יצר הנקמה הוא טבעי. אדם אשר חש שנעשה לו עוול שואף להשיב לזה שפגע בו מידה כנגד מידה. בתקופות העתיקות, בטרם היו משטרה וערכאות משפט, הייתה הנקמה מקובלת לחלוטין, ולצערנו היא מקובלת עד היום בחברות מסוימות, כולל אלו החיות איתנו. לעתים מביאה גישה זו למעגלים של רציחות, כאשר כל צד חש שזכותו וחובתו “להחזיר" לצד השני כגמולו. הדבר מתפתח כמו כדור שלג שהולך ומתגלגל לאורך דורות.
חוץ מנקמתו של הפרט, יש גם נקמה בקרב עמים ואומות, שלעתים ניתנת אפילו כצו אלוהי - “זכור את אשר עשה לך עמלק", ובהמשך גם ההוראה “תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" (איך זה הצליח לנו עד עכשיו?!) או הצו האלוהי למשה רבנו לנקום את נקמת ישראל מן המדיינים.
בין חיסול הנייה לביירות: עלי חמינאי הבין שהוא כבר לא חסין
נחשף המניע: נתניהו תזמן את ההצהרה שלו אתמול משתי סיבות שונות
כל זה היה בעבר. כיום אנו חיים בעולם אחר, עולם שבו יש משטרה ויש בתי משפט. לא בטוח שתמיד יש צדק, אבל לאיש אין זכות לקחת את החוק לידיו למרות היצר הטבעי, הנכון ואולי אף הצודק, ולמרות הקושי הרב להתאפק.
השבוע היינו עדים לאסון שהתחולל בצפון אצל אחינו הדרוזים. הכאב והצער על רציחתם של ילדים תמימים שטף את כל המדינה. ברור שהרצון לנקום עז, גם אני כמו כל אחד מרגיש זאת. אין ספק בכלל שחייבת להיות תגובה מצדה של מדינת ישראל על המעשה הנפשע הזה, תגובה כואבת, אבל לא נקמה של עין תחת עין. לא להרוג אזרחים חפים מפשע, לא גברים, לא נשים ולא ילדים. במלחמה כמו במלחמה - צבא מול צבא וכוח לוחם מול כוח לוחם.
התגובה של כוחות הביטחון ברובע דאחיה בביירות וחיסולו של בכיר חיזבאללה היא תגובה הולמת אם כי מספיקה באופן חלקי בלבד. אינני יכול לקבוע מה קרה במחנה שדה תימן. הצבא יחקור ויחליט אם אומנם הייתה התעללות מינית במחבל השבוי. עד שלא תהיינה ראיות ברורות למה שהתחולל, לא ניתן לשלול את האפשרות שאותו מחבל פגע בעצמו כדי להאשים את החיילים בהתעללות. אך אם אכן קרה הדבר, זו נקמה שאצל צבא מוסרי כשלנו מקומה לא יכירנה.
יעמוד המחבל מול בית המשפט, ואם זה יחליט להענישו ולגזור עליו גזר דין מוות, זה מה שיהיה. התעללות כנקמה לא רק שאינה הולמת את התרבות שלנו, אלא תשוב מן התרבות החמאסית כבומרנג, מאחר שהיא תיתן להם לגיטימציה לנהוג כך כלפי החטופים המוחזקים בידיהם.
הרי יצאו כבר סרטונים המעידים על ההתעללות שעוברים החטופים במהלך שביים, והרי יצאו כבר אזהרות מטעם גורמי הביטחון אצלנו שהתריעו נגד התרברבות ביחס שיש לתת למחבלים שבידינו ועל הסכנה שדברי רהב כאלה עלולים להזיק לחטופים. די והותר בכך שאנו מספקים לאויבינו מזון, חשמל, רפואה ושאר תנאים המקלים על חייהם. אין צורך לספק להם גם סיבות נוספות להתעלל ביקרים לנו.