הנה דברים שאמר אתמול שר הביטחון יואב גלנט: ״אני מעריך שאנחנו בפתיחה של תקופה חדשה בתוך המלחמה הזאת, ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו, זה נכון לכולם, בוודאי למי שנמצא באוויר…״.

דבריו של גלנט נכונים בכל הקשור לחזית הצפונית והמעבר של מרכז הכובד צפונה. אבל הם נכונים גם בכל הקשור לחזית שבינו לבין ראש הממשלה. בין מקורבי נתניהו מסתובב דיבור, ולפיו גלנט פנה ביממה האחרונה לנתניהו בשוליו של אחד הדיונים, בארבע עיניים - והתנצל. על פי הדיווח הזה, הוא גם הודה בכמה טעויות והציע לפתוח דף חדש. נתניהו המהם ומלמל משהו. 

פיטורי גלנט עדיין על השולחן? סער עודכן מראש על המתיחות
למרות הניסיון העולמי, ההחלטה נגד ישראל באו"ם לא תקדם פתרון לסכסוך | פרשנות

עוד רבות ידובר, יסופר, יצולם ויוסרט על מה שקרה בלבנון (ובסוריה) בשתי היממות האחרונות. ארגון הביון שאחראי למתקפת הביפרים ומכשירי הקשר המתפוצצים קנה את מקומו בהיכל התהילה של כל הזמנים. אני מניח שתסריטאי ״משימה בלתי אפשרית״ שוברים עכשיו את הראש איך הם יכולים להתמודד עם הרף שהוצב, על פי פרסומים זרים, על ידי המוסד הישראלי. טום קרוז, שהתרגל לשלשל את עצמו בסנפלינג לתוך הרי געש, בעודו נאבק בשני טרוריסטים בתוך מטוס בוער הצולל לתהום - מנסה ללמוד עכשיו איך מפעילים ביפר. 

אבל אחרי שאמרנו את כל זה ורווינו נחת אחרי השנה האיומה בתולדותינו - אסור לשכוח שזה לא נגמר. יכול להיות שזה רק מתחיל.

בנימין נתניהו ויואב גלנט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו ויואב גלנט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

צריך להודות למזלנו הטוב שבנימין נתניהו הוא ראש הממשלה עכשיו, ולא אף אחד זולתו. טוב שאין מי שמציף עכשיו את הרחובות במחאה על כי ישראל לא ניצלה את המבצע הלא ייאמן הזה, שהטיל אימה וכאוס בחיזבאללה ונטרל אלפי פעילים של הארגון - כדי לחסל אחת ולתמיד את האיום. 

״כשאני אהיה ראש הממשלה״ היה ראש האופוזיציה נתניהו אומר עכשיו, ״אני לא אעצור את צה״ל, אני אתן לו את הפקודה להסיר את איום חיזבאללה ולהפעיל את עוצמתו נגד ארגון הטרור הזה. לא הייתי משלים עם העובדה שחבל ארץ שלם הפך לרצועת ביטחון ותושביו פינו את בתיהם לשנה שלמה!״.

בנימין נתניהו וגדעון סער (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
בנימין נתניהו וגדעון סער (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אז נתניהו ראש הממשלה, ותודה לאל, האופוזיציה מגבה כעת את מהלכי צה״ל בצפון. ההיסטוריה תקבע בעתיד מה היה נכון לעשות עכשיו: לתת לחיזבאללה להתבשל בדמו השפוך ולחשב את קצו לאחור או להנחית עליו את מכת החסד.

ומה עם גדעון סער? ככל שהזמן חולף, נראה שגורלו לא יהיה שונה בהרבה מגורלם של כל מי שניסו לעשות עסקים עם נתניהו או לחתום מולו על הסכמים כלשהם. זה לא שאני חושב שהייתה באמת סולחה בין גלנט לנתניהו, אבל המתח העצום בצפון, האפשרות להתלקחות כל רגע וההתקררות המסוימת במעון ראש הממשלה מההצרחה בין גלנט לסער - מורידים עכשיו את מניית המהלך כולו בקצב קטלני.

יש אפשרות שכל זה קורה כדי להוריד, ברגע האחרון, את מחירו של סער ולגרום לו להסתפק בתיק שאינו תיק הביטחון. למרבה הפרדוקס, סער יהיה הראשון שיריח את דמו הפוליטי במים הגועשים מסביב. יש מצב שכבר הריח.