לא רק שהם אינם דתיים והן לא דתיות. לא זאת בלבד שהם רחוקים מתורה ויהדות. אין להם מושג עד כמה אין להם מושג מדת ומיהדות והם לא יודעים מה הם לא יודעים על תורה ומצוות. זאת המסקנה, העולה והמשתמעת, באופן ברור מכתבת-תחקיר שפורסמה בעיתון לאנשים חושבים, 'הארץ' תחת הכותרת "גל דתי שוטף את ישראל". מדובר בכתבה ארוכה, מעולה, מושקעת, מאת העיתונאי והפרשן מורן שריר. כותב שלו מוניטין, שכותב שורות אלו מעריך מאוד, של אחד מהמבקרים החריפים, הבוטים והנוקבים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הסבריו ונימוקיו להתנגדותו לנתניהו, לנזקים ולהרס שממשלתו גורמת הם לדעתי נכונים. ביאוריו והראיות שהוא מביא לביסוס דעתו על היווצרות התופעה של הגל הדתי השוטף, מוכיחים, מבהירים לדעתי עד כמה זה לא גל דתי וליתר דיוק – רחוק ובכלל לא קשור ולא נוגע לדת וליהדות.
כל תיאור שהכותב כולל, כל פירוש שהוא נותן לאירוע, כל הערכה שהוא מצמיד למעמד ההוא היה לו עד ראייה ושמיעה - כל זה מוכיח לא רק שההגדרה "גל דתי" היא חסרת כל בסיס ויסוד. הכתבה מוכיחה עד כמה התורה, הדת, היהדות מושפלים, מרומסים, ומבוזים בישראל, במדינת היהודים.
מורן שריר מתאר באריכות מפגש בין מאות צעירות לבין אביב אלוש, המכונה "שחקן, מפרסם קפה, מקדיש את מרצו לתהליך חזרה בתשובה ולהרבצת תורה בעדת העוקבים שלו". לא מכיר את אביב אלוש. מרביץ תורה? מעניין, מתי באחרונה הוא למד דף גמרא? האם עיין פעם בספר המוסר 'מסילת ישרים', ספר שתוכנו הוא היסוד של היהדות וערכיה?
לא בטוח שעיין בספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם, המסביר את מהות המצוות והדת. האם הקשיב פעם לשיחה על פרשת השבוע מפי אדמו"ר חסידי, או ראש ישיבה ליטאי. לא בטוח. הוא זה שמרביץ תורה למאות צעירות שלפי תיאורו של כותב הכתבה מלאות התלהבות והתרגשות מהשתתפותן במפגש עם אביב אלוש.
המנהיג המיתולוגי של השומר הצעיר המנוח יעקב חזן, שנחשב לדוברה הרעיוני של מפ"ם, מפלגת הפועלים של פעם, התבטא בזמנו "שאפנו וקיווינו לגדל דור של אפיקורסים. לבסוף, גידלנו דור של בורים ועמי-ארצות". כשקוראים את הכתבה על "הגל הדתי השוטף את ישראל" ואת תיאוריו של הכותב על "שחקן ומפרסם קפה שמקדיש את זמנו להרבצת תורה", מתברר עד כמה צדק יעקב חזן.
לא גל דתי שוטף את ישראל - אלא גל של בורות ועם-ארצות בכל הנוגע לתורה, לדת, ליהדות ולמצוותיה. הכותב מציין שמות של מי שמכונים "ידוענים" בישראל שלאחרונה מגלים עניין בדת ומשתדלים לקשור את שמם ועיסוקם הבידורי ולקדם את מעמדם התקשורתי לדת. בדיוק הוכחה להיקף ולעומק בזיון והשפלת הדת והיהדות. בפרפרזה למונח "הדתה", הנטייה הזאת לנצל את הדת היא "החלנה", חילון ערכי היהדות.
החלק החיובי והאיכותי בכתבה הנידונה הם הציטוטים שמביא הכותב של תגובות אנשי אקדמיה, פרופסורים ופרופסוריות לתופעה של "הגל הדתי השוטף". אחדים מהם מסבירים את התופעה הזאת כביטוי וגילוי של לאומנות, לא של דת. זה נכון. ולא חדש. מסיבה זאת, לדוגמה, הר הבית, שאלפי שנים נשמר בקפדנות האיסור החמור לעלות למקום הקדוש הזה, הפך מקום לעלייה ולתפילה. רק במטרה וכדי להפגין שהמקום הקדוש הוא חלק מארץ ישראל, בשליטת מדינת ישראל.
יש צורך, הכרח וזקיקות להגברת הנוכחות של הדת והיהדות. זה לא אומר דווקא ניסיון ומאמץ להחדיר שמירת מצוות על ובקרב חילוניים. יש בערכי הדת והיהדות הרבה-הרבה אהבת אדם והזולת, גמילות חסדים, עזרה לנצרכים, פיוס והשכנת שלום בין יריבים. אבל כל זה צריך וחייב להיעשות בשקט, בצנעה. היהדות לא אוהבת ראוותנות. פוסלת ומתעבת פרסום. כבר הנביא מיכה התריע ודרש, והצנע לכת עם אלוהיך.