"תשעה בפנים, תשעה בחוץ", זה היה אמור להיות השם המקורי של הטור כאמור. לא מצליחה לקלוט בכלל שלפני תשעה חודשים בקירוב הפכתי לאמא לשלושה.
לא מצליחה להבין איך חלום שהיה כמעט בגדר פנטזיה לפני שש שנים, בהרבה עבודה קשה, אמונה ומאמץ, קרם עור וגידים.
לא סולח על בגידת חמאס, מנסה להיפטר מחיבוק הדב האיראני: מדוע אסד שותק?
הפור נפל: אלו המטרות שישראל תתקוף באיראן | דיווח
לא קולטת שלמרות, על אף, עם כל מה שחשבתי על עצמי ואולי במקרים מסוימים בזכות - הצלחתי לטפס מעל גדר הספקות, לצאת מתהום הנשייה ולהאמין, לשם שינוי בעצמי, ולא בחרדות של אחרים, שהתבטאו בעצותיהם וצמצמו אותי.
עכשיו, דווקא ביום הכיפורים, שאני כלל לא בארץ ורחוקה מלצום, חשבון הנפש הוא מעמיק הרבה יותר עבורי. בלי הטילים באוזניים, בלי לצאת ולהשתטח בזמן אזעקה על הכביש ועם בקבוק יין ביד (לעתים), הדברים מקבלים משמעות אחרת. בלי רצון להתנצל ולהסביר ולנסות להבין למה כולם פחות או יותר בעדי, מדוע אני אולי סופסוף עם טון אחד פחות ביקורת עצמית וקצת יותר עם אהדה לגופי ולנפשי.
יהלי שלי, שנים ידעתי שיקראו כך לאחד מילדיי, אחרי שהכרתי את אביך החסון שמחתי שהוא זרם איתי על השם שכל כך מתאים לך ומאיר אותנו, האור שלנו.
אהוב שלי, כמה רצינו שתגיע. כמה חששתי שבגלל הגיל שלי זה כבר יהיה יותר קשה, כמה פיללתי חדשות לבקרים את תפילת הרזרבה השחלתית, כמה קידשתי את הזרעים של אבא, כמה קיוויתי לדייט מוצלח שלהם עם הביציות שלי, כמה הרגיע אותנו ד"ר יוני האלוף, שעקב אחריך מרחוק בביוציי, כמה שמחתי שראיתי פס אחד על המקל ועוד אחד בהיר, כאילו מפלרטט איתי, עושה לי טיזינג, כמו חיוכיך השובבים היום. כמה פיזזתי בבדיקת הדופק וכמה אני ואבא היינו מאושרים לפגוש אותך בכל בדיקה ובדיקה אצל ד"ר ארליך.
בן נהדר שלנו, הרגשתי אותך חרד איתי בזמן האזעקות ובוכה איתי בזמן המלחמה, חשתי שאתה מנסה להרגיע אותי מבפנים כל פעם שהיה לי קצת קשה נפשית.
כמה חששתי לנסוע איתך ל"איכילוב", שמא תתפוס אותנו אזעקה ואיזו התרגשות הייתה בדייט הראשון שלנו. יהלי שלי, אתה הקעקוע השלישי בליבי לעד. אתה הדם הזורם בעורקיי.
הדימיון לאחיך הבכור עילי, הוא מטורף בעיניי, השלווה שלך היא השפיות שלי, שעוטפת את עיניי בזכותך. אתה החוכמה שלי והאמביציה גם יחד. הגשמת לנו את החלום להפוך לחמישייה ואין מאושרים מאיתנו.
אני מודה לך שאתה מראה לי כל יום שאני מסוגלת והכל אפשרי.
משהו בחיוך הקוסמי שלך עושה לי ריטריט לעצמי ומאפס אותי להתחלה, לאמונה במושלם האפשרי.
אני מבטיחה לך שנעשה לך הווה מלא כל טוב, ומבטיחה שלך שנשתדל שגם העתיד במדינה הזאת יהיה שפוי ואפשרי.
אני אוהבת אותך בן יקר שלי באופן אבסולוטי.
אתה ארבעת כיווני האוויר שלי, אתה רוח האהבה האופטימית.
תזכור שאמא תמיד כאן להקפיץ לך את מצב הרוח ולתמוך גם כשיורדים ממטרים חזקים על ראשינו.
תודה על תשעה חודשים של מילוי מצברים של אהבה.
מחכה לעוד תשע מאות חודשים כאלה לפחות, אוהבת - זאת שממציאה לך מילים ולחנים לשירים מוכרים ומזייפת לנצחים.