לפני יומיים, בני גנץ נקלע לתקרית שהייתה יכולה להפוך בקלות לאירוע שובר שוויון, ולא במובן חיובי. בתיעוד, שהתפרסם ממסיבת החתונה שארגן מוטי בבצ'יק - יועצו הקרוב של השר יצחק גולדקנופף ואחד האנשים החזקים בפוליטיקה החרדית, נראה גנץ לוחץ יד עם השר איתמר בן גביר ולמרות שמדובר באירוע שולי וקצר - זה התפרץ כמו אש בשדה קוצים ואיים להטביע בביקורת ארסית את יו"ר המחנה הממלכתי.
לפיד לעג לגנץ על לחיצת היד לבן גביר - אבל שכח דבר אחד
חייבים להבין, שבקרב מתנגדי הממשלה (ובייחוד בשמאל העמוק) בן גביר הוא בגדר "סדין אדום" וכל פריים איתו, קל וחומר מחווה ידידותית, עשוי להפיל כל פוליטיקאי במחנה הזה, בוודאי מי שמחשיב את עצמו מוביל את האלטרנטיבה השלטונית.
באופן מעורר השראה, גנץ לא התקפל ולא נרתע מהביקורת. למרות המילים הקשות שהוטחו בו ברשתות החברתיות והפניית האצבע על כך שהוא "מכשיר" את מנהיג "עוצמה יהודית".
ברגע אחד של כנות ויושרה, השר לשעבר גנץ הישיר מבט למצלמה ואמר את מה שכל בן אדם הגון צריך להגיד - גם כלפיי יריבים פוליטיים מרים. "כשמישהו מגיש לו את ידו, בן העם היהודי, שאני רחוק מאוד מלהסכים עם דבר אחד שהוא אומר - אני לא אלבין את פניו ואלחץ לו את היד. מה קרה? מה השנאה הזאת? לאן אתם רוצים לקחת וממה אתם עושים כותרת. תתלוו אליי לכל המקומות שאני הולך ותראו את האמת", כך השיב גנץ במסיבת העיתונאים אמש, בתשובה שהייתה ברורה וישירה.
לכאורה, הכי קל ונוח היה להתחיל להתרפס ולהתנצל, אך בני גנץ בחר אחרת. בחר להתנהל בצורה ממלכתית - הן מול בן גביר והן מול הביקורת נגדו.
זה לא סוד, שבחודשים האחרונים בתמיכה הציבורית בגנץ ובמפלגתו פחתה משמעותית, כאשר בחלק מהסקרים הליכוד משתווה להם ואף עוקף אותם. מאז עזיבת ממשלת החירום, בוחרים רבים עזבו את המחנה הממלכתי, מאחר שמלכתחילה הם רק "חנו" שם, בזמן שחיפשו מפלט פוליטי שפוי וממלכתי. ישראלים רבים מתחברים לקו הזה של גנץ וכל פעם שיש רצון לאחדות ומסר מפייס, הם חוזרים אליו.
הפשטות הזאת של גנץ להגיד "קודם כל אני בן אדם" ואז יריב פוליטי עשוי להזכיר לציבור במרכז המפה הפוליטית שגנץ הוא אכן המועמד הטבעי שלהם בתור מנהיג פוליטי ובשיח של אחרי השבעה באוקטובר - המסרים של יאיר לפיד לא מקובלים עליהם. כי כשראש האופוזיציה אומר "אני לא לוחץ את ידם של תומכי טרור" ויש אין ספור תיעודים שלו מסתחבק עם ח"כים ערבים, שבעיני רבים מהציבור הם גם תומכי טרור או לחיצת יד מפורסמת עם נשיא טורקיה ארדואן, קשה קצת לקבל את העמדה של לפיד.
לפיד שבוי בצורה מלאה בידי מובילי המחאה נגד הממשלה ולא יעז לעשות משהו שיעורר את התנגדותם. גנץ תמיד הוביל קו אחר, וייתכן שאופן ההתנהלות שלו כעת הוא יזכיר לציבור המתלבטים מי הוא ובכך לגרוף חזרה את תמיכתם.
את חבריו למחנה הממלכתי הגישה הזו לא מפתיעה כמובן. מבחינתם, זה לא רק טקטיקה, אלא אסטרטגיה: "אנחנו לא בעד שום שיח של חרמות. יודעים אצלנו להפריד בין יריב פוליטי לבן אדם האישי. תראה בכנסת, שכל חברי הסיעה תמיד ישוחחו עם כל גורם ויתייחסו אליו לפי הנושא ולא רק לפי שיוך פוליטי".