ניר דבורי הוא ללא ספק אחד הכתבים הכי רגועים ומרגיעים שמככבים לנו במהדורות החדשות. הקומבינציה של המראה, הטון הקבוע והענווה שהוא משדר מעניקים לצופה או לפחות לי סוג של רוגע ובטחון, מצרך יקר ערך בימים טרופים אלה.
נדיר לראות את דבורי מסגיר את רגשותיו ותחושותיו על המסך, כי הוא תמיד שומר על איפוק. אתמול במחזה נדיר דבורי איבד את זה לגמרי בשידור כשהוא כעס ורתח כפי שמעולם לא ראינו ואפילו הודה בזה.
לעשות את הבלתי אפשרי: האם ישראל מסוגלת לתקוף לבדה את הגרעין האיראני?
משפחתו של ענר שפירא: "לא היה לו זמן להיפרד, היה עסוק בהדיפת רימונים"
זה קרה במהדורת אולפן שישי ראשונה לשנה החדשה, כשהוא סיכם את הנושא המדובר שעל סדר היום, סוגיית אוזלת היד של משרד התחבורה בראשות מירי רגב, בעיצומה של המלחמה. התחבורה הציבורית מושבתת בשבת וחג ומילואימניקים בשעת חירום נאלצים לחפש טרמפים ליחידות, לצד עשרות אלפי ישראלים, ביניהם מילואמיניקים בצו 8 שתקועים בחו"ל ולא מצליחים לחזור ארצה.
על המחדל המביך הזה אחראית מירי רגב, שנכנעת לדתיים שפטורים משירות צבאי, ובזמן שישראלים רבים תקועים בחו"ל היא, חברת הקבינט, נופשת לה בבודפשט ועושה שופינג בחנות יהלומים.
גיא פלג מיהר להזכיר לכולנו את חיבתה הגדולה של רגב ליהלומים, מפרשת שיטת התיעדוף לפי "רמזור" והדירוג "יהלומים" למי שמסייע לה בפריימריז של הליכוד, כשהוא פתח בברכת שנה טובה לאזרחים.
"אני רוצה לאחל למדינת ישראל שבשנה הבאה תהיה למדינת ישראל שרת תחבורה, כי השנה לא הייתה לנו. יש לנו אמנם את מירי רגב והיא ברוכת כישורים, היא מעולה בלסדר ג'ובים ליהלומי הליכוד והיא מעולה בקניות של תכשיטים, כך פורסם, תראו את המוטיב החוזר, והיא גם מצוינת בלהתגולל על הרמטכ"ל ועל צה"ל בקבינט ואנחנו האזרחים נשארנו בלי מי שידאג לאזרחים לחזור מחו"ל ובלי יכולת של הלוחמים להתייצב בחזית. למירי רגב יש את הכישורים האלה, כל אחד ותחומי המומחיות שלו, המקצוע שלה זה הסתה, השמצה וטיולים בעולם, נפלנו עם שרת תחבורה שהתחום שלה לא מעניין אותה".
את פלג כועס ומבקר את הממשלה כבר ראינו בכל המצבים, בכל הדרגות והעוצמות, אבל למחזה של ניר דבורי מאבד את זה לגמרי בשידור לא ציפיתי. בכל זאת נגעו בציפור הנפש היקרה לו מכל, צה"ל.
כי בתגובה למחדל הנוראי של משרד התחבורה רגב כאמור משליכה את האחריות על משרד הביטחון, ודבורי, הכתב הצבאי ששומר תמיד על הצבא בכפפות של משי, לעתים בצדק לעתים פחות, הפעם ברור שבצדק, לא הצליח להסתיר את זעמו בשידור לתגובת משרד התחבורה.
דבורי אמר בזעם כשכולו אדום למגיש דני קושמרו: "עזוב אותי מכל הספינים האלה, אני עצבני, אתה לא יודע כמה אני עצבני על הדבר הזה. לא משנה מה תשמע ומה יאמרו, בשורה התחתונה צה"ל מנהל הסעות של חיילים מנקודות כינוס, הוא לא יודע להגיע לכל בית ולשלוח מונית לכל חייל. הלוחמים צריכים להגיע לנקודות הכינוס ומשם הצבא אוסף אותם לבסיסים והיחידות, וכל הסיפור של הפער בין הבתים לנקודות הכינוס זה התחבורה הציבורית, זו אחריות של מירי רגב, התפקיד שלה, חג, שבת, זה לא משנה, כי יש מלחמה.
ההתנהגות של משרד התחבורה גם בשבעה באוקטובר וגם עכשיו פוגעת במאמץ המלחמתי, והם לא יכולים לספר סיפורים, הם יודעים לתדרך מאחורי הקלעים הם קשקשו לי את הראש כל השישי הזה, לא משנה מה הם יגידו, שייקחו אחריות ושלא נצטרך לסמוך על אזרחים טובי לב ואמיצים ככל שיהיו".
אחרי אירועי השבועיים האחרונים עם מבצע הביפרים וההודעה הרשמית על חיסול נסראללה לצד הערכות לחיסול מחליפו, האשם ספי א דין, סופסוף זכינו לראות קצת עדנה באולפן שישי. אותו אולפן שישי שניכר שהיה יותר ניצי וימני מהממשלה הנבחרת, כשביקרו ימים ולילות את החלטות הקבינט, והרפיסות של נתניהו.
השמחה וגאוות היחידה על ההישגים המרשימים בלבנון חלחלו אפילו לאולפנים. זה הורגש מכל עבר, הפאנליסטים התמוגגו מהביצועים של צה"ל והמוסד, בן כספית כינה זאת נקודת היפוך ארכימדית מאוד רגישה, ישראל זיו ולא מפתיע גם דדי שמחי, היללו ושיבחו את ההצלחות של גורמי הביטחון ותחושת הסיפוק והגאווה לה חיכינו מזה כשנה שלמה הייתה ניכרת. וכל זה מבלי שאף צדיק מהפאנליסטים לא זקף אפילו לא בקמצוץ את ההצלחות לנתניהו. זה צורם אפילו לי, כי כמו שידעו בשנה האחרונה לבקר את נתניהו כהראש, האשם העיקרי במחדל שבעה באוקטובר שמזניח את החטופים, הם גם יודעים היטב שנתניהו הוא זה שנותן את הקיו ומאשר פעולות מהסוג הזה שהובילו לבסוף להישגים משמעותיים כעת במלחמה.
וזה בסדר לא להגיד מילה טובה על ראש הממשלה, כי בסוף המחדל תחת המשמרת שלו היה כל כך גדול והוא זה שבחר בממשלה כושלת שמטילה עליו צל על כל הישגיו. אבל בזמן שזכינו לרגע אחד של אושר מאחד באולפן שישי הגיע הורס השמחות המרכזי אמנון אברמוביץ' שהרס את אווירת הגאווה באולפן.
אברמוביץ' שתמיד מבקר את נתניהו באגרסיביות, מה שמעורר בדרך כלל אנטגוניזם גם אם יש אמת מוחלטת בדבריו, אמר "הצלחה צבאית יוצאת דופן אבל חייבים לקבוע יעדים מדיניים אחרת הדבר הזה מתבזבז לחלוטין", כשהוא מלגלג על הסיסמה "עד הניצחון המוחלט" ונותן דוגמאות ממלחמות ישראל כשהשמחה והיהירות הפכה במהרה לשכול.
"כמו שהפלנו 12 מטוסי מיג סורים עם כותרות על הפער הדרמטי בין ישראל לצבאות ערב, ושלושה שבועות לאחר מכן פרצה מלחמת יום כיפור או מלחמת לבנון השנייה, בחצי שעה חוסלו כל הפאג'רים ואחר כך התחרבשנו שם 30 שנה. מה זה ניצחון מוחלט? ניצחון מוחלט היה בששת הימים, אין מוחלט ממנו, אחר כך פרצה מלחמת ההתשה. אל-קאעידה השמידו לו את כל הצמרת, בן לאדן ואחרים אבל יש עוד דאעש, הצמרת הושמדה ואל-קאעידה עדיין ישנו", אמר.
"יש מי שהתנגד לכניסה הקרקעית בעזה (כשהוא מתכוון לנתניהו) לאחר מכן הוא התנגד לפילדלפי ורפיח ואחר כך הוא כינס את זה לעצמו. נתניהו הוא קבלן לעבודות גמר מוצלחות, ומוקף על ידי סמוטריץ' ובן גביר שרוצים מלחמה בלתי נגמרת, צריכים להיות זהירים וצנועים", מיהר להוריד את להבות השמחה.
אבל יודעים מה בעיקר צרם לי אמש באולפן שישי ששידר תוכנית ראשונה לשנה החדשה? שנבחר פאנל לא מאוזן ולא מגוון שכלל שמונה גברים ואישה אחת בלבד.
הכתבת היחידה לי נעים שנבלעה בטון הבס הגברי של דני קושמרו, ישראל זיו, דדי שמחי, אלמוג בוקר, גיא פלג, אמנון אברמוביץ' ובן כספית.
אותה מהדורת חדשות שמבקרת את מיעוט הנשים בממשלה בלי מנכ"ליות, עשתה את אותו הדבר בדיוק ופתחה את השנה בתת ייצוג נשי קיצוני במהדורת החדשות.