בין עזה, ביירות, טהרן וחודידה - ישראל נלחמת כמעט שנה והשאלה הגדולה היא: לאן הולכים? הדרג המדיני מאותת כי הוא מתכוון לבצע היפוך קערה באשר ללחימה הרב-זירתית. ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לקיים ישיבת קבינט ולהכריז על החזרת תושבי הצפון לבתיהם כאחד מיעדי המלחמה.
בינתיים, התעוררה מדינת ישראל מקולות אזעקות שנשמעו בכל אזור המרכז. והכל בגלל טיל איראני שעבר שדרוג ושוגר על ידי החות'ים לישראל. הטיל התפרק/יורט על ידי חיל האוויר, אבל הוא הצליח ליצור דרמה אמיתית בישראל. דין גוש דן אינו דומה לנהריה, קרית שמונה, או שדרות ואשקלון. ולכן גם ראש הממשלה נזעק לשחרר בפתח ישיבת הממשלה איום לתימן כי האירוע לא יעבור לסדר.
בחסות הלחץ הבינלאומי: חמאס שינה טקטיקה - והכניס את צה"ל לדילמה
התוכנית של נסראללה התפוצצה לו בפרצוף - ועכשיו הוא מתחיל לשלם וביוקר
בצפון ממתינים אחרי כמעט שנה, אלפי טילים ועשרות הרוגים ופצועים שהמציאות תשתנה. שהירי יפסק, שניתן להחזיר את חבל הארץ שממשלת ישראל נטשה. מלחמת "חרבות ברזל" נכפתה על ישראל. נכון עשתה הממשלה אשר קבעה כי עזה היא הזירה העיקרית והצפון זירה משנית. האיום המיידי הקיומי הגיע ב-7 באוקטובר מעזה. נכון היה לקבוע את מטרות המלחמה: השמדת היכולות השלטוניות והצבאיות של החמאס ושחרור החטופים. לא נכון איך שהממשלה ניהלה את המלחמה. היעדים הברורים הלכו לאיבוד בגלל מגוון סיבות.
ישראל הגיעה לפני כמה שבועות לצומת T. היה צורך לבחור: הולכים לעיסקה ולשחרור כלל החטופים והפסקת המלחמה, או ממשיכים לשקוע בבוץ העזתי ולהסתובב על הציר של עצמנו. מצד אחד לא נכנסים ללחימה באזורים בהם יש מידע על חטופים. מנגד, לא יוצרים תחליף שלטוני לחמאס. שלישית, לא בונים מנופים כבדים על החמאס שיוביל אותו לזחול להפסקת אש.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
ישראל מתנהלת בהססנות, באופן מגושם, באיטיות ובחוסר אנרגיה במלחמה בדרום. צה"ל הביא הישגים צבאיים מרשימים מאוד שלא תורגמו למהלכים מדיניים. במערכת הביטחון נשמעים יותר ויותר אמירות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מעוניין ללכת לעיסקה עם החמאס. יותר ויותר גורמים במערכת הביטחון סבורים כי ראש הממשלה מעדיף את שלמות הקואליציה בעת הזאת. אלא ששעון החול של החטופים הולך ואוזל. גם הספינים הולכים ואוזלים אחרי רפיח, ציר פילדלפי, הברחת החטופים לאיראן ותימן. מעניינת השאלה: מה הספין הבא?
בעצם, עכשיו ממשלת ישראל אחרי כמעט שנה רוצה לשנות את הזירה בצפון. לרכז את כל הכוח מול לבנון וחיזבאללה. כלומר, להעביר את האוגדות המתמרנות לטובת תמרון בלבנון. להעמיד אוגדות עתודה בגולן וגם בצפון האיוש. בעזה ישאירו את החטופים ואת המשימות הפתוחות.
הממשלה מתנהלת באופן בעייתי. במקום לסגור את זירת הלחימה הראשית ולהכיל את זירות הלחימה האחרות כמו הצפון ואיוש, היא פועלת כעת לפתוח את זירת הצפון. בפיקוד צפון מנהלים קרב הגנה מרשים. הם פוגעים בחיזבאללה באופן שיטתי. בצה"ל אומרים כי הלחימה נגד חיזבאללה נעשית בנחישות, מבלי להירתע מהתגובה של חיזבאללה מירי לצפון.
חיזבאללה מבין את המצב הפנים-ישראלי. הוא מקבל הנחיות וסיוע מטהרן. הירי אתמול של הטיל מתימן הוא חלק מהמהלך הכולל של טהרן להפעיל לחץ על ישראל. ממשלת ישראל צריכה לקיים דיון אסטרטגי אמיתי, לדחוף לסגירת זירת עזה, לשחרר את החטופים ורק אחר כך לחשב את הפעולה בלבנון ולגבש את הקואליציה הבינלאומית מול איראן. קפיצה בין זירות וניסיונות ליצור משוואות הרתעה חדשות חייבת להיעשות במחשבה תחילה.