כבר כמעט אין משמעות אמיתית לחגי תשרי. זה מה שהשנים האחרונות טבעו בנו. בראש השנה קשה היה לומר “שנה טובה" בלב שלם ולברך, כשאנחנו יודעים שהמציאות מחרידה עד בלתי נסבלת. במלאת שנה לטבח, עם החטופים, הנופלים והמלחמה שעדיין נמשכת.
כל אלו עדיין כאן, אז איך תהיה “שנה טובה"? מתחכמים הגו ברכה אלטרנטיבית: “שתהיה שנה מוצלחת יותר". אם צריך לסייג, כנראה שאנחנו בבעיה וצפויה לנו שנה די מחורבנת. למה לא לומר את האמת? נכון, חגגו בעבר גם בימים קשים יותר, ועדיין אין פה שמחה, אלא ציון מועד. אולי כדי שלא נאבד את הכיוון לחלוטין.
הטעויות שישראל עשתה בעזה ולבנון עלולות להתגלות כגורליות
ביידן התחמק מהשיחה הקשה - אבל נתניהו העביר את המסר
זו התחושה גם בהגיע יום הכיפורים, מועד לחשבון נפש ובקשת סליחה. בשנים האחרונות תאריכים כמו כיפור ותשעה באב הפכו באופן מסוים לחלולים. השנה נדמה לי ששניהם לא יותר מאשר ריטואל עמוס בצביעות ובריקנות.
למי שעדיין נאיבי, זה המשחק שצפוי לכם. אל תתרגשו ואל תיפלו בפח. לקראת בוא כיפור תתחיל הפסאדה הקבועה מטעם מובילי דעת קהל, צייצנים ופוליטיקאים, שמטנפים ומברברים דברי בלע בקביעות בזמן שגרה, מעצימים את המחלוקת ומפלגים. אלו יעמדו בלי בושה ויבקשו, כמיטב המסורת, סליחה מכל מי שפגעו בו. הם כמובן לא יעשו את זה אישית ובאופן אמיתי, לא יתכוונו לזה ולא ייקחו אחריות על כלום, אבל יצייצו ויעלו פוסטים, טיקטוקים וסטוריז על המשמעות של כל הנ"ל. הכל חנופה פופוליסטית להמון שמעריך את כיבוד המסורת.
באותן בקשות לסליחה ומחילה תמצאו אך ורק זיוף גמור. הכל לכאורה, אין בזה כלום. לא חרטה ולא קבלת אחריות. ממש כמו שבתשעה באב האחרון כל גדולי הבריונים, הקלגסים ומחרחרי הריב קראו לאחדות ולפיוס ולחשבון נפש, אבל רגע אחרי צאת הצום חזרו לקלל ולגדף ביתר שאת. כך יקרה גם בסיבוב הזה.
יגיל יעקב הצעיר, שנחטף בידי חמאס ושוחרר עם אחיו, היטיב להסביר את זה ברשת ובכך חשף את צביעותם של חלק מהצמים והמתאבלים בתשעה באב. אלו שבכו פומבית בדמעות תנין במועד ההיסטורי על שנאת החינם והטינה בין יהודים, וברגע ששקעה החמה ויצא הצום, חזרו למלאכת התיעוב וצבירת הלייקים תוך החצנת שנאה ובהתאם הקפידו לשלוח ליגיל הודעות דוחות במיוחד ברשתות. זה הרי אופנתי להתנכל לחטופים. בושה.
יעקב שיתף בסרטון כיצד כתבו לו תגובות כמו “הלוואי שהיית נרצח שם בעזה", והביע תסכול מכך שלא מבינים את המשמעות האמיתית של ימים כמו תשעה באב, שעוסקים באבל, הרס ושנאת חינם. אבל אני חושש שזה אפילו עמוק יותר משתיאר. בשביל אותם מסיתים ומפלגים יום הכיפורים, כמו תשעה באב, כמו כל אירוע של אבל, אובדן וקושי, ואפילו יום השנה לטבח, הוא חגיגה. הזדמנות נוספת ללבות שנאה, לפגוע ולצבור אהדה ברשתות.
בהתאם לכך אני מניח שגם השנה נראה התכתשויות בכיכר דיזנגוף שבתל אביב כמו שהיה בשנה שעברה, כשתושבים ניסו למנוע ממתפללים לקיים תפילה בהפרדה. שוב נפגוש בריונים מיובאים שיגיעו במיוחד מרחוק. הם תמיד מגיעים מרחוק, מצוידים בשלל תואנות מגוחכות, כאשר כל מטרתם היא ללבות שנאה ובאופן פומבי. הם יתגרו ואולי גם יחבטו, הכל תחת הכסות של יום הכיפורים ותוך שהם, אולי, מתענים בצום שאמור לכפר על חטאיהם. בדיחה וצביעות.
היהדות ריקה מתוכן אם היא לא ממלאת צווים בסיסיים כמו אהבת האחר, הוקרת הערך של כל אדם, עזרה וכבוד לזולת. אם אלו לא קיימים, יום הכיפורים לא שווה כלום. ולמי שלא יפגינו מתינות, הכלה והבנה לאחר, אין מחילה בשמיים. שלא יספרו לכם שום דבר אחר. רשע שמכה, מקלל, שולח הודעות שטנה ומפלג, אלף צומות לא יסייעו לו מול בורא עולם, וביום הדין הוא ימצא את עצמו בעסק ביש, עמוק במדור השביעי, למרות העוקבים והלייקים שצבר הודות לתיעוד עצמי של מעשיו הדוחים.