למה אתה אוכל בעמידה", שאלתי את החסון. אורי מסתכלת ומחקה אותך. "נכון אבא אסור לאכול בעמידה, צריך לשבת, זה לא בריא", הוסיפה הקטנה שעוד לא בת 3.

הסתכלתי על הררי הכביסה בסלון, שלא נס ליחם כבר שבועות, על הבקבוקים של יהלי שצריך לעשות להם סטריליזציה, שעוד שניה מפתחים זן חדש של ביוטופ, ונזכרתי במשימה לימודית שהבטחתי לעילי לקרוא איתי ולרגע נשנקתי. לא ידעתי מה לעשות קודם. הכל נראה לי חשוב ובו זמנית בלתי אפשרי לביצוע.

שאלתי את עצמי מתי אתקלח היום, הסתכלתי בשעון, השעון עוד לא הראה 09:00 בבוקר והשבת רק החלה וכל שרציתי הוא 10 דקות במקלחת מול המראה, להסתכל על שיפולי גופי שעוד יתחטבו יום אחד, ולהרגיש את המים על הקרקפת שלי, שמתישהו בעתיד הקרוב לא תהיה שומנית (שמתי לב פתאום איך המילה שומן מעליבה כל שם עצם שנצמד אליו: עור פנים שומני, קרם פנים שומני, שיער שומני. כאילו אי אפשר להשתמש בפועל שמן בלי חצי להתנצל לפני, וזה כולה תיאור מצב קיים בלי לרמוז על דיאטה לקרקפת).

ובחזרה לאותה שבת קיצית. החלימה בהקיץ החלה להסתיים, הרעב החל לבצבץ ולרגע עשיתי זום אאוט על המצב בבית. בין עייפות להרמת קול קלה מצידי על איך הבית נראה, תוך כדי המניפסט המפורסם שאני לא משרתת וגם לא עקרת בית או חדרנית (שיוצא לחנויות הספרים בקרוב), חשבתי מה לירון של גיל 41 הייתה אומרת ללירון בת ה-31, לפני עשור, כשרק החליטה להתגרש.

את תצחקי והרבה. את תגלי שיש לך חוש הומור הרבה יותר מפותח ממה שחשבת. את תקלילי אירועים, מצבים, אנשים. את תיכנסי למצב של טייס אוטומטי ותעשי שיפט דליט על אירועים קשים ותיכנסי למצב של הכחשה כדי להגן על עצמך. את תדעי שהכל צחיק, גם התהומות הנמוכים ביותר כשתרצי לגרד את הכבוד העצמי מרצפת המטבח. את תדעי שהומור הוא דרך חיים.

את תהיי מחוזרת. יאהבו אותך ברגעים מסוימים יותר ממה שאת אוהבת את עצמך. את תראי שלא צריך לצאת מגדרך כדי למצוא חן, את הכי יפה כשאת אמיתית, פשוטה, ישרה, לא מצטחצחת במשחקי לשון במחוזות כאלה ואחרים, את אהובה בזכות מי שאת ולא למרות מי שאת.

את תיראי טוב. בעצם את כבר נראית טוב. תהני מהקיים. תפסיקי לחפש את הדפוק בגוף, כי את תמיד תמצאי. גם הנפש לא מאה, אז השילוב של השניים יכול לגרום לך ממש לתהות על קנקנך.

עזבי מה יכול להיות. תהני מהעכשיו. לרצות להשתפר זה אחלה, אבל כשהיית 20 קילו פחות, לא אהבת את עצמך יותר וגם לא ממש תפקדת. אז תתקדמי.

את תרחיבי את המשפחה, את תרחיבי את ליבך. את תזכי לאהבה חדשה אז אל תפחדי להיפרד מהישנה, הקשה, השורטת.

אל תתאבלי על שהיה, לבשי בגדים מגונדרים, עכשיו זה הזמן לחגוג את עצמך.

את תמצאי מישהו שישלים אותך איתך. שיהיה פאזל חייך. עזבי מה יגידו, אמרי לעצמך.

אנשים תמיד ידברו.

אני מבטיחה לך שיהיה טוב יותר, כבר טוב יותר. 

לראשונה בחייך, לקחת החלטה שתשנה את חייך לעד, לבד.