1. העסקים מתקשים להתקיים במצב המלחמה המתעצמת שנמשכת כבר שנה. עצמאים מאבדים לקוחות, הן בגלל שהם בעצמם בימי מילואים של עשרות ואפילו מאות ימים, וכך גם חלק מהלקוחות. חברות קטנות שרק החלו בצמיחה מתקשות להמשיך בתהליך ההמראה של העסק. ההבטחות של המדינה לפיצויים לעסקים שהכנסתם נפגעה מולאו רק בחלקן. עסקים רבים מדממים, גם כיוון שפקידי מס רכוש אינם יכולים להגיע לאזור העסקים המופגז, שיש בו סכנת חיים, והפיצויים בגין הנזקים לא עומדים בקצב המאורעות המתגלגלים.
עד כה שולמו לנפגעים מקרן פיצויים של מס רכוש בגין מלחמת חרבות ברזל 16 מיליארד שקל, עוד כמה מיליארדים פיצתה המדינה בגין נזק כלכלי עקיף, ועוד הרבה יותר שטרם שולמו. שום דבר אינו בטוח היום יותר מתמיד עבור העסקים. שום דבר מלבד העלאת שיעור הארנונה בינואר הקרוב ב־5.29% על פי נוסחה אוטומטית המורכבת ממחצית עליית השכר בשירות הציבור ומחצית עלייה של מדד המחירים לצרכן - עוול כפול ומכופל גם לעסקים וגם למשקי הבית, שאף הם סובלים מכך שהחל משנת 2013 עוקר מהנוסחה שיעור הייעול הנדרש של 20% בשנה.
הפסקת אש? אזעקות בצפון, צה"ל תקף את מוקדי ההברחה של חיזבאללה
בנו של שליט איראן לשעבר מציג: כך ממשיך המערב להתרפס בפני חמינאי
למעשה, לפני כעשור החזירה הממשלה את שיטת מפא”י הנקראת “קוסט פלוס”, שאינה דורשת מאמץ מצד מקבל התקבולים להתייעל - כאילו אין מערכות מחשוב עמוק בעולם. הרשויות המקומיות יכולות לא להתייעל בזמן שהעלאת הארנונה תעשיר אותן אוטומטית - בעוד העסקים, החברות, בעלי משרדים והעצמאים הקטנים, כולם יסבלו מנחת זרועו של השלטון מחד, בעוד הפיצויים בשל המלחמה ממאנים להגיע מאידך.
יש לשנות מיד, עוד לפני שנת 2025, את החוק והתקנות ולהחזיר את הנוסחה הקודמת של 20% התייעלות. נציין כי בנוסחה הקיימת, על כל 100 שקל שמשק בית משלם לרשות מקומית הוא מקבל שווי שירותים בגובה ממוצע של 160 שקל. מנגד, על כל 100 שקל שעסק משלם כארנונה, הוא מקבל שירותים בשווי של 60 שקל. מדובר בעיוות משמעותי וחייבים לשנות הנוסחה ליותר סבירה כמו שנעשה במדינות הים.
2. המלחמה עולה לממשלה 10.26 מיליארד שקל בממוצע לחודש ב־11 החודשים הראשונים שלה. כלל גירעון הממשלה עמד בשנה האחרונה (באוגוסט) על 161.4 מיליארד שקל, ומתחילת 2024 על 84 מיליארד. הגירעון הממשלתי עלה בשנה האחרונה ל־8.3% מהתוצר. הוצאות הממשלה ממשיכות להיערם מדי יום, ואם המערכת התעשייתית־ביטחונית הייתה יכולה לייצר יותר תחמושת, או אם היבוא של תחמושת היה גדל, הגירעון הממשלתי היה אף גבוה יותר.
בפועל, ההזרמה הממשלתית מגדילה את היקף הכסף וההון המסתובבים במשק. הר כסף זה, יחד עם “הכסף הטיפש” שנמצא בידי הציבור והחברות, הביא לכך כי במערכת הבנקאות שוכב סכום מטורף של 1.22 טריליון שקל בעו”ש, סכום שאינו נושא ריבית. האינפלציה, בשיעור של 3.6% לשנה האחרונה, שוחקת את כספו של הציבור במובן הרחב של המילה - הפסד של כ־44 מיליארד שקל בשנה על פי המחירים של היום. אם ציבור הפראיירים היה מקבל אפילו מחצית מריבית הפריים, כלומר 3% לשנה בממוצע, הוא היה זכאי להכנסה של 36.6 מיליארד שקל בשנה.
הריבית אינה עומדת לרדת בישראל אף שהפחיתו אותה באירופה ובארה”ב. הפגיעה בציבור העסקים, העצמאים ומשקי הבית תימשך, רווחי הבנקים ימשיכו לזנק ולהתפוצץ מעלה־מעלה - ואתם תסבלו. לא הגיע השעה לעשות סדר בסוגיה כואבת זו? אפילו אם נתחיל בקטן, להעביר הצעת חוק - לאחר התייעצות עם בנק ישראל, משרד הכלכלה ומומחים מהאקדמיה - שלפיה כל המילואימניקים במלחמת חרבות ברזל, כל מי שעסקו נפגע וזכאי לפיצוי מהמדינה, אם בגין פגיעה פיזית או הפסד כלכלי עקיף, כל מי שזכאי לעזרה ממשלתית בגין המלחמה, כל משפחה שכולה, כל משפחה שאחד מבני ביתה נפצע, כל מפעל שנפגע, כל בעל לול שנפגע, כל בעל יקב שניזוק ונמחק, כל עצמאי שפשט רגל או סגר העסק - יהיה זכאי לריבית אוטומטית על העו”ש בשיעור של מחצית משיעור הפריים.
יהיה בכך משום צדק חברתי והגון בזמן מלחמה ארורה זו. אם לא כן, ככל שהממשלה תמשיך להזרים הון בגלל המלחמה, הבנקים יתעשרו ויתעשרו ויתנפחו מהרווחים, מה שימאיס אותם על הציבור עוד יותר. השבוע אישרה ועדת הכספים של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות, (קרן כספית וקרן מועדים קבועים), מה שיאפשר להנגיש בצורה מיטבית לציבור את הקרנות הכספיות שהבנקים אינם מעודדים את לקוחותיהם לשים בהם כספם הנזיל.
יהיה ניתן לפתוח קרנות כספיות חדשות בעלות מאפיינים דומים יותר לפיקדונות בנקאיים, קרן עם סיכון נמוך יחסית ותשואה צפויה מוערכת מראש עם מועדי פקיעה קבועים. עוד יתאפשר לבצע תיווך קרנות כספיות לציבור שלא על ידי יועץ השקעות או משווק השקעות, הכל תוך הנגשת הקרנות הכספיות לציבור תוך תחרות בין הקרנות. החוק הטרי ייכנס לתוקף בתוך שלושה חודשים. יצוין כי תשואת הקרנות הכספיות מצליחה עתה לעקוב אחר ריבית בנק ישראל, העומדת עתה על 4.5% לשנה.
3. ישראל מתגאה בכך שהיא בין המדינות המתקדמות בהתוויית השימוש בבינה מלאכותית, וגם תוך המלחמה הצבא עושה שימוש בבינה מלאכותית במבצעים או במעקב – ואפילו בקבלת החלטות תוך כדי לחימה, איסוף מודיעין רציף, בחירה ואיתור מטרות עבור חיל האוויר הישראלי. ניתוח העדפות לפגיעה באויב, חישוב היעילות, הדיוק והכדאיות הכלכלית־חימושית בשימוש בפצצות הנמצאות במחסור – כל אלה מבוצעות בידי AI. נושא זה של לימוד וניתוח התוצאות הפך לקריטי ככל שהמלחמה מתארכת. גם בכניסה למנהרות נעשה שימוש ברחפנים קטנים ובבינה מלאכותית שהייתה כל כך חסרה בביזיון 7 באוקטובר.
עם כל כך הרבה חוכמה אנושית מאחורי הבינה המלאכותית במערכת הביטחון, מה הבעיה כבר עתה לאזרח ולהפוך טכנולוגיה ויכולת זו בלרדוף אחרי מעלימי מס כבדים? מדינת ישראל זקוקה לכל פרוטה בכדי לממן את המלחמה הנמשכת, ואיתור מעלימי מס והטלת עונשים מקנסות ועד מאסר הם צו השעה. שימוש במודיעין, מעקב אחרי ציבור ראוותני המשלם במזומן ללא עקבות, מעקב אחר רוכשי רכב יוקרה, בתי יוקרה, בתים להשקעה, נסיעות חוזרות לחו”ל ועד לרוכשי שעוני יוקרה – כל הנתונים הללו קיימים. צריך רק להצליב ביניהם.
מיד יקפצו הטוענים כי יש בכך ישנה חדירה לפרטיות, כאילו שכבר לא יודעים עליכם הכל בגלל הנייד שאינו זז מכף ידכם, או בגלל תנועות התשלומים באמצעות כרטיסי האשראי. החדשנות שהביאה לישראל התקדמות בכל התחומים חייבת להיכנס גם לתחום גביית המיסים. הישראלים נהנים מצמיחה כלכלית בשנים טרם המלחמה, מרמת רפואה מתקדמת (במחיר ממש מזערי ביחס לחו”ל), מנגישות להשכלה גבוהה, ולמי שממש רוצה, גם להתקדמות במקומות העבודה. הגיע הזמן שהם יסכימו לאמץ את הבינה מלאכותית למניעת העלמות מס, כפי שכבר נעשה במדינות ה־OECD.
לא ייתכן כי במדינה שבה לפחות 2,200 חברות הייטק עדיין מעלימים מיסים בהיקף של 10%־20% מהתוצר. זה הזמן, כעת, לשקול היטב את הזכות לפרטיות מול הזכות להעלים מס ולפגוע בכלכלת ישראל. זה הזמן לשקול את הצורך לעזור למאות אלפי פגועים, כולל נפשית, מול הזכות לפרטיות. לא תאמינו, הבינה המלאכותית יודעת לתרגם מסמכים לעברית עבור פקידי השומה ומע”מ מכל השפות.
אפשר לבצע השוואות והתאמות, לקרוא חשבונות בנק מחו”ל המוגשים לשלטונות המס בישראל, לבצע חיקור ומהימנות מסמכים המוגשים לשלטונות המס ולהפליל עברייני מס מהצווארון הלבן ועד הכחול – והכל באמצעים טכנולוגיים. רשויות המס כבר אינן צריכות להשקיע בתרגומים יקרים – מספיק שיהיו חלק מקהילת הטכנולוגיה העילית של ישראל.
את משרדי האוצר והחדשנות־המדע־והטכנולוגיה צריך לשאול אם נעשה ביניהם איזשהו קשר למציאת מתווה לתפיסת מעלימי מס באמצעות הבינה המלאכותית. האם יש איזשהו קשר או שיח, ולו קלוש, בין בצלאל סמוטריץ’ וגילה גמליאל?
אז כעת עולה ההצעה להחליף הכסף לשטרות חדשים עם ערך נקוב נמוך יותר, כפי שנעשה בהודו במהפכה הגדולה של ראש הממשלה נרנדרה מודי, אבל הצעה זו היא חרב פיפיות: היא תביא להכנסת עוד הון למערכת הבנקאית המתעשרת ותפגע בזכות האדם לבחור את הדרך שבה הוא משלם. תתפלאו, לא כולם רוצים שיעקבו אחרי תשלומיהם.
4. עצמאים וגם מנהלים רבים מנסים להחיות את העסק ולקשור קשרים חדשים עם עמיתים ומול לקוחות או שותפים. במצוקתם, מדובר בצעדים חשובים ביותר לבנייה מחדש של עסקים. לעתים המפגשים נעשים באווירה לא פורמלית - לאו דווקא במשרד, אלא במסעדה או בבית קפה. הוצאות אלה מכבידות על מי שמבקש נתיב חדש לעסק או ללקוחות.
הוצאות אירוח של איש עסקים ישראלי אינן מוכרות כהוצאה לצורכי מס. אולי זה דווקא הזמן להכיר בהוצאות הללו בכדי לשפר מצבם, נניח לתקופה של שלוש שנים, עד שהמשק יחזור למסלולו. אין בכך הכבדה רבה על שלטונות המס: דיווח האירוח יכול לכלול שמות המשתתפים באירוח, כולל שם החברה או מספר מזהה אחר בכדי שלא ייעשה שימוש לרעה בהוצאות האירוח למטרות אחרות.
בעקיפין, הכרה זו בהוצאות יכולה לעזור גם לענף המסעדנות הנמצא במשבר. גם הם לא רוצים להיסגר בגלל מחסור בעובדים, כולל אלה שהולכים למילואים, עמידה בתנאי ההיגיינה של משרד הבריאות, עלויות המזון טרם עיבודו, המס הטיפשי מכל של הרשויות המקומיות (“מס שלטים” הידוע לשמצה) וכמובן - הארנונה המטורפת העומדת להתייקר מעבר לסביר, ולנגוס, כפי שסיכמנו, במעט שנותר לעסקים.