בסיס גלילות, אתמול שעת ערב מאוחרת, תחת אבטחה כבדה מאוד של לוחמי היחידה לאבטחת אישים במטכ״ל. בנוכחות מצומצמת של אזרחים שכללה: רק בני משפחה מקרבה ראשונה התקיים אתמול טקס החילופים הכי טעון ושנוי במחלוקת במטה הכללי של צה״ל.
עוד מעט שנה חלפה מאז המחדל הקשה ביותר שקרה במדינת ישראל. ולמחדל הזה שבו נכבש חבל ארץ, שנטבחו מעל 1,200 אזרחים, שנשים נאנסו על ידי האויב, שמאות נחטפו, שרכוש נבזז, נשרף, שמאות אלפי אזרחים גורשו מבתיהם. ואין למחדל הזה אבא ואין לו אמא. הוא יתום. לא רק שהוא יתום בשל משחקים פוליטיים. איש לא יחקור אותו. איש לא יחפש את האחראים, איש לא ילמד באמת את הלקחים של האסון הנורא. לא בדרג המדיני, לא בצבא, לא בגופי הביטחון האחרים. זה פשוט לא יקרה.
ראש אמ"ן החדש יצטרך לחזור לעשות דבר אחד שכבר הספקנו לשכוח | בן כספית
איראן מתקפלת? "האופציה לתקוף את תל אביב ירדה מהפרק"
במדינת ישראל של היום הכל פוליטי. האלוף אהרון חליוה פרש - הופרש מצה״ל כשעינו מלאות בדמעות. הקצין שנלחם 38 שנים למען ביטחון ישראל הפך לאיש הכי שנוא בעמו. ״לצד הזכות מונחת על כתפיי אחריות כבדה אחריות למשימה אחריות לאנשים אחריות להצלחה ואחריות לכישלון. באותה שבת לא עמדנו במשימה. האחריות על כישלון אגף המודיעין מוטלת עליי. ללקיחת אחריות אין מחנכים במילים אלא במעשים.
החלטתי לפרוש מממשת את קבלת האחריות המצופה". אמר בכאב וניסה לא להשתנק אבל זה לא עזר לו. חליוה הוקרב על ידי המערכת לשלם את המחיר. הוא האלוף חליוה נחשב למחיר סביר, נוח לתשלום על המחדל: הוא רק אלוף, דרג לא גבוהה מדי וגם לא נמוך מדי למלא את האחריות על המחדל. מודעין שכשל הוא תמיד תירוץ טוב להמונים. אין צורך לחפור יותר מדי בפצע. לא צריכים להעמיק האם משכו בכנף מעילו של הדרג המדיני? לא צריך להתעמק איך באמת פעל חיל האוויר, חיל הים, אגף המבצעים ועוד. יש לנו אשם. הנה הבנו אותו לכיכר העיר.
בצה״ל הבטיחו שקיפות בתחקירים. אז הבטיחו. בצה״ל הבטיחו לקיים למידה, אז הבטיחו, בצה״ל הבטיחו להתעצם, להשתפר, להשמיד את החמאס, אז הבטיחו. בדרג המדיני הבטיחו לחקור, אז הבטיחו. הדרג המדיני הבטיחו ניצחון וביטחון, אז הבטיחו. במדינת ישראל של היום הכל פוליטי. שחרור חטופים, ועדת חקירה, סבב מינויים במטכ״ל, רכש מטוסים וספינות קרב. הכל פוליטי. ומה שלא פוליטי הממשלה תהפוך אותו לפוליטי.
וכן ב-7 באוקטובר למדנו שהפוליטי הוא שורש הרע בסיפור הזה. ראש אמ״ן הנכנס האלוף שלומי בינדר, קצין שלדעת חלקים בחברה הישראלית הוא קצין שנוי במחלוקת. לדעת רבים בציבור הוא מינוי ״פוליטי״ של הרמטכ״ל הרצי הלוי. שלומי בינדר, הוא קצין רב זכויות מפקד רציני, איכותי שעבר את כל מסלול הפיקוד עד לתפקיד הרגיש.
על תפקודו ב-7 באוקטובר ובימים שלפני אכן רובצת עננה על ראשו שיש לחקור לעומק ולהציג אותה לציבור באופן שקוף ומלא. ככל שזה עומד מול ביטחון המידע. צריכים לעשות זאת למען הציבור הישראלי, למען אלפי חיילי חיל המודעין, למען ביטחון ישראל.
האלוף בינדר אמר אתמול בדבריו וספק אם הוא התכוון לדברים שיצאו מפיו: ״צריך לדעת להיות נועזים, לשאול וגם להקשיב, לתת לכל אחד ואחד להביע דעה ולבחון אותה בכובד ראש. המשימה הזו שלנו ואנו נמדד במעשים. איפה שכשלנו נתחקר ונשתפר איפה שהיו טעויות נלמד ונתקן". הספק עולה מתוך ידיעה. כשהכול פוליטי, כולם עושים את החשבון: לישר קוו עם הבוס למעלה? או לאתגר אותו עם הדעה והמחשבה של האחר?
במציאות שהביאה אותנו ל-7 באוקטובר באמ״ן, בצבא, במערכות הביטחון האחרות, בדרג המדיני בכל מקום כולם עשו את החישוב בסדר הפוליטי שלהם. כולם רוצים להגיע הביתה בעניים יבשות בלי דמעות. כולם מהקטן לגדול ישרו את הקו. ״המלך״ שלנו היה עירום. והוא נשאר כך גם היום.
האלוף אהרון חליוה אמר כי ״אמ"ן ביצע תהליך תחקור עמוק ונוקב של הסיבות שהביאו אותנו לכישלון בשבעה באוקטובר. שעות רבות של תחקיר מאתגר ומורכב שהיינו חייבם לבצעו כחלק מחובתנו". עם כל הכבוד - קשה לקנות את הדברים. התחקיר לא מונח לפנינו. לא שמענו על השינויים הארגונים והפרסונאלים.
צה״ל כבר לא פועל בשקיפות בסיפור הזה כמו הדרג מעל כמו הארגונים מסביב, כולם מחרישים נותנים לזמן לעשות את שלו, להעלות אבק על הזיכרון. מקווים שהטקסים המרגשים יעשו את העבודה. והם כבר עושים את העבודה. במקום להתעסק בסיבות לכישלון, במקום לעסוק בגורל החטופים, במקום לעסוק בטרגדיה של הצפון, במקום לעסוק במוכנות הצבא, במקום לעסוק ביום שאחרי המלחמה בעזה - אנחנו עוסקים בשאלה איזה טקס תכין לנו שרת התחבורה מירי רגב. אמרנו הכל פוליטי במדינה הזאת.
מבחינת המערכת אתמול לפנות ערב במחנה גלילות הבאנו את האשם לכל צרותינו, הצגנו אותו בכיכר. עכשיו אפשר ללכת לחגוג בטקסים ממלכתיים עד האסון הבא.