אמריקה נדחקת לממ"ד, למרחב מוגן. לא דירתי, אלא ארצי ועולמי. מיליוני האמריקאים, במיוחד אלו שהצביעו לדונלד טראמפ, ירגישו היטב את תחושת הדיכאון ואת החרדה ששהות בממ"ד כופה, כסכין שחותכת בבשרם.

זאת המשמעות האמיתית של תוצאות הבחירות, של ניצחונו של טראמפ. נכון, נשמע מוגזם, אך לא רק שזה לא מוגזם, זאת לשון המעטה. אנדרסטייטמנט. ארה"ב של אמריקה, שהתפארה והתהדרה במוניטין של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, הפכה ותהיה תחת נשיאותו של טראמפ ארץ האיומים הבלתי מוגבלים.

זאת לא הערכה, לא פרשנות ולא ניחוש או השערה. לא זכור בהיסטוריה האלקטורלית מועמד לנשיאות שכל כך טרח להבהיר, וליתר דיוק איים, מה יעשה ואיך יפעל, כפי שטראמפ עשה והתנהל כמועמד. לא היה בזירה הפוליטית הפנימית של ארה"ב מתמודד לכיבוש הבית הלבן, שכמעט כל הצהרה, כל התבטאות, כל אמירה, אפילו אגבית, שהשמיע ושיווק בקמפיין הבחירות שלו, הייתה שלילית, פסימית, רואת שחורות ומאיימת – כפי שטראמפ הרעיף על שומעיו בנאומים ובראיונות באופן אובססיבי.

פרשנים ותיקים ומוערכים בוושינגטון, ומהם אחדים שמדווחים על בחירות לנשיאות מאז ימי ג'ימי קרטר, זוכרים - ולדבריהם, אינם מסוגלים לשכוח - את מה שהם מגדירים כהתבטאות המאיימת והמסוכנת של טראמפ: "אם אבחר, אהיה דיקטטור ליום אחד". במטרה לחזק ולעדכן התבטאות זאת, לחקוק אותה היטב בלב אזרחי אמריקה, טראמפ חזר עליה בנאומו האחרון לפני יום הבחירות. "אני אהיה נבזי", הזהיר.

"בעיני טראמפ, במיוחד אחרי הניצחון, יום אחד פירושו כל יום בארבע השנים שיאכלס את הבית הלבן", אמר לי פרשן ותיק בוושינגטון. "טראמפ ידוע כמי שאיננו מקשיב ליועצים ודוחה בבוז הצעות והמלצות. אחרי ניצחון שני, הנשיאות שלו תהיה אוטוקרטית. אין ספק בכך. הוא יאהב להפגין זאת בכל הזדמנות".

מה שיעזור לו, ואפילו יעודד אותו, להתנהל כדיקטטור לארבע שנים, הוא ניצחונם המרשים של הרפובליקנים, שהשיגו רוב משמעותי בסנאט ובבית הנבחרים. לא תהיה לטראמפ כנשיא שום בעיה, וכמובן שום היסוס, ליזום מהלכים, חוקים ותקנות, שיעצבו, ינהיגו ויקבעו את אורח חייהם של אזרחי ארה"ב.

לתוצאות הבחירות יש זווית שלא מדברים עליה. אפשר להבין מדוע. קרוב ל־60 מיליון אזרחים אמריקאים בחרו באדם שמבחינה משפטית הוא פושע פלילי, במלוא המובן של המונח. טראמפ הורשע שלוש פעמים בבית משפט, ותלויות ועומדות נגדו תביעות פליליות נוספות. נראה שזה לא הזיז לאף אחד מבין אלה שהחליטו להצביע בעדו. "פושע פלילי, נו באמת. אז מה?".

כנשיא, טראמפ כמובן יחון את עצמו ויבטל את ההרשעות. מבחינה היסטורית, העבר הפלילי של טראמפ, גם כנשיא, הוא בלתי מחיק. היסטוריונים וחוקרים שיכתבו את קורותיו, ישברו את הראש במאמץ להסביר כיצד פושע פלילי מורשע נבחר לכהונה הרמה.

הקול היהודי

מבחינה בינלאומית, ניצחונו של טראמפ וארבע שנות כהונתו בבית הלבן תובעים מהעולם החופשי לחגור חגורת בטיחות הדוקה מהסוג שנוסעי מטוס חוגרים. שגרירים ודיפלומטים ותיקים ובכירים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק אינם שוכחים ואינם מסוגלים לשכוח את התנהלותו של טראמפ בתקופת כהונתו הראשונה כנשיא.

הוא זכור כמי שזלזל באו"ם באופן מופגן ומוצהר, לעג ובז לו, התייחס באופן מעליב ופוגע לארגונים בינלאומיים כמו נאט"ו והאיחוד האירופי ואיים לנטוש ארגונים אלו ולהפסיק לתמוך בהם פיננסית. דיפלומטים בכירים בניו יורק עדיין מספרים בתחושת הלם ודאגה איך כנשיא טראמפ הפגין מה שבעצמו הגדיר "רומן אהבהבים" בינו לבין השליט העריץ והמוקצה של קוריאה הצפונית קים ג'ונג־און, ובאותו זמן העליב בפומבי את אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, שנחשבה בזמנו כמנהיגת מעצמות המערב, ובהזדמנות אחת אף לא לחץ לה יד.

בקרב גורמים בזירה הבינלאומית, בבירות ארצות אירופיות מרכזיות ובמטה הראשי של האו"ם בניו יורק, טראמפ מוגדר כמי שבשנות כהונתו הראשונה פגע אנושות, ערער וחיבל במעמדה של ארה"ב כמעצמת־על משפיעה ומובילה. מעמד שהנשיא היוצא ג'ו ביידן שיקם באופן ראוי לציון - וטראמפ כנשיא יחזור ויהרוס. שגרירים ודיפלומטים אף חוששים מתגובתו של טראמפ למאמצי ההשתלטות שציר הרשע – איראן, רוסיה וסין – משקיע בזירה העולמית ובאו"ם.

אם העולם החופשי יהיה זקוק לחגורת בטיחות כהגנה מפני התנהלותו הצפויה של טראמפ כנשיא – מדינת ישראל תהיה זקוקה לשכפ"ץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו, כצפוי, יצא מגדרו להביע את אושרו מניצחונו של טראמפ. "הקאמבק הגדול ביותר בהיסטוריה!", הצהיר ברוב אושרו, "התחלה חדשה לאמריקה והתחייבות מחודשת לברית החזקה בין ישראל לאמריקה. זה ניצחון ענק".

באותה ברכה עולצת שהזדרז לשגר, גילה נתניהו חוסר הבנה מוחלט להתרעות של פרשנים ומומחים בארה"ב, שמזהירים מפני ההתנהלות הפגומה והלקויה הצפויה מצידו של טראמפ כנשיא במדיניות החוץ שלו, כולל כלפי ישראל. על איזו "התחייבות מחודשת לברית החזקה בין ישראל לאמריקה" נתניהו מדבר? לא הייתה התחייבות כל כך אמיתית, כל כך איתנה, כל כך מעשית ופרקטית כמו ההתחייבות שהפגין ג'ו ביידן. ב"התחייבות המחודשת" שנתניהו מצפה לה מטראמפ – גלומים בדיוק הסכנה והאיום לישראל מטראמפ כנשיא.

איך אומרים בשפת רחוב? "הוא (נתניהו) עוד יאכל אותה". הוא לא קולט שטראמפ של היום, של ארבע השנים הקרובות, איננו טראמפ שהוא זוכר.

אין עדיין תוצאות רשמיות של דפוס ההצבעה של היהודים בבחירות, אם כי ההערכה היא שרוב בעלי זכות ההצבעה היהודים הצביעו בעד קמלה האריס. "הרבה מהיהודים לא כל כך אהבו אותה ולא היו בטוחים במדיניות הצפויה שלה מול ישראל", אמר לי ראש ארגון יהודי מרכזי. "אבל טראמפ, לא מהיום, הוא דמות מאוסה ודוחה בעיני הרוב הגדול והמכריע של היהודים".

[email protected]