יותר מדי פעמים בעשרת החודשים האחרונים איבדה מדינת ישראל את כוח ההרתעה שלה, מול האויבים מסביב והאויב מבפנים.
אביגדור ליברמן מודאג: "אין לנו תכניות מגירה, מטולה היום נראית כמו מחנה ג'באליה"
לאחר החיסולים הדרמטיים: "חמאס שמח כי הצליח להדליק את המזרח התיכון כנגד ישראל"
היינו חייבים לחכות לתמונת ניצחון מוחלט של טלי גוטליב, דיירת הזויה באגם הדרעק, כובשת את הקריה המשפטית של צה"ל בבית ליד, מאובטחת על ידי לוחם חמוש ורעול פנים.
קדם לאירוע הזה כיבוש בסיס בשדה תימן, של צבי סוכות, עוד דייר של הדרעק, שסופסוף כבש בכוח מאחז צבאי, אחרי שנפסל, כצפוי, מללבוש את מדי צה"ל בהיותו בגיל גיוס, אבל עכשיו הוא יו"ר ועדה ביטחונית בדרעק.
אז אין יותר "אחים אנחנו", "ביחד ננצח", "א־ח־ד־ו־ת", יש רק אנרכיה. כל טמבל הישר בעיניו יעשה. המדינ'ע מתפרקת מנכסיה החוקיים, הפריימריז בימין הפסיכי הפכו למזבח קדוש, וזהו. כל טיפש מגדיר כל לובש/ת מדים כ"גיבור ישראל", אגב, אין להם גיבורות, התוירה הקדושה לא מתירה.
המושג גבורה עובר הליך יומיומי של זילות. פעם, ממש מזמן, "גיבור ישראל" היה מושג שקיבל אסמכתאות עם עיטור הגבורה, העוז והמופת, שהוענק ללוחמים על גבורה ששינתה מצבי צבירה במלחמות ובמבצעים.
היום כל מדריך כלואים בבית מעצר צבאי הוא גיבור ישראל, גם אם הוא חשוד באלימות כלפי מחבלים כלואים, כולל ביצוע אונס והתעללות מינית. ממש לא מפתיע שהביטוי גיבור ישראל שגור בפיהם של דיירים באגם הדרעק שהם משתמטים משירות צבאי סדיר ומילואים.
המדינ'ע מתפרקת. בלתי אפשרי בעליל לחבר את השברים והסדקים שנוצרו כאן. הליך הפירוק משמיד את מערכות השלטון, את צה"ל, את הכל, אבל אבי האומה אילם. כי זה נוח לו ואף רצוי לתפקד בכאוס. זו מחלה כרונית שפקדה את מוסדות השלטון, והיא רק תחמיר.
מסתובבים כאן כ־230 אלף חמושים מורשים, 150 אלף מהם הורשו לשאת נשק ב־19 החודשים האחרונים על ידי פיתהמר בן גביר ולהקתו במשרד לבט"פ.
כשליש מהכוח הזה עלול להפוך למיליציה בכל יום נתון, כדי להשתלט על חבל ארץ, רק כי בא להם בראש בחסות התוירה. יש לנו משהו כמו 50 תורות שונות, עם 50 פלגים תורניים שונים, עם אלפי באבא־בובות. זו באמת מחלה ממארת.
כמו שאמר הבאבא־בובה שלי רמי פורטיס (מזל"ט ליומולדת 70, גבר) באלבום "פלונטר," שכבר חגג 40 שנה, ובאלבום המופע "כשהגיטרה מנסרת את הלילה": "לא יוצאים מזה, אי אפשר לצאת מזה".
שלשום פינק אותנו אבי האומה בהודעה מוקלטת. התעייפתי ממנה כבר בפתיחה, אחרי - הוריתי, הנחיתי, אמרתי, אמרתי לידידנו באמריקע, אני מצדיע לחיילים ולמפקדים, בלה־בלה־בלה־בלה.
אם אבי האומה באמת מצדיע למפקדים ולחיילים, מדוע הוא מרשה לערימת הזוחלים, שמשמשת כתפאורה בשבילו בגועליציית האפסים, להשתלט על כל גורם ביטחוני שקיים כאן? הוא לא אמר, הוא משוכנע שאנחנו לא יודעים. הוא התעלם מקיומו של שר הביטחון, כי רק אבי האומה יודע לנצח מלחמות. אין עוד מלבדו.
אנחנו על הגבות פה, אבל אבי האומה מבסוט חלאס. כל עוד יש מלחמה הוא מוגן בשלושת מעונותיו, לא כולל את המעון הרביעי, של פאליק בירושלים.
המדינ'ע לא מוגנת ממתקפת טילים משמעותית. אבי האומה רצה למגן, כמובן, וזה השמאל־מחבלו־פלסטינו שלא נתן לו, אז אנחנו ברמת התגוננות פרימיטיבית.
כל בניין שנבנה כאן לפני 1992, עלול לקרוס אם ינחת כאן טיל איכותי עם ראש קרב של מאות ק"ג חומר נפץ. וגם אז הוא יודיע לנו: "הנחיתי, הוריתי, אישרתי. זה רק השמאל אשם, הם לא שיתפו פעולה". וכל להקת המאכערים שמשרתים אותו באהבה, יצרחו בקול מקום: "הוא אמר!!! הוא הנחה!!! זה רק השמאל הזה שלא אוהב אותו, מרסק את המדינה".
אז כדי לציין 301 ימים למלחמה, הפיכת 200 אלף אזרחים לפליטים, ויתור על 115 שבויים וחטופים, פירוק הציבור היהודי לשבטים: יהודה, לוי ועכו"ם, שזה חילונים שמאל־מחבלו־פלסטינו־עוכר ישראל, ליקטתי חלק מהשברים של מה שפעם היה כאן מדינ'ע, אבל עכשיו כולנו אספסוף, שמחכה ליום החלוקה.
מי יודע, אולי השלוחה המערבית של בית המקדש תהיה גם בתל אביב, בללה־לנד של אורי שטרק בחוף גורדון. כל רצועת החוף מראש הנקרה ועד לזיקים תהיה חוף דתיים אחד רצוף. המצילים יהיו חניוקים חמושים בשטריימל וקפוטה בסוכת המצילים, חמושים במיקרופון רב־עוצמה: "חסדי השם, צדיקים שלי, לא להתרחק עמוק יותר מת"ק פרסה, כפי שציוונו אלוקים.
צדיק, צדיק, אני מדבר אליך. כבר הנחת היום? כי מי שלא מניח, מזניח. צא מהמים מיד, לך תניח ותחזור. למה אתה בלי כיפה במים? יש כיפות גם מסיליקון כשר של בד"ץ, הגר"א, בדר"א, וגם של שטרקי, שהוא הרב'ה של החילונים, עכו"ם. בקיצור, לא נכנסים לים הקדוש, שאותו ברא אלוקים בשבילנו - עם בחירה - בלי כיפה. צא מהמים מיד".
הג'מעה של פיתהמר וצבי סוכות יעשו את העבודה במים, כי החניוקים לא טובים בזה, וגם צריך לחלק את החוואה בין כל מאמיני התורות שיש לנו כאן. קשה להציל מטביעה נשים בשמלות ארוכות וגברים בגלביות לבנות, נדרשים הרבה כוח פיזי ומיומנות. אבל אין לנשים מה לדאוג, טלי גוטליב ומאי גולן הן מאוד מוכשרות בהצלת חיים.
היועמ"שית גלית בהרב מיארה בודקת את האירועים בשדה תימן ובבית ליד, כדי לפתוח בחקירה פלילית נגד צבי סוכות וניסים ואטורי מאגם הדרעק. ואטורי בתגובה: "היועמ"שית מיותרת, לא פוחד ממנה, שיבואו לקחת אותי באזיקים". צודק. זו תהיה תמונה יפה לפריימריז, בניסיון להיות בין 18 הדיירים של הדרעק בליכוד ברשימה הארצית, לקדנציה הבאה.
בראיון לערוץ 7 אמר נזר הבריאה: "אף אחד לא התעלל במחבלי נוח'בה, הם עושים את זה אחד לשני". אם לא ידעתם, אז ניסים שלנו הוא פרוקטולוג, קרימינולוג, סקסולוג, אז הוא יודע מה עראברים עושים אחד לשני. והטיפוס הזה יושב בוועדת החוץ והביטחון. מה עשינו שזה מגיע לנו?
השר של המורשת שלו, אחת מ־60־70 מורשות שיש כאן, עמיחי אליהו, בראיון לקול ברמה: "לא הייתה פריצה לבסיס צבאי, השמאל כרגיל עושה קמפיין מתועב. עבדנו בתיאום עם המפקדים במקום. ברגע שהיועמ"שית קבעה סטנדרטים להפגנה, זה דו־צדדי, האחריות עליה, היא הראש, היא אשמה".
בסדרררר, עמיחי הוא בן של באבא־בובה, אז הוא לא רואה טלוויזיה ולא תמונות. לא תעשה לך צלם ולא תמונה, כך הפארש הזה. אבל לעשות פלגיאט על הססמה של המחאה נגד אבי האומה, זה טוף וזה מותר על פי התוירה שלו.
אגב, גם היועמ"שית וגם הפצ"רית מאובטחות. לא בגלל האויב מבחוץ, אלא בגלל האויב שבפנים. א. הן נשים, שלפי דתו של הבאבא־בובה מאזוז, פסולות לעבודה שאינה כוללת בישול, אפייה, ניקיון ותפירה וגם גידול ילדים כמובן. ב. זה מדאורייתא לאבטח אותן מיהודים. חפשו בגמרא.
43 קורבנות, זה המחיר של המלחמה נגד חיזבאללה. המאזן כולל 12 ילדים ונערים ממג'דל שמס, דרוזים. כל הלהקה של אבי האומה וסנג'ריו הגיעה ליישוב כדי לנחם.
אבל בשקט־בשקט, שאף אחד לא ישמע, הם מתדרכים שזה יישוב עוין של ערבים סורים שלא נאמנים למדינ'ע, אז המחיר זניח. עוד כמה חודשים הם יאמרו שמדובר היה בעימות בין מחבלים, רחמנא ליצלן. הדרוזים עדיין מוקצים, אף שאיבדו 11 לוחמים ו־12 ילדים. מעמדם לא שונה, ספק אם אי־פעם ישתנה. אבל השלטון א־ו־ה־ב אותם ה־מ־ו־נים.
הגרמ"ה הירש בנאום לעוילם של התוירה: "המצב נורא הרבה הרבה מאי־פעם. השמאל בארץ ישראל, שהם כופרים, נאבקים ונלחמים איתנו. הם מנסים לבטל את התורה, וכל היידישקייט ששייך". פשששש, מאמש מלחמה! מה בסך הכל נדרש? שירות צבאי לבטלנים והביסלע הארבייט (עבודה) כדי להפסיק להתעלק על החילונים, אז זה מלחמה. לא כתוב אצלם באחת מהתוירות: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות"? אה, שטויות. את התוירה הזו בטח כתב השמאל־מחבלו־פלסטינו.
אריאל קלנר, דייר לא כל כך מוכר באגם הדרעק, בראיון לקול ברמה: "יש במערכת המשפט בישראל התקפה אוטו־אימונית. יכול להיות שיש עבירות פליליות, אבל יש דרכים לתחקר. המציאות שבה רעולי פנים נכנסים לבסיס צבאי, ושולפים חיילים כאחרוני המחבלים, זו פגיעה בחוסן הלוחמים".
כן, אריאל, היה צריך לזמן את החשודים למסעדה כשרה בתל אביב, בנוכחות הרבה באבא־בובות, ולחקור לפי דין תוירה, בנועם הליכות, איך הגיע טלפון סלולרי לחלחולת של המחבל.
אולי זה בכלל השגחה עליונה שדחפה לו את הסלולרי, אז זה לא פוגע בחוסן, נכון? מצד שני, איך בלשים וחוקרים יגיעו ללא מסיכות? הרי הג'מעה שלכם מגיעה לכל חוקר ופרקליט הביתה, ולעתים מאיימת. אתה יכול לבקש מאלוקים שלך שיפסיקו לאיים?
החניוקים חוששים מאפשרות שלפיה קמלה האריס תיבחר לנשיאת ארה"ב. הם אוהבים את דונלד, הנכד של פרד הגרמני, ששאל עיתונאים ממוצא אפרו־אמריקאי אם קמלה היא הודית או שחורה, כי הוא מבולבל. אז קמלה בת להודית ולג'מאייקני.
טראמפ, שהמוח שלו באמת כבר מחית פירה עבש, לא יודע הרבה דברים, אז גם את הפרט הזה. אבל ישראל אייכלר מאגם הדרעק הסביר במליאה את החששות.
"עכשיו, כשאנחנו רואים שיש כאלה שהולכים ומתאבדים, שהולכים עם הפרוגרס, תומכים במועמדת לנשיאות, שהיא סכנה עולמית - אנחנו עומדים במצב שרק הקב"ה יכול לעזור לנו.
אמריקה לא תושיענו, על סוס לא נרכב, ולא נאמר שאלוקינו יברך את מעשה ידינו". פששש, אני נרגש מאייכלר, מאמש־מאמש. הוא פוחד מהאריס. גם שחורה, גם אישה, מעניין מה חושב אלוקינו על האפשרות הזו. לא ייתכן שהוא גזען כמו אייכלר, נכון? הוא הרי אלוקינו.
בין כל הצרות שנפלו עלינו, הייתה גם אתנחתה קומית קלה. ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשתה של מירי "המחוננת" רגב, למנוע מחוקרי המשטרה להשתמש במסמכים שנתפסו במשרדה, בחקירה פלילית שנפתחה נגדה.
ביהמ"ש קבע שלפי הוראות הדין הקיים, ל"מחוננת" לא הייתה זכות להגיש ערר על החלטת בית משפט השלום בסוגיה הזו. אז מה אם אין לה זכות חוקית? היא באה למשול, נכון? אז היא רוצה למשול בלי שבתי משפט יפריעו לה.
ההליך המשפטי בתיק של הרמזורים הולך להיות חתיכת סטנד־אפ. ייתכן, רק ייתכן, שיהיו קצת עדי מדינ'ע שיפילו עליה את כל התיק. אני מקווה שיהיה לי הזמן לתעד חלק מהמופע הזה.
הבאבא־בובה יהושע שני, חבר בפורום הגבורה, שנסע עם אבי האומה לטיול באמריקע, דיווח על רשמיו: "הדרישה החד־משמעית שלנו מנתניהו היא לפטר את שר הביטחון ולשנות את התפיסה במטכ"ל.
התרשמתי מנתניהו, לפי רוח הדברים, שהוא אינו מתכוון להיכנע, והוא נחוש להשלים את המשימה עד הניצחון. יש פער בין דברי ראש הממשלה לבין שר הביטחון הרופס, שמתנהג כמו פלקט. ראש הממשלה חייב להחליף את שר הביטחון". נו, זהו, הבאבא־בובות של הימין החליטו בשביל כולם. אבי האומה חייב להחליף, כי אם לא יחליף, אולי יוציאו נגדו דין רודף? עם יצחק רבין זה עבד יופי, עובדה.
ניצב אבשלום פלד, מ"מ מפכ"ל המשטרה, הסיר את מועמדותו לתפקיד, הוא יודע למה. במקומו מינה פיתהמר בן גביר את ניצב דני לוי, ממ"ז חוף, כמועמדו לתפקיד. דני לוי עובד בשביל פיתהמר כבר שנה וחצי.
אם ימונה, הוא יעשה קפיצה בלתי ברורה מדרגת תנ"צ לדרגת רנ"צ. כל ניסיונו בדרגת ניצב הוא פיקוד על מחוז חוף, אבל הוא שפיץ במאבק בהפגנות בקיסריה, ליד מעונו של אבי האומה. זה מה שחשוב היום במשטרה: כמה אתה נאמן לרה"מ ולפיתהמר, ששואף שכל הספ"כ במשטרה יורכב ממפקדי כוח ואגנר בראשותו. כך בונים מיליציה, אבל אבי האומה לא יודע, כי לא תפסו לו בדש מעילו.
יש לנו אורח בק"ק כתריאלבק'ה, הילד"ז. הוא הגיע בטרמפ שארגנו לו מאמא ופאפא, כנוסע סמוי מעין הטיפשורת בכנף של ציון, המטוס הפרטי של אם ואבי האומה. הוא הוסתר באגף של ההורים בקדמת המטוס.
לשכת רה"מ לא מוכנה להגיב לנוכחותו בטיסה. אף שחשבנו בטעות שהכנף של ציון הוא רכוש הציבור, אז מאמש־מאמש זה לא נכון. המטוס הוא רכושם של אם ואבי האומה. לא ידוע אם משפחת המלכות שילמה את עלות כרטיס הטיסה של הילד"ז, אבל בכל מקרה הוא נצפה בירושלים מוקף במאבטחיו. אולי מפני שפאפא מתלבט אם לפטר את שר הביטחון גלנט, הוא התייצב לסייע לו לגבש דעה. נפלא פה, באמת.
אלוף (במיל') עמירם לוין הוא גיבור אמיתי בלי הכרה של פיתהמר וסמוצ'קנע גרנד־מייזר. הוא היה אלוף פצ"ן, מפקד סיירת מטכ"ל נערץ, סגן רמס"ד, שהיה אחראי לשלוח כמה טינופות לגיהינום. הוא באמת מבין בחיסולים ובסיכולים.
הוא התייחס לחיסול של הנייה ושוכר, יימח שמם וזכרם. "טירוף מערכות. גורמי הביטחון היו צריכים להתנגד נמרצות. הלוואי, הלוואי, שאני טועה". עמירם הוא בעל מלאכה בסוגיה הזו, ואם זו דעתו - באמת שמותר לנו להיכנס להתקף חרדה, עוד לא חמור, אבל קליל.
זהו זה קינדרלעך של שאבעס־קוידש. כל חברות התעופה בעוילם־גוילם ביטלו את הטיסות לישראל. חלף רק חצי מהחופש הגדול. מיליוני הורים במדינ'ע קרובים לקריסה נפשית.
את הקריסה הכלכלית של החופש המיותר הזה כבר הכלנו, אז המינוס גדל עוד קצת, אבל תמיד יהיה איזה מוסד בנקאי/ביטוחי/שירותים פיננסיים, שישמח לסייע לנו בהלוואה בריבית קצוצה ולשעבד את חיינו לעד.
אלה החיים של פלבאים כמונו, קינדרלעך, אין מה לעשות, צריך להניע את הכלכלה. זה מה שאומר לי כל אינסטלטור/חשמלאי/טכנאי מזגנים שאני פוגש בקיץ הזה, ומבקש חשבונית על התשלום.
"קוף, אתה מבין בספורט? תתעסק בספורט, כי בכלכלה אתה לא מבין. אין חשבונית, אין נעליים. ביט? שו האדא ביט? מה נהיית דיגיטלי פתאום? די, די. איפה כיפוש? אנחנו נדבר איתה, תמיד אנחנו מסתדרים איתה. מה אתה מתערב בכלל? שב בסלון, תראה את האולימפיאדה שלך ואל תבלבל לנו ת'מוח".
ואז הם מתקשרים לכיפוש, מחוץ לטווח השמיעה של חירש כמוני, וחוזרים אליי. "שומע, קוף? אשתך אמרה שהיא השאירה לי מעטפה במגירה בחדר השינה. לך תביא לי אותה. מה אכפת לך כמה? זה ביני לבינה, לך תביא את המעטפה, אדון ביט. וואלאק, אני באמת אוהב אותך, שומע אותך כל יום, אבל כמה אתה סתום, שאלוהים יעזור לך".
ואז אני הולך להביא לו/להם, ומודיע לעצמי בלב שאני באמת סתום. 43 שנים אני עובד, אני בן 65 וחצי, אבל בחיים לא קיבלתי תשלום במזומן על עבודה. תמיד זה שוטף פלוס עם מע"מ וכל החבילה של המסים.
כמו שאמר מורטון ז"ל, אבא של רוברט יבדל"א: "אם הכל כל כך טוב, אז מדוע הכל כל כך רע?". הוא סגר ספרים ויצא מהקבוצה לפני כמה שנים. מעניין מה היה אומר היום על אבי האומה, שאותו העריץ לא פחות מאשר העריץ את מנחם בגין ז"ל.
שוב, כמו שאמר פורטיס: "לא יוצאים מזה, אי אפשר לצאת מזה". אה־גיט־שאבעס קינדרלעך. נקווה שלא יהיו טילים בכל כתריאלבק'ה בשאבעס־קוידש.