ישראל מתמודדת כבר עשרה ימים בקרב הגנה מסוג חדש מול איראן וחיזבאללה, לאחר שהם פתחו במתקפה של מלחמה פסיכולוגית. היעד שלהם הוא לפגוע בעצבים הרופפים של הציבור הישראלי, ולזרוע בהלה ופחד בקרב שכבות האוכלוסייה: מצפון, מרכז ודרום.
העובדה שהאיראנים וחיזבאללה מאיימים לבצע פעילות לחימה עצימה נגד ישראל בעקבות החיסולים של רמטכ״ל חיזבאללה פואד שוכר על ידי ישראל, וחיסולו בטהרן של ראש הלשכה המדינית של החמאס איסמעיל הנייה על ידי גורם לא ידוע - יצרה סחרור בכל המזרח התיכון וכמובן בישראל. החשש מתקיפה הוביל ליציאה מאיזון של שגרת החיים הישראלית. בממלכת האי נודע נוצר מצב של ריבוי ספינים תקשורתיים, לצד העברת הערכות וידיעות לא מדויקות או שלמות לציבור הובילה את הציבור הישראלי לשנות את תוכניות.
כוננות שיא בצפון ומיגוניות: חשש מחדירת כוחות רדואן לשטח הגליל
אתמול עשה נכון (אולי קצת מאוחר) דובר צה״ל תא״ל דניאל הגרי שהתייצב מול הציבור הישראלי ואמר שצה"ל לא מזהה כרגע תנועות התקפיות לא בלבנון ולא באיראן. תא״ל הגרי ביקש מהציבור להמשיך בשגרת חיים עם כוכבית של שמירה על דריכות למקרה שבו פיקוד העורף ישנה את הנחיות ההתגוננות.
מאז החל האירוע, מספר ספינים כבר הופרכו. אחד מהם הוא החשד שהפעולה תתבצע בתשע באב. אמרו כי יתקפו בסוף אולימפיאדת פאריס, הבטיחו עוד שורה של מועדים. מנגד צצו דיווחים כי ישראל שוקלת הנחתת מכת מנע. העניין הוא שהיה מדובר בעוד ספין שאין לו היתכנות בשטח. בצה״ל לא מזהים הוצאת חימושים ממחסנים לעמדות השיגור. לכן אין סיבה וכנראה יכולת לתת מכת מנע.
במבצע ״מוקד״ בשנת 1967, חיל האוויר הישראלי פעל להשמיד את חילות האוויר של מצרים וסוריה ופגע במערכים נוספים של צבאות האויב. אבל המציאות הצבאית היתה שונה. מול צה״ל היו מערכי תקיפה. הדבר היה נדרש ומתבקש.
המצב מול חיזבאללה בלבנון שונה. צהל תוקף על בסיס יומי מחסנים, מפקדות, פעילים. צה״ל לא חשוף לעת הזאת למערכי התקיפה של חיזבאללה. בכל זמן בשעות היממה מפעיל צה״ל מערך שלם של מטוסים, כטבמים, לווינים, תצפיות, מערכות מודעין ואיסוף כל זאת במטרה לאתר את מערך התקיפה כשהוא יוצא מהמחסנים המוסתרים בדרכם למרחבי השיגור.
אז סביר להניח יתרחשו שני דברים במקביל: הראשון צה״ל יתקוף את המערכים. השני נשמע ונראה את תא״ל הגרי מנחה את הציבור לשנות את שגרת היום יום ולהימצא בסמוך למרחב מוגן. אגב בשבועות האחרונים, בישובי הצפון הציבור מכיר זאת היטב האזרחים מונחים כל פעם שצהל מזהה הכנות או כוונות לתקיפה נקודתית לעצור את שגרת החיים ולהימצא בסביבת מרחב מוגן. כשבמקביל צה״ל פועל לסכל את השיגור ואת המשגר.
במלחמת העצבים שנכפתה על ישראל כל אזרח הוא חייל בחזית הקרב. כלי הנשק, השכפ״צ אפוד הקרב הוא היכולת של כל אחד לסנן את הספינים לנשום עמוק ולהבין כי התנהגות התמגנות נכונה תכריע את הקרב.