ראש הממשלה בנימין נתניהו איננו אוהב את האו"ם. למרות ואולי דווקא שהתחיל את הקריירה שלו כשגריר ישראל באו"ם (1984-1988), נתניהו בז לארגון העולמי ואיננו מסתיר את זלזולו כלפי המטה הראשי של הארגון בניו יורק. נתניהו אוהב את דוכן הנואמים באולם מליאת האו"ם. מעל דוכן זה, ראש הממשלה מבטא, מפגין ומבהיר את יחס הביטול שלו כלפי המוסד העולמי.
נתניהו מתכונן לנצל שוב את הדוכן באולם המליאה בנאום שיישא השבוע במושב הוויכוח הכללי הפותח כל שנה את העצרת השנתית של האו"ם. מבחינה רטורית, נאומו של נתניהו יהיה מעולה. אנגלית מלוטשת. שפת גוף מאומנת, כמה שניות של שתיקה ובחינה קפדנית של מאזיניו.
בוושינגטון שוקלים: עד כמה לתמוך בישראל במלחמה בלבנון
לא "שר על המדף": גדעון סער ויתר על תפקיד שר הביטחון
כמו בנאומיו בעצרות שנתיות קודמות, ראש הממשלה ינזוף בארצות החברות על חולשת וחוסר תגובותיהן למשברים ולסכסוכים, יטיף מוסר על העדר נוכחות פעילה של הארגון נגד הטרור, יתריע מסכנת ההתגרענות של איראן ומתמיכתה בטרור ולא ישכח לציין מדיניות ישראל בשטחים ושאיפתה לשלום. השנה, קרוב לוודאי יקדיש ראש הממשלה את נאומו במליאת העצרת לגינוי החמאס, להסבר המלחמה שמנהלת ישראל כמעט שנה ברצועת עזה במטרה למוטט את החמאס ולהחזיר את הנורמליות לרצועת עזה. הנאום יהיה מעולה – כבר אמרנו?
הבעיה היא, שמבחינה פרקטית, הנאום לא יניב רווח מדיני, ערך פוליטי כלשהו לישראל ושום תוצאה מעשית בשטח. ראש הממשלה יקבל חשיפה תקשורתית בארגוני החדשות בארה"ב ובמערב שתימשך במקרה הטוב רבע שעה. השנה גם לא בטוח, שנתניהו מודע ומעודכן לאיזה קן של צרעות בניו יורק הוא נוסע.
האו"ם איננו סתם ארגון עוין לישראל. זה לא חדש. גם התערערות מעמדו של הארגון בזירה העולמית, מאזן של השפעה קרוב לאפס, העדר נוכחות פעילה של הארגון במשברים, במלחמות פנימיות עקובות מדם, בסכסוכים אזוריים המתחוללים בעולם, גם כל זה לא חדש. ה"חידוש" השנה שראש הממשלה יגלה, ליתר דיוק ינחת כמהלומה על ראשו - העצרת השנתית הנוכחית, ה-79 במספר, היא עצרת נגד ישראל.
הנאום של נתניהו במליאה, המוסר שיטיף לארגון העולמי, הכישרון שלו להסביר את ישראל ואת מלחמתה נגד החמאס יהיו מאמץ שווא. טענותיו נגד ארצות חברות, תלונותיו כלפי הארגון, אזהרותיו נגד איראן, הסבריו למלחמה נגד החמאס והחיזבאללה לא יפלו על אוזניים ערלות. הם ייתקלו בחזה נפוח, חסר לב, אטימות ועיוורון של ארגון, מוסד וגורם עולמיים לא רק כושלים. שקועים בתהליך של ריקבון.
בעת שהעולם בוער, המלחמה באוקראינה מסלימה ושני הצדדים הלוחמים מפציצים מטרות אזרחיות, בסודן נרצחים מאות ואלפי אזרחים, כנופיה שהשתלטה על תימן משגרת טילים נגד אוניות משא וסחר בים האדום, ציר הרשע איראן, רוסיה וסין מתחזק והופך להערכת ראשי סוכנויות ביון מערביות איום ממשי לשלום בעולם – בעת כזאת עצרת האו"ם ומועצת הביטחון עסקו במשך שבוע שלם, יום אחרי יום, בבעיית ההתיישבות ביהודה ושומרון.
זה מה שהדאיג את הארגון ובמיוחד את מועצת הביטחון הממונה על הבטחת השלום והיציבות בעולם. מה שקורה ביהודה ושומרון. זה לא ביטוי לעוינות נגד ישראל. לא רק. זה גילוי של עיוורון, של שחיתות, התנוונות וריקבון שפושים באו"ם. כל נציג של מדינה-חברה שינאם השבוע בוויכוח הכללי יתרום את חלקו לסדר העדיפויות החולני וההרסני של הארגון העולמי.
ראש הממשלה הודיע כי יקצר את ביקורו בניו יורק ביום אחד. ביג דיל. הוא צריך וחייב לקצר את הביקור כולו מסדר יומו. לא זאת בלבד, שנתניהו לא יצליח לשנות במשהו את הטמטום, האטימות וקהות השכל שהפכו למאפייני הארגון העולמי. האירוניה היא, שהכישלון הצפוי והבטוח של הופעתו ונאומו של נתניהו במליאת העצרת לטלטל את הארגון ולהרהר על מצבו העלוב ישתלבו כהוכחה לחוסר האונים המשווע של האו"ם.