אין עם, אומה והנהגה שכל כך מתאמצים, משתדלים ומשקיעים מרץ בלתי נדלה במטרה לחזק, לבצר ולהנציח את מציאות חייהם הקשה, את מצבם המדכא תחת שלטון זר, את מצוקתם כמו שמתאמץ ומשתדל העם הפלשתיני ובמיוחד מי שמזוהים כנמנים עם הנהגתו. את המאמץ, ההשתדלות הזאת, המנהיגים הפלשתינים אינם עושים בצנעה, מאחורי הקלעים, הרחק מחשיפת התקשורת.
הם משקיעים טרחה מיוחדת, התאמצות חריגה, כדי להבטיח שחלילה לא יחמיצו, לא ידלגו ולא ינצלו הזדמנות ושעת כושר להנציח את קיומם וחייהם תחת כיבוש. מנהיגים ובכירים פלשתינאים אוהבים במיוחד להוכיח ולהפגין את כניעתם למרותו של שלטון זר במרכז של הדיפלומטיה העולמית – במטה הראשי של האו"ם בניו יורק. הוכחה לא חדשה להתמסרות, ליתר דיוק
נסראללה מאבד שליטה: בצה״ל עברו לשלב השני במלחמה
בסביבת השר מאשרים: "גולדקנופף הודיע - חוק גיוס תוך 3 שבועות או שאין תקציב" | חשיפת מעריב
להתמכרות הנלעגת הזאת לרחמי העולם למצבם המשועבד היא יוזמת המשלחת הפלשתינית באו"ם שפורסמה לקראת כינוסה של העצרת השנתית של הארגון העולמי, בעוד כשבועיים. המשלחת הפיצה הצעת החלטה שתועלה להצבעה במליאת העצרת, הכוללת קריאה ליישום החלטת בית הדין בהאג, נסיגה מ"השטחים הפלשתינים" בתוך חצי שנה, קריאה לאמברגו נשק נגד ישראל.
"המהלך הזה של המשלחת הפלשתינית לא הפתיע אותי. בכלל לא", אמר לי אמש דיפלומט מערבי בכיר ותיק, הידוע כמומחה לנושאים מזרח תיכוניים. תגובה דומה ליוזמת המשלחת הפלשתינית שמעתי בשיחות עם דיפלומטים בכירים. הערכות הן, שהצעת ההחלטה הפלשתינית תאושר במליאת העצרת ברוב. מה שידוע מוכר ושיגרתי כרוב אוטומטי. נו, אז מה? מה אישור היוזמה הזאת ייתן לפלשתינים?
במה אישור המהלך הזה יקדם פתרון מדיני לבעיה הפלשתינית? מה הרוויחו הפלשתינים בעקבות שדרוג מעמדם במליאת העצרת וקבלת מושב בין מושבי המדינות החברות, שהם השיגו לפני חודשים אחדים?
כל יוזמה פלשתינית, כל מהלך שהם מבקשים במסגרת האו"ם, כל הטבה שהם קיבלו במערכת הארגון העולמי לא רק שלא קידמה במאומה, סיכוי לפתרון מדיני של שתי מדינות. כל מהלך, כל הטבה, כל מחווה שקיבלו הפלשתינים במערכת האו"ם רק הרחיקה, רק הדיחה ולמעשה חיסלה לעתיד הנראה לעין ואולי גם לזה שאינו נראה לעין כל סיכוי רציני לקידום פתרון מדיני לבעיה הפלסטינית.
הצעת ההחלטה הנוכחית שהמשלחת הפלשתינית תגיש להצבעה במליאת העצרת השנתית לא רק תאושר ברוב האוטומטי הרגיל, של למעלה ממאה ארצות חברות, שחלק גדול מהן מדינות מוסלמיות וערביות, או ששייכות למה שמוגדר "גוש הבלתי מזדהות". זהו רוב שיצביע אוטומטית נגד הצעת החלטה של משלחת ישראל שתבקש לאשרר שכדור הארץ הוא עגול.
מלחמת חרבות ברזל היתה להנהגה הפלשתינית הזדמנות היסטורית לגבש, ליזום ולהציע תוכנית פעולה מדינית דיפלומטית – תוכנית שתביא שינוי ומפנה מהפכניים וחידוש מו"מ עם ישראל. קריסת החמאס העניקה לרשות הפלשתינית שעת כושר להתייצב, להיחשף ולתפקד כנוכחות פוליטית מדינית מרכזית ומובילה. ההנהגה הפלשתינית העדיפה לחזור ולגלות דביקות ונאמנות לנוהג ששר החוץ המיתולוגי של ישראל אבא אבן הגדיר לפני שנים, הערבים אינם מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות.
הצעת ההחלטה של המשלחת הפלשתינית לא רק תזכה לרוב במליאת העצרת השנתית. זאת יוזמה שתתאים, תשתלב ותתחבר היטב לעצרת שתהיה השנה כנס עולמי נגד ישראל. שגריר ישראל באו"ם דני דנון הביע את הערכתו בשיחה, שהעצרת השנה תהיה אנטי ישראלית ותבטא את הביקורת וההשמצות נגד ישראל השולטות בזירה הבינלאומית בעקבות המלחמה שמנהלת ישראל נגד החמאס.
אי אפשר ואסור להתעלם מהצעת ההחלטה של הפלשתינים. להחלטות עצרת האו"ם אין משמעות מעשית והן הצהרתיות בלבד. עם זאת, ישראל חייבת לגלות פעילות דיפלומטית נגד הצעת ההחלטה במטרה להמעיט ככל האפשר את מספר הארצות החברות שתתמוכנה באישור הצעת ההחלטה. שגריר ישראל דני דנון עובד קשה לקדם יעד כזה.
אבל שר החוץ ישראל כ'ץ מגזים בתגובתו החריפה והתוקפנית נגד היוזמה הפלשתינית. שר החוץ פועל נגד הצעת ההחלטה הפלשתינית כמי שנתפס לתבהלה ובאותו זמן מעניק ליוזמה הפלשתינית חשיבות, חשיפה תקשורתית ואופי של מהלך המאיים על ישראל שידחוק אותה למצב של בידוד בזירה העולמית. שר החוץ מגזים בהערכת נוכחותו של הייצוג הפלשתיני באו"ם ומפריז בהערכתו את ההשפעה שיש לייצוג הזה.
הצעת ההחלטה הפלשתינית לא תשנה במאומה, לא מסוגלת ואין בכוחה לשנות את מעמדה של ישראל בזירת האו"ם – מעמד שהתערער משמעותית בחודשים שצה"ל לוחם בחמאס ברצועת עזה. עובדה שתבוא לידי ביטוי מופגן ומוצהר בעצרת השנתית השנה גם בלעדי הצעת ההחלטה הפלשתינית.
גם אחרי ששודרג מעמדה של המשלחת הפלשתינית באו"ם וגם אחרי שהצעת ההחלטה שלה תקבל אישור במליאת העצרת – גם בחודש הבא יתקיים במועצת הביטחון הדיון התקופתי-החודשי בנושא "המצב במזרח התיכון ובעיית פלשתין" - דיון שמתקיים אחת לחודש כבר שנים ושהפך לבדיחה. בדיחה שמשמרת, מטפחת ומבצרת את שאיפת הנהגת הפלשתינים, להנציח את מצבם תחת הכיבוש ולסכל כל סיכוי לקידום פתרון מדיני לסכסוך.