מנהג חדש בא למדינה: דחיפת הציבור הישראלי המסכן לדיכאון בכל אשר יפנה, עידוד חוסר הביטחון הלאומי והאישי של הישראלים, התוהים מה יהיה, תוך שהם כוססים ציפורניים. כמו שנאמר, ככל שמדכאים הרי זה משובח. עכשיו דיכוי העם היושב בציון זול מתמיד, פשוט באמצעות רשתות חברתיות בעלות נמוכה לתפעול, הפצה והשפעה. הרשתות החברתיות כבר שמות את ערוצי הטלוויזיה המתחרות, הנחלשות בעקביות, בכיס הקטן.
הקרב הוא על תשומת הלב וכמיהה של ערוצי הטלוויזיה לשידורי פרסומת בכל מחיר ולשם כך מרתקים קהל הצופים למלל אינסופי של גיבובי הבל של לשעברים. הכנסה מפרסומות חיונית לקיומן של רשתות הטלוויזיה, והתחרות חריפה: שש תחנות משדרות לתשומת לבנו, תודעתנו וכיסנו. משדרים עתה ערוצים 11, 12, 13, 14 ועוד 15 עם ערוץ i24news.
התבהלה אפקטיבית, זה עובד, מפה לאוזן מגיעים סיפורים על נוטשים את ישראל בעלי מקצועות מבוקשים, מרופאים מומחים בתחומם ועד מתמטיקאים בעלי שם, מיזמי סטארט־אפ ועד רילוקיישן של עובדי חברות ישראליות ובינלאומיות. בעיקר עוזבים צעירים ומשפחות צעירות שסיפורי השואה ומלחמת השחרור עבורן, זה בספרי ההיסטוריה לבחינות הבגרות.
עוד עוזבים חלק מעולי בריה”מ לשעבר משנות ה־90 של המאה הקודמת, חלקם מצטרפים לעוזבים שכבר הקימו קהילות, בקנדה למשל, לאחר שעשו שימוש בסל הקליטה הנדיב של מדינת ישראל. חלק מהיורדים שבים לישראל ברגע שהם חולים במחלה קשה או ממארת, שכן הטיפול בישראל בעלות אפסית והרמה הרפואית בין הגבוהות ביותר בעולם.
נותנים גז
העזיבה והנטישה ממש קלה לעומת גלי הירידה וההגירה לחו”ל בעבר. הישראלים דהיום מחזיקים מאות אלפי דרכונים זרים בנוסף לדרכון הישראלי. בנוסף עוד חצי מיליון ישראלים לפחות גרים הם וצאצאיהם בחו”ל. קל מאוד לעזוב את ישראל, כי מחירי הדירות בישראל מאוד גבוהים, גם אם מוכרים דירה בשווי של 2.5 מיליון שקל לפניכם כ־660 אלף דולר, שלא לדבר על חסכונות של משקי הבית מעבר למחיר הדירה. אלה סכומים נכבדים מאוד להתחיל חיים חדשים במזרח אירופה, ברפובליקות האסייתיות של בריה”מ לשעבר, בדרום אירופה, במזרח הרחוק ואפילו במרכז אירופה וארה”ב.
הישראלים ממש עשירים במונחי מט”ח, כל העולם פתוח בפניהם. אל להם לחשוש ממחסור במט”ח, מהמרת השקלים למט”ח, פן יהיה מאוחר, ישראל עשירה, מט”ח בשפע, אפשר להירגע. יש גם יתרונות לירידה מהארץ, לפחות מכירת הדירות של הנוטשים תעזור לישראלים שיישארו בארץ להגיע לדירה משלהם ותפחית הלחץ על העלייה המטורפת בשכר הדירה.
נעבור לנתונים שירגיעו את אלה שיישארו מאחור ולא יסגרו את האור בנתב”ג כפי שהתבקשו בזמן המיתון של 1966. חובות העולם נטו למשק הישראלי עלו בשנה האחרונה עד חודש מרץ ב־35.1 מיליארד דולר ל־255.85 מיליארד דולר. כן העולם חייב לישראל סכום נטו הנובע מהפער בין חובות המשק לעולם לחובות העולם לישראל בסכום השווה ל־50.3% מהתוצר.
רק לשם השוואה, במלחמת המפרץ בשנת 1991, עת ישראל טווחה בטילי סקאד מעיראק, המצב היה ממש הפוך: היינו חייבים נטו במט”ח לעולם סכום השווה ל־36% מהתוצר. אז לכל הנוטשים נאמר כי אפשר להירגע, ממשו נכסיכם בקצב המתאים לכם, אל תיכנסו לבהלה פן יחסר.
המלחמה תעלה לנו ביוקר: הצעדים שניתן לעשות לפני העלאת המע"מ | שלמה מעוז
בעוד איום העלטה מרחף באוויר: ישראל מתמהמהת עם הפתרון | שלמה מעוז
עוד נקודה חשובה לחוזקו של המשק הישראלי: זוכרים שהיינו תלויים ביבוא מוצרי אנרגיה בסכומי עתק מפני שלא היו לנו מקורות משלנו, במשבר הנפט הראשון והשני, 1967 ו־1973, מה שגרר לעלייה בגירעון בחשבון השוטף, הביא לפיחות המטבע ומשם הדרך הייתה קצרה לאינפלציה אימתנית? לא עוד.
היום ישראל מייצאת מוצרי אנרגיה (גז) לעולם. לאירופה היה יצוא של גז בשנת 2023 בהיקף של 266 מיליון דולר, ואלה סכומים משניים. עוד מיליארדי דולר נכנסים לישראל בחוזים ארוכי טווח ביצוא גז למצרים ולירדן ממאגרי הגז במיליארדי דולר בשנה. ירדן מפיקה 70% מהכח החשמלי שלה מגז שמקורו ממאגרי לווייתן ותמר, היא תלויה בישראל להפקת חשמל כפי שהיא תלויה לחלוטין בישראל למי שתייה.
“קרן העושר” מתקבולי המסים וההיטלים המיועדת לדורות הבאים, לגרים בישראל, כבר מחזיקה מעל 6 מיליארד שקל והכנסותיה הולכות וגדלות. התחזית המעודכנת של רשות המסים מחודש יוני השנה היא כי ההכנסות תעלינה לאורך חיי תפוקת הגז מהמים הכלכליים של ישראל לסכום שבין 55.3 מיליארד דולר ועד 72 מיליארד דולר, עלייה של כ־20 מיליארד דולר לעומת התחזית הקודמת.
סכומים אלה כוללים גביית היטל רווחי נפט וגז בעשור הקרוב וגביית היטל רווחי נפט וגז ביתר השנים. מתוך ההיטלים שנגבו עד אמצע יוני השנה 5.9 מיליארד שקל הם היטלים חלוטים, כלומר סופיים מתוך גבייה בפועל הכוללת מעין מקדמות עד להתחשבנות סופית של 6.85 מיליארד שקל.
אצבע בעין של העולם
אבל בואו נחזור למה שמעסיק את הישראלים. מדוע מחירי הדירות שבו והרימו ראש בחודשים האחרונים? הסיבה העיקרית היא כי מי שדחף את מחירי הדירות בישראל בשנים האחרונות, למעט הריבית הנמוכה ששררה, היו ענף ההייטק, שם השכר מאוד גבוה גם בלי אקזיטים ובונוסים, המאפשרים לאוכלוסייה ההייטקיסטית לרכוש דירות ובתים במחירים עולים.
שאר הישראלים נאלצים להזדנב מאחורי אנשי ההייטק המתוגמלים.
שימו לב, ענף ההייטק חי ובועט מחדש לאחר ההאטה שאפיינה אותו בגלל המשבר העולמי בענף וההפגנות נגד הממשלה בשל הרפורמה המשפטית בואכה 7 באוקטובר.
ברבע השני של השנה גיוס ההון של חברות ההייטק עמד על 3.1 מיליארד דולר, לאחר 1.9 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה, רמות יפות הדומות לתקופה שלפני ההתלהטות בענף ההייטק, האקזיטים וההנפקות של סוף 2020 ובעיקר 2021 עד לנפילה בגיוסים בסוף 2022. נקווה כי שיעורי הגיוס לא יפחתו ברבעונים הקרובים בשל מימושים קשים בנאסד”ק בימים האחרונים. אומנם עסקת WIZ וגוגל לא יצאה לפועל, אך הרושם שהותירה העסקה על השווקים בתחום מסמלת כיוון לחוזקו של הענף בישראל.
נתונים עדכניים מצביעים כי גם לאחר שמונה חודשי מלחמה, למרות גיוס המילואים המסיבי, תחום ההייטק ממשיך להיות מבוקש. בחודש מאי היו בענף 400,900 משרות שכירים, עלייה של 0.4% לעומת אפריל השנה ונמוך רק ב־0.7% לעומת מאי אשתקד, בשיא ההפגנות נגד הממשלה. מספר המשרות בהייטק מהווה 10% מכלל משרות השכיר במשק, כמו באפריל.
שכרם הממוצע של השכירים בענף ההייטק, 29,804 שקל לחודש, עלה בשנה האחרונה ב־5.7%, למרות הזעזועים הפנימיים והחיצוניים בישראל. מדובר בעלייה בשכר בשיעור ריאלי של למעלה מ־1%. לשם השוואה, השכר הממוצע במשק עומד על 13,044 שקל.
על פי בנק ישראל, כשליש מהכנסות מס הכנסה משכירים במשק מקורן בקרב שכירי ההייטק. מעל 40% מהצמיחה של התוצר העסקי בשנים האחרונות מיוחס לענף. נתונים אחרונים של הלמ”ס מצביעים על המשך הצמיחה של יצוא שירותי ההייטק, ובשנה האחרונה לחודש מאי עלה יצוא שירותי הייטק, על פי נתונים מנוכי עונתיות, בעוד 3.02 מיליארד דולר, עלייה של 6%, לסכום של 53.62 מיליארד דולר בשנה. עלייה זו כוללת את המשבר הקטן יחסית ביצוא שירותי הייטק ברבע האחרון של 2023. כלל יצוא השירותים של ישראל עלה בשנה האחרונה למאי ב־3.3% ל־68.71 מיליארד דולר.
היתרון במכירת שירותי הייטק או שירותים עסקיים לחו”ל הוא בכך שאינו תמיד מזוהה עם ישראל, לעתים הוא חיוני לרוכש השירות, להרבה ממשתמשי הקצה בארגונים בינלאומיים הוא בלתי נראה ואינו מוחשי כמו סחורה. כך, בעקיפין, גם מחרימי ישראל מתקשים להחרים שירותי הייטק ישראליים ולעתים בעצמם עושים שימוש בשירותים אלה.
כאשר מדובר בהשקעות ישירות בישראל, המצב שונה. המהומה האנטי־ישראלית בעולם כן משפיעה, וברבע הראשון של השנה ירדו ההשקעות הישירות בישראל לשפל של 1.16 מיליארד דולר לאחר נפילה ברבע האחרון של 2023. אלא שכאשר סוכמים את כלל ההשקעות, ישנה דווקא התאוששות: ברבע הראשון של השנה היו 5.54 מיליארד דולר - לעומת מימוש של 1.34 מיליארד דולר ברבע האחרון של 2023 ולעומת 4.66 מיליארד דולר ברבע הראשון של 2023.
בסוף הם יחזרו
כאשר מביטים על הדיכאון הישראלי חייבים להבין כיצד ייראה המשק הישראלי בעיני חברות דירוג האשראי ברבעונים הבאים. כמובן שהחברות נותנות משקל רב למצבה הגיאופוליטי של ישראל, בעיקר התגברות המלחמה. בהמשך ייבחנו גם יחסי ישראל עם הנשיא האמריקאי החדש שייבחר.
בנוסף לכך, האנליסטים של חברות דירוג האשראי ימצאו כי הגירעון התקציבי השנה טיפס ל־7.6%, בזמן שבנק ישראל מקווה כי יסתכם השנה ב־6.6% ויעמוד על 4% בשנה הבאה. אי־העלאות מסים, הנחוצות כבר עכשיו, עלולות לפגוע ביעד זה. חברות דירוג האשראי בוחנות מקרוב יחס החוב לתוצר שיטפס על פי בנק ישראל ל־68.5% בשנה הבאה לאחר 67.5% השנה. אין בכך בשורות טובות, פרט לעובדה שאצל מרבית המדינות המפותחות המצב הרבה יותר גרוע.
נקודה קריטית נוספת שאותה בוחנים בחברות הדירוג היא הגירעון בחשבון השוטף של ישראל. מצבנו בתחום החשבון השוטף הוא בין הטובים בעולם, עודף של 6.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של 2024 שמביא לעודף של 25.96 מיליארד דולר בשנה עד מרץ השנה. זהו סכום השווה ל־5.1% תוצר לאחר 21.7 מיליארד דולר לשנה למרץ 2023.
מעט מדינות נמצאת בפוזיציה כה טובה בתחום חשוב זה של החשבון השוטף, שמונע פיחות השקל כשהמלחמה תיפסק. בין המדינות שמצבן דומה או טוב משלנו: סינגפור, טייוואן, דנמרק, הולנד, גרמניה הונג קונג, שוודיה והאמירויות. מצבן של מדינות אחרות גרוע משל ישראל: דרום קוריאה, תאילנד, לוקסמבורג, איטליה, יפן, שווייץ, אוסטרליה, אוסטריה, נורווגיה, ספרד ופינלנד.
יש לנו בסיס טוב להתייצב ולהתחזק אחר המלחמה, הפריחה תחזור בשנת 2025 ותגבר בשנת 2026, חלק מהנוטשים יחזרו ארצה בשקט ובהיחבא. נצטרך כמובן להכין עבורם עוד דירות ועוד בתים ועוד שירותי חינוך ולהגביר בכסף שצברנו לדורות הבאים את היעילות של מערכת הבריאות המופלאה של ישראל, שהביקוש לה גבוה משיווי משקל בשל הסבסוד האדיר של הממשלה והאיכות של שירותי הבריאות הגבוהה. חיבור של שירותי בריאות במחיר שווה לכל נפש ובאיכות גבוהה, שאין שני לה בעולם.