יבוטל הטקס: ב־7 באוקטובר 2024, בשעה 10 בבוקר תישמע ברחבי הארץ צפירה. אזרחי המדינה יפסיקו את עיסוקיהם, התחבורה תיעצר, הנהגים ייצאו מרכביהם, העסקים ייפסקו, אזרחים ייצאו לפתחי הבתים, ובמשך שתי דקות ירכינו את ראשם ויעמדו דום. (רעיון משותף של רזי ברקאי ושלי).
1
אני רואה לנגד עיניי את תמונות ששת החטופים שהוחזרו בשקיות ניילון שחורות. אחרי זיהוי ודאי במכון לרפואה משפטית הודיעו נציגי המדינה לבני משפחותיהם מחוטף עזה: "הם כאן". הם, כלומר הגופות.
האם נרצחו על ידי שוביהם? האם נהרגו מאש כוחותינו שהפציצו, השמידו, פירקו, מוטטו וחיסלו את חמאס בח'אן יונס? ישנה הנחה שהם נהרגו מאש כוחותינו. הנושא נמצא בבדיקה.
אברהם מונדר (79) מניר עוז, חיים פרי (80) מניר עוז, יורם מצגר (80) מניר עוז, אלכס דנציג (76) מניר עוז, נדב פופלוול (51) מנירים ויגב בוכשטב (35) מנירים. אנשי אדמה, אנשי ספר, בעלי משפחות אמיצים שישבו בטווח יריקה מעזה תחת מטחי טילים, בלוני אש ונפץ.
הם לא נטשו, לא עברו צפונה, הגנו בחירוף נפש על בתיהם ומשפחותיהם ונחטפו על ידי אויב אכזר ביום הארור, 7 באוקטובר 2023, היום שבו חטא היוהרה של מנהיגי המדינה, חטא השחצנות והקונספציה של מנהיגי הצבא גרמו לאסון לא יסולח שאיש עדיין לא עמד בגינו לדין, כי במדינת הקומבינות המושגים "לקיחת אחריות" ו"לשלם את המחיר" הם מצרך נדיר ביותר.
בממשלה המנופחת של בנימין נתניהו, שרוב הציבור אינו יודע מי שריה ומה הגדרת תפקידם, חוגגים על תקציבי עתק שכל שר סוחט למען קהל בוחריו. למפונים מחוטף חיזבאללה וחוטף עזה לא נשאר כסף, והסבל שלהם בגלות שנכפתה עליהם עומד לגדול. חלקם ייאלצו לחזור אל היישובים ההרוסים, שבהם לא יצליחו להתמודד עם פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר ובגני הילדים. בבתים רבים עדיין שוררים הרס וחורבן וטרם החלו בשיפוצים ותיקונים, כי אין תקציבים מאושרים, ואם אושרו תקציבים, קופת המדינה ריקה.
נוסף לכל הצרות, מצבת כוח האדם של צה"ל הפכה דלילה וצריכים לגייס חרדים שלא מתגייסים, ולהחזיר לשירות אלפי אנשי מילואים ששוחררו, מה שפוגע בכלכלה. מתחיל להסתמן גם מחסור חמור ברופאים ובפסיכולוגים, ואחת הסיבות היא - הס מלהזכיר - שרבים מהם ארזו את חפציהם ונסעו לרעות בשדות זרים. חשוב להזכיר שהרבה מוחות יצירתיים שבלטו בענף ההייטק לא התקשו למצוא מקום חלופי שבו יתאפשר להם לפתח את כישרונם ולעשות כסף. הרבה כסף. אז הם נסעו לתקופת ניסיון, ומי יודע אם יחזרו לביצה המזרח תיכונית המצחינה.
אפשר להמשיך את השרשרת הזאת, כשבסיום נגיע למסקנה שאריק איינשטיין כה היטיב לתאר בשירו "יושב מול הנייר" - "אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן".
2
שרת התחבורה מירי רגב תהיה אחראית על טקס לציון 7 באוקטובר. מי צריך טקס? החטופים חזרו? הפגועים החלימו? האבא והאמא של היתומים ישובו לבית השרוף בניר עוז?
איזה טקס? זה יהיה טקס בחסות הממשלה שהפקירה את הנרצחים, את הנאנסות, את היישובים בחוטף עזה? טקס לכבוד מנהיגים כושלים? מצביאים שפישלו? קונספציות שקרסו?
מה יהיה בטקס? תרועת חצוצרות? המסדר יעבור לדום כשראש הממשלה, מוקף חומת מאבטחים, יתייצב? כשהנשיא הענוג יגיע וינפנף לעצמו ביד רופסת? ומה יהיה אחר כך? המצלמות יכוונו אל מנהלת האירוע בשמלה חגיגית מעוצבת אוחזת תמונות של נרצחים? כפיים!
הרוב הגדול של תושבי חוטף עזה לא רוצים טקסים המוניים ממלכתיים. הם יערכו טקסים צנועים בקיבוצים ובמושבים, עם בני משפחות החטופים שטרם שבו, עם המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן. בלי תרועת חצוצרות, בלי שרים שיגיעו ברכב שרד עם שומרי ראש, בפנים שעוטות ארשת חשיבות של שליטים.
גם באזור הקטסטרופה השני, לאורך הגבול הצפוני, נמשכות מתקפות הטילים והכטב"מים. הרוב הגדול של תושבי חוטף חיזבאללה נאלצו לעזוב את בתיהם. מאות בתים נהרסו, אלפי דונמים של שדות ומטעים נשרפו, לולי עופות ורפתות נמחקו. עשרות נהרגו, יש עוד פצועים רבים, והחרדה ממלחמה אזורית משאירה את תושבי הצפון בגלות כפויה.
אז מירי רגב רוצה לעשות טקס ממלכתי לציון 7 באוקטובר, כשחלק מהחטופים מתים בשבי, וחלקם נמקים בעזה, במנהרות. רעבים, חולים, מעונים, פצועים, פגועי נפש, חרדים לגורלם. מירי רוצה לעשות טקס לציון יום השנה לטבח, לתבוסה, לכישלון.
מירי רוצה טקס שבו ידליקו משואות? ישירו שירי דיכאון? יחלקו אותות הצטיינות? ידקלמו שירים של אייל גולן וקובי פרץ? ברגעים שאני כותב את הטור אני קורא ידיעה על כך שמירי רגב יוצאת לנסיעה נוספת לחו"ל, הפעם להודו. תיהני, מירי, תבלי. תייצגי בכבוד את ממשלת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ'. אל תדאגי, יסתדרו בלעדייך. את הטקס תוכל לנהל החבורה של סון הר־מלך וחבר מרעיה מנוער הגבעות.
3
"ביום מסה" הוא שיר קשה לעיכול, שמתאים לימים האלה. כתב אותו משה טבנקין, מבצע מתי כספי. הנה מילות השיר:
בבגוד באדם דרכו
מארבע רוחות העולם
רגליו יוליכוהו שולל
אל מחוז אין בו חפץ.
מערה יער - אטום
שחללו - בלוי
שעיגולו - חתום
שעפרו - קלוי
שאין בו אבן על אבן.
שאין בו ענף לקושש
שאין בו פחמי כיריים
אין בו לחם
אין אש
אין מים
שבו יש
מלוא חופנים
רק אפר.