זוהי שעתה השחורה ביותר של מדינת ישראל, וזו עשויה להיות שעתה היפה ביותר אם ההתקוממות נגד ממשלת בנימין נתניהו תהיה אפקטיבית. לא צריך להיות אסטרטג ולהתוות דרך. נחשול הזעם אמור להוציא לרחובות מיליונים שישביתו את המשק. ואם זו רק פנטזיה, נגזר עלינו לחיות (מי שיישאר) במדינת הלכה מושחתת.
אה, וחייבים מנהיג. חוקי המשחק קובעים שהולכים אחריו באש ובמים. הדינמיקה הנוכחית בחברה הישראלית לא בנויה לשלוף מישהו משורות המחאה, או מישהו שמצטייר כמנהיג בפאנלים הטלוויזיוניים, שהם סוג של חלון הראווה של מי שמתמודד עם המציאות הנוכחית.
מה שיש כיום על המדף הוא מנהיגי מפלגות האופוזיציה, שמתוכם ובהסכמת כולם אמור לצמוח המנהיג שיוביל מחאה עממית. בני גנץ, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן או יאיר גולן.
הארבעה חייבים לרדת לרחוב, להסיר את המחיצות המפלגתיות ולהתעלם מהמנדטים שהיו להם או שיהיו להם במטרה לבנות במהירות, כדי לרכוב על גל הזעם, את המנהיג הבא שמחויב בסט של תכונות בסיסיות.
הוא חייב להקרין נחישות אותנטית של ראש בקיר, להיות נקי מהסתבכויות עם החוק, לא "פוליטיקאי" משופשף ולא איש פשרות, אלא מי שמקדש את היחד של הדמוקרטים והליברלים. שמו יאיר גולן. זו לא פוליטיקה, זה צורך בסיסי של כל תנועת מחאה להפוך לעדר זועם עם רועה אחד. יאיר גולן.
בוקר טוב, איראן
המהפכה המשטרית שמתחוללת אצלנו היא הבעיה הדחופה שלנו, אבל זו שמתחוללת בארה"ב אחרי ניצחון דונלד טראמפ תהיה הבעיה של העולם כולו.
כשם שהמאבק אצלנו לא הסתיים עם הדחת יואב גלנט והשתלטות מרכז הליכוד ומרכז הרב על מערכת הביטחון, כך בארה"ב המאבק בין הדמוקרטים הליברלים לרפובליקנים הטראמפיסטים יימשך עמוק לתוך כהונת טראמפ.
את קווי המתאר של המשך המאבק היה ניתן לראות במהלך הבחירות, והפערים האלה בלתי ניתנים לגישור. המשמעות היא התפרקות ארה"ב למדינות עצמאיות לטובת ממשלים אדומים וכחולים, וייתכן שזה מה שיקרה אצלנו.
הקרב בארה"ב בין טראמפ לקמלה האריס היה משחק על כל הקופה. טראמפ הלך על ריסוק האיזונים והבלמים שהם בסיס מדיניות החוץ והביטחון של הדמוקרטים, לטובת בדלנות במדיניות חוץ ומשטר דיקטטורי בחסות האינטרס התאגידי של המיליארדרים החדשים.
כניסת האריס לבית הלבן הייתה אמורה ללכת על הראש של טייקוני־על כמו אילון מאסק וג'ף בזוס באמצעות רגולציה שתגביל את יכולתם המפלצתית להתרחב, להתעשר ולהשפיע על מדיניות ארה"ב בכל התחומים.
כולל טיפול קשוח בחברות כמו גוגל ופייסבוק, שיכולת ההשפעה שלהן גדולה מיכולת הממשל לבצע מדיניות כזו או אחרת, כולל השפעה על בחירת המועמדים לא רק לבית הלבן – אלא ברחבי ארה"ב.
השוני המהותי בין טראמפ להאריס הוא המאמץ הדמוקרטי ליותר שוויוניות כלכלית באמצעות הרמת מעמד הביניים והעניים, כלומר שיתוף פעולה עם הפרוגרסיבים, יותר נכון - הפרוגרסיביות, בהנהגת החשוד בסוציאליזם ברני סנדרס. זה כנראה כבר לא יקרה, וחבל.
בכלל, החופש האישי, מבחינת ה"שמאל" הליברלי־דמוקרטי הגלובלי, חשוב מערכי מדינה ודת. עבור ה"ימין" הדיקטטורי, ערכי המדינה והדת קודמים לחופש האישי. בברית החדשה או הישנה או בקוראן אין צורך בדמוקרטיה. במדינות שבהן הדת וערכי המדינה השמרנית משתפים פעולה, קיבלנו בעבר את איראן, היום את מדינת ישראל בדרך ומחר ארה"ב של טראמפ, שמוביל שינוי חברתי־פוליטי־מדיני גלובלי.
בעיקרון, הטראמפיסטים לא רוצים במלחמות או בבריתות צבאיות בכל העולם, שזו המורשת האמריקאית מאז מלחמת העולם השנייה, ובמקום לנהל מלחמות דם - לנהל מלחמות מסחר. לכאורה מה רע? למעשה מדובר בבריתות בין משטרים דיקטטוריים. לא מעניין איך הם משליטים את הדיקטטורה שלהם, ארה"ב הגדולה בהנהגת טראמפ תוביל אותם – ונחשו מי ישמח להצטרף לחבורה הזו.
אני מניח שטראמפ עצמו, טיפשון ואגו מניאק ילדותי, לא מבין את השלכות הערכים השמרניים (ערכי משפחה, רכוש פרטי, מיסוי סלקטיבי לטובת הכסף הגדול וכו'), אלא שיש סביבו מספיק סוכני כאוס ימניים שעובדים בהפצת ערכיהם בארה"ב ובעולם. אחד מהם הוא סטיב באנון, נוכל מורשע שטורח להשריץ באנונים כמותו בכל העולם.
המניע הוא עליונות לבנה, המנוע הוא הגירה ופחד ושנאה מפני האחר. כולל אנטישמיות ואסלאמופוביה. הכוונה היא הקמת חזית ימנית, מעין ברית דיקטטורים שמאחדים את עמם סביב המנהיג שיבלום את גלי ההגירה, כלומר יגן עליהם. אם אתם רוצים לראות מנהיג שמח, תנו לטראמפ את ולדימיר פוטין, את קים ג'ונג־און ואת ביבי. איתם הוא באלמנט שלו.
בינתיים במנהטן
לשמרנות הבדלנית יש רקע פילוסופי ואקדמי (פורום קהלת הוא הקטלני שבקרבנו), שחסכתי מכם וממני להתעמק בו. אפשר גם לדלג על הגותם של גדי טאוב או בן שפירו כדי לבחון את התוצרים הפוליטיים, שמטרתם להחזיר ליהודים בישראל עטרה ליושנה ולאמריקאים את גאוותם האבודה.
הדת וערכיה, כמו חלוקת עושר לאנ"ש, הם כלים יעילים להשלטת משטר סמכותני. הצורך להגן עליו מחייב אלימות ודיכוי פנימיים, וטראמפ מבטיח זאת במילים אלה ממש ומוסיף את נקמתו האישית שמדברת אל נקמתם של כל מי שחש עצמו דפוק. ומי בימינו לא חושב שדופקים אותו?
הדמוקרטים, לעומתו, מבטיחים זכויות אדם, כבודו וחירותו, ובעצם על כך נסבו הבחירות בכלל – מי מבין השניים יספק את הזכות של הבוחרים לאושר. זו גם השאלה ששאלו עצמם ישראלים בבואם לבחור בין האריס לטראמפ, והתשובה היא שרובם המכריע, 66%, בחרו בטראמפ, שזה פחות או יותר הסנטימנט הימני בישראל.
ומה אתם יודעים? דווקא טראמפ, שכל עצם בגופו מושחתת מלידה, עשוי ללחוץ על הממשלה ללכת להסדר מדיני. הסעודים העבירו לניהול משפחת טראמפ קרן השקעות בשווי של שני מיליארד דולר (לפי בלומברג, 3 מיליארד). אחד התנאים של הסעודים במתווה ההסדר הישראלי-פלסטיני הוא יישום פתרון שתי מדינות. אתה הבנת את זה, ביבי?
ואי אפשר בלי יהדות ארה"ב לאן. יאיר שרקי ויונה לייבזון מערוץ 12 שוטטו במתחמי היהודים במנהטן והיגגו מרות על המצב. לייבזון: "יהודי ארה"ב הם שמאל־מרכז שלא מהססים לבקר את ישראל" (לא "את ישראל", לייבזון, את ממשלת ישראל). שרקי: "קל לבקר את ישראל מכאן, במקום השקט הזה, בלי להיות בארץ ולהבין את הסיטואציה".
כאילו מי שחי במנהטן ולא נסחף בזרם העכור שמטביע את ישראל לא מסוגל להבין את "הסיטואציה"? בחיאת שרקי, כאילו מה? מי שלא למד בחיידר לא מבין מדוע אברכים נהרגים באוהלה של תורה ואחרים ממש נהרגים? אדם חולה הולך לרופא או פסיכיאטר, משום שרק אדם מבחוץ מסוגל לומר לו מה מצבו. ומדינת ישראל כיום היא חברה חולה בגופה ובנפשה.