המשתנה היחיד שיכול להשפיע דרמטית על תמונת המלחמה הוא הנשיא האמריקאי. מעכשיו, סקרי הבחירות באמריקה יהיו חלק בלתי נפרד מהשיקולים של בנימין נתניהו, של עלי חמינאי וגם של יחיא סנוואר. נתניהו, כדרכו, כבר שם את כל יהבו על דונלד טראמפ ומהמר עם כל עתידנו על כך שקמלה האריס לא תיבחר. הוא כבר עשה את זה עם ברק אובמה, וכולנו שילמנו את המחיר.
היו ישראלים שעלצו למראה ביצועיה הלא־כה־מרשימים של האריס בעימות. להם אני ממליץ להסתכל על חברותיה לקצה הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית ולהבין שאלה יהיו פני הממשל האמריקאי אם היא תיבחר. האריס לא באמת מחויבת לנו, והמפלגה שלה עוד פחות. כנשיאה היא עשויה לגרום לנו להתגעגע לאובמה.
לא רק נתניהו: הסרט שדונלד טראמפ לא רוצה שתראו - רגע לפני העימות הנשיאותי
לעומתה טראמפ, אדם שאין מספיק סופרלטיבים שליליים לתאר את אישיותו, נתמך על ידי רבים שהם תומכי ישראל (ובצידם גם כמה אנטישמיים מובהקים). אפשר בקלות לדמיין אותו מוכר את אוקראינה לולדימיר פוטין. גם את טייוואן לשי ג'ינפינג. אבל עד כמה שהוא בלתי צפוי, קשה לראות אותו מוכר את ישראל.
מבין שניהם הוא היחיד שירצה וגם יוכל לאכוף מחדש משטר פיקוח קשוח על איראן שיעצור את ההתקדמות שלה לפצצה. וכמו שרה, יאיר, איתמר בן־גביר ובצלאל סמוטריץ', אין לו שום עכבות לכופף את זרועו של נתניהו. כנשיא בקדנציה אחרונה, משוחרר משיקולי בחירה מחדש, הוא יכול להוביל אותנו להסדרה אזורית וליחסים עם סעודיה. הוא גם יכול להוביל אותנו לסיום המלחמה, ובערוץ של רה"מ אפילו ידפיסו כובעים בשביל זה.
הכתבה המלאה תפורסם מחר במעריב