינים להתכנס לאזור ה־5%, מתוך מגמה שב־2026 נרד ל־3.5%. אלו הן התקוות. אני מעריך שאם המלחמה תיגמר, תהיה פריחה כלכלית שתביא לצמיחה שתצמצם את הגירעון. אנחנו נמצאים בשנה סופר־מאתגרת. התסריטים היו שהמלחמה תיגמר איפשהו בחצי הראשון של השנה, אבל לצערנו היא נמשכת. הצפון בהחמרה יותר ויותר. גם בדרום רואים שלא הושגו המטרות, וזה מכניס חוסר ודאות גדול למערכת. 2025 היא גם קריאת כיוון עתידית שחייבים תקציב אחראי. צריך לסגור פער של 30 מיליארד שקל".
מה לוח הזמנים לאישור התקציב?
"גם אם עכשיו יוגש תקציב, אנחנו מדברים על האישור הסופי בחודש נובמבר 2024. השאלה אם יש טעם להגיש עכשיו בחוסר ודאות. מה קורה בצפון ב־1 בספטמבר? אני יודע שבימים הקרובים אמורים לחתוך את ההחלטה ולהתייעץ עם בנק ישראל. להביא תקציב באוגוסט ולחזור לממשלה באוקטובר כי הוא יהיה לא רלוונטי, יהיה חסר טעם. בסופו של דבר זאת החלטה של הדרג המדיני. אם התקציב לא יאושר במועד, יש צעדים שכבר לא נוכל לעשות כמו הקפאת מדרגות המס. להקפיא מדרגות מס אפשרי אם נעשה עד סוף דצמבר. לעשות רטרואקטיבית זה בלתי אפשרי. ההעלאה של המע"מ ב־1% תהיה בכל מקרה ב־1 בינואר 2025. אנחנו חייבים צעדי התכנסות בגלל ההנחה שהתקציב יעלה באופן משמעותי ב־30 מיליארד בשנה בשש השנים הקרובות. מאיפה הכסף? נכון שמקווים לצמיחה, אבל כרגע הריבית גבוהה וצריך להביא כסף".
מאיפה יבוא הכסף?
"הגשנו תוכנית עם המון צעדים, בין השאר לבטל פטור ממע"מ עד 75 דולר בייבוא אישי, מס נטפליקס על אפליקציות זרות שלא משלמות מע"מ כמו באירופה. בנוגע לחוק ההסדרים, חייבים להחליט מה קורה עם דירות להשקעה. כרגע אם לא תתקבל החלטה, מס הרכישה עליהן יירד מ־8% ל־5%. הגשנו לוועדת הכספים צו שמאריך את תוקף מס הרכישה הגבוה בשנתיים, עד 2026, אבל לצערי זה לא מופיע על סדר היום.
"על הפרק עומדת גם הטלת מס רכוש. הבאנו ב־2024 חוק מתוקן של ביטול הפטור מדיווח על משכירי דירות ואי־הצמדת סכום הפטור. ביטול הפטור מדיווח יביא להערכתנו להכנסות של 2 מיליארד שקל. לא יהיו גזירות נוספות".
מאיפה יגיע הכסף למימון הטיפול במפונים אחרי 1 בספטמבר?
"הבאנו תוכנית שהודלפה תוך פחות מ־24 שעות, הקובעת הטלת מס של 1% בשנה על רווחים שלא בחברות ציבוריות, שיוטל על מי שמחלק פחות מ־20% מהרווחים הצבורים בשנה. מהתשלום יהיו פטורות חברות שבצדק משאירות רווחים כדי שיהיה עם מה לעבוד למקרה שההכנסות יירדו".
השבוע פרסמתם הודעה הזויה על אפשרות שבירת קרנות השתלמות במיסוי מופחת של 15%? מאיפה זה בא פתאום?
"מדוע הזויה? זה תפקיד החקיקה. פנו אליי כתבים ושאלו אם אני רוצה להביא כסף ממהלך זה. אבל אין לי שום מטרת גבייה בצעד זה. ההנחה אומרת שמי שייאלץ לפדות את הקופה הוא במצב כלכלי פחות טוב מאחרים. למי שנמצא באלפיון העליון לא תהיה בעיה לשלם 15%. ההנחה הייתה שבימים של ריבית גבוהה, כשצריכים להחזיר תשלומי משכנתה, פדיון מוקדם של הקרן עשוי לעזור. בתשובה לשאלתך אם זה הגיע מאבי שמחון (יועץ ראש הממשלה – י"ש), אז גם מהכיוון שם זה אכן הגיע".
מה קורה עם יוזמת גילוי מרצון למעלימי מס, ואיך זה מתקדם?
"העדפתי לחכות עם יוזמה זו להבהרות משפטיות ולא להקדים ולהוציא ואז לעשות מקצה שיפורים כמו שקרה בפעמים קודמות. אני מקווה שעוד מספר ימים נקבל תשובות וזה ייצא לדרך. הגילוי נוגע לא רק לנושא הקריפטו. יש בעיה לא פשוטה בתחום זה, ועדיין לא פרצנו לגמרי את הדרך. נאמר כי 200 אלף תושבים מחזיקים קריפטו, אבל קיבלנו דיווחים על כמה מאות בלבד. הדיווחים לא מגיעים אלינו, ואנחנו מנסים לחשוף אנשים שמחזיקים במטבעות. אתה שואל מדוע אנשים יצהירו מרצון? יש המון אנשים שמחזיקים כסף, שרוצים חסינות פלילית גם אם המדגם הוא של 2% בלבד. נוהל גילוי מרצון יפורסם בקרוב, ואני מקווה שאנשים יצהירו, כולל מחזיקי קריפטו. זו תהיה פעם אחרונה לנוהל כזה לפני חקיקה ארוכת טווח".
יש לכם מערכות מיסוי שבח והכנסה. לעתים נישום מחויב במס שבח כשהוא ביתרת זכות מס הכנסה, למה לא לאחד?
"אנחנו עובדים על תוכנית שתכלול מהפכה בנושא גביית המסים. מנסים. אני מסכים איתך שזה משהו באמת לא סביר שרשות המסים גובה מאותו אדם חוב בחשבון אחד, כשהוא בזכות בחשבון אחר".
בוא נדבר על בעיית המסים במערכות החינוך החרדיות, שם ויתרתם על קנסות. היכן זה עומד?
"כפי שפורסם, לעמותת החינוך העצמאי היה חוב כשהעמותה טוענת שהוא לא שלה אלא שהיא לא תוקצבה בגינו על ידי המדינה. זה סוג של צינור בין המדינה שמתקצבת והיא מעבירה משכורות למורים בחינוך העצמאי, כולל פנסיונרים. עלינו על כך שבמשך שנים לא שולם מס שכר לפנסיות ופתחנו הליכי גבייה כמו בכל נישום. עדיין לא ויתרנו על קנסות, והנושא יישקל כמקובל אצל כל נישום".
אני שומע על עשרות תלונות בנושא הפיצויים לבעלי עסקים ואנשי מילואים עצמאים. מה יהיה?
"קיים מתווה למפונים וליישובים שאינם מסוגלים לבצע פעילות כלכלית. לנוכח מורכבות הנושא אנחנו בהחלט חושבים מה הלאה. מדובר במלחמה שנמשכת הרבה חודשים ויותר מכל מלחמה אחרת. כשהכלל המשפטי הנוכחי יסתיים, נפעיל מתכונת פיצוי תקופה ארוכה יותר כדי שכולם יקבלו תשובה. יש חשיבה מאומצת באוצר לגבי מתכונת הפיצוי הנכונה. ככל שהמלחמה נמשכת יש נפגעים, לא רק ביישובי ספר. תיירות החוץ לא חוזרת, וגופי תיירות נפגעים. חלק מהמחשבות הן לתת מסלול פיצוי רטרואקטיבי לענפים שברור שספגו פגיעה קשה ללא קשר למיקום הגיאוגרפי. גם זה קשור באישור תקציב 2025, ולכן חשוב שיאושר במועד".
