1.
בתחילת השבוע, בטקס שבו הוכתר ישראל כ"ץ כשר הביטחון החדש במקום השר המפוטר יואב גלנט, נאם כ"ץ ובקול מלא פאתוס מעל הפודיום הצהיר: "ניצחנו את חיזבאללה, עכשיו צריך לממש את הניצחון". בתגובה שיגרו המנוצחים שהובסו עשרות טילים לצפון הארץ, וכך גם עשו ביום למחרת. 

למרות הניצחון אליבא דשר הביטחון, אנשי חיזבאללה ממשיכים בשיגור טילים, רקטות וכטב"מים, ממשיכים לפגוע בנפש וברכוש. עשרות אלפי המפונים מגבול הצפון ממשיכים לסבול במקומות מגורים חלופיים ולהתגעגע לבתיהם, לשדות, ללולים, למטעים. הבודדים שנשארו ומתעקשים להישאר באזור המטווח, נמצאים בסכנת חיים. חלק מהם, בהם עובדים זרים, שילמו בחייהם.

ביום שלישי על הבוקר שיגר האויב המובס טילים וכטב"מים לצפון. פיקוד העורף שלח את התושבים למקלטים ולממ"דים. במשך שעה ארוכה שיגעו הכטב"מים את תושבי הצפון. ברדיו דיווחו על מרדף אחריהם, כאילו זה היה שידור חי של משחק כדורגל. אחד הטילים התפוצץ בחצר גן ילדים בנשר. במזל ובזכות מהירות התגובה של הגננת לא היו נפגעים. מאוחר יותר פגעה רקטה במחסן בנהריה. שני תושבי העיר זיו בלפר ושמעון נג'ם נהרגו. לקינוח נשלחו תושבי גוש דן למקלטים עד שהטילים ששוגרו לגוש יורטו. אחלה יום שלישי! 

הרבה יהודים טובים נוטים להאמין שיום שלישי הוא יום שמביא איתו מזל. אנשים נוהגים להתחתן ביום שלישי, את הבחירות לכנסת עורכים ביום שלישי, הגרלת לוטו שבה אפשר בסיכוי אפסי להרוויח עשרות מיליונים מתקיימת ביום שלישי. למה נחשב יום שלישי כיום שיש בו מזל? בשבועיים האחרונים שאלתי כ־20 גברים ונשים, עוברי אורח בנמל תל אביב, אם הם יודעים למה יום שלישי נחשב ליום המזל. הנשים לא ידעו, שני גברים דתיים ידעו בערך. 

לידיעת המתעניינים: בפרק א' בספר בראשית נאמר על כל יום מימי הבריאה "כי טוב", מלבד יום שני שבו לא נגמרה המלאכה עד יום שלישי. ביום שלישי נאמר "פעמיים כי טוב". פעם אחת על מלאכת השמיים והארץ והפעם השנייה על עולם הצומח. מאחר שנאמר על יום שלישי הביטוי "פעמיים כי טוב", הוא נחשב במסורת היהודית כיום שיש בו מזל טוב במיוחד. 

יום שלישי האחרון לא הביא איתו מזל טוב לאזרחי ישראל. בשש בבוקר חזר לפתוח את מהדורות החדשות המשפט הנורא "הותר לפרסום". ארבעה לוחמי צה"ל מגדוד שמשון נהרגו ברצועת עזה, בג'אבליה המובסת, המחוקה, הממוטטת. ביום שלישי הם מובאים לקבורה ועוד משפחות נכנסות למשפחת השכול ההולכת וגדלה ומגיעה לממדים נוראיים. 

זה המקום להזכיר שממשיכיו של המנהיג האכזר יחיא סנוואר זיכרונו לקללה עדיין מחזיקים במנהרות אי שם ברצועה הארורה בתת־תנאים 101 חטופים חיים ומתים.

ביום שלישי פעמיים כי טוב אני בורח משמיעת החדשות ברדיו, מצפייה בטלוויזיה, מקריאת העיתונים והולך כהרגלי בתקופה האחרונה לנמל. אני נשען על המזח, מביט אל האופק, מקשיב לרחש הגלים ועוקב אחרי שחפים, אנפות ושני שלדגים העוסקים בדיג ללא הצלחה. 

את השלווה הנפלאה הזאת הורס לי איזה פוץ שטופח לי על הכתף ובקול של סחבק שואל, "מה העניינים, זהבי, הכל טוב?". זה מביא לי את הסעיף. "הכל חרא", אני עונה לו בבוטות ומקווה שיעוף. הנודניק ממשיך, "למה ככה, מה לא טוב לך? וואללה, אתם השמאלנים בכיינים. לך תגור בהולנד, שם אוהבים חארות כמוך". עשיתי אחורה פנה לפני שיתפתח אירוע שאחר כך אצטער עליו, והלכתי הביתה. 

הדלקתי את הרדיו, קראתי את כותרות העיתונים. וואללה באמת הכל טוב, הכל נהדר, הכל סבבה. וואללה הבן אדם צדק, אני שמאלני בכיין. כמעט צלצלתי להזמין כרטיס טיסה להולנד.

יורם טהרלב (צילום: אריאל בשור)
יורם טהרלב (צילום: אריאל בשור)

2.
ביום שלישי פעמיים כי טוב התפרסמה הבשורה המשמחת משר האוצר בצלאל סמוטריץ'. שר האוצר הצהיר בחגיגיות ששנת 2025 תהיה שנת החלת הריבונות על שטחי יהודה ושומרון, זאת בנוסף לתוכניות להקים מחדש את היישובים היהודיים ברצועת עזה, שיהוו כמובן חלק מארץ ישראל השלמה. 

מי שציפה שסמוטריץ' יצהיר ששנת 2025 תהיה שנת שיקום יישובי חוטף עזה ויישובי הגליל ההרוסים, השרופים, הממוטטים - התאכזב קשות.
כששמעתי את הצהרתו של סמוטריץ', נזכרתי ביצירת פאר של יורם טהרלב ז"ל שמסיבות שתבינו מיד לא הפכה להיט בתחנות הרדיו ומספר ההשמעות שלה שואף לכמעט אפס. נורית הירש הלחינה, שייקה אופיר ז"ל שר: "לא נחזיר אף שעל".

ארץ ישראל השלימה!
אנחנו לא נחזיר אף שעל אדמה!
שטח משוחרר לא יוחזר
לא היום ולא מחר!

למדנו על בשרנו שאין מי שיתמוך
ואין במי לבטוח ואין על מי לסמוך
בשום פנים ואופן אנחנו לא ניתן
לא את הגולן וגם לא את הירדן

אנחנו לא נוציא מתוך ידנו כלום
כי כל ההבטחות הן כקליפת השום
כולל הפצ'ה־מצ'ה של מזכיר האו"ם
רק חוזה שלום! חוזה שלום חתום!

(נו, ואז, כשיהיה חוזה חתום... אז אולי...
ניווכח שאין לנו צורך להחזיק את כל מדבר סיני...
את כל השממה הזאת! בשביל מה?
בשביל כמה גמלים עלובים, אכולי צמא?)

נורית הירש (צילום: רפי דלויה)
נורית הירש (צילום: רפי דלויה)

ארץ ישראל השלימה!
אנחנו לא נחזיר אף שעל אדמה!
שטח משוחרר לא יוחזר
לא היום ולא מחר!

על הגולן אנחנו בכלל לא מדברים!
מספיק לראות שם את קירות הביצורים,
אפילו אם... אי פעם... על עזה נוותר
אז הרמה נשארת, אין מה לדבר!

ברור שהם יפעילו עלינו לחצים
אמברגו על פנטומים, וגם על מפציצים
וסנקציות אולי, וגם חרם עולמי,
שיאיים ממש על קיומנו הלאומי!

(האם נסכים במצב כזה, כשנהיה כולנו רעבים,
להאכיל עוד מיליון פיות של ערבים?
ביהודה, בשומרון ובכל המרחב?
בשביל מה? בשביל שמחר יתקעו לנו סכין בגב?
נו, באמת, תגידו, זה עוד שווה שבגללם
נריב אנחנו עם כל העולם?
תעזבו אותי עם הגדה ועם כל השטויות,
שיילכו לאן שהם רוצים ושייתנו לנו לחיות!)

ארץ ישראל השלימה!
אנחנו לא נחזיר אף שעל אדמה!
שטח משוחרר לא יוחזר
לא היום ולא מחר!

שייקה אופיר שנת 1961 (צילום: הנס פין)
שייקה אופיר שנת 1961 (צילום: הנס פין)

איחוד ירושלים הפך כבר לעובדה
אשר אינה קשורה כלל במו"מ על הגדה
הכותל, הר הבית - לא, אין מה לדבר
בעניין ירושלים ודאי לא נוותר!

אפילו שהצי הסובייטי (זה נכון!)
הכפיל את כוחותיו בים התיכון
ואל לנו לשכוח כמה אלה רגישים
בעניין הגישה למקומות הקדושים.

(נו, באמת, אפשר לחשוב שאנחנו רוצים למנוע מהמוסלמים
את הגישה לאתרים קדושים מסוימים
להפך! מי כמוהם יוכל לשמור ולפקח על אלה המקומות
בירושלים המזרחית ובין החומות
ולהרגיע את ההמון במקרה של מהומות
ולשמור שתהיה גישה חופשית ליהודים
אל הכותל המערבי בחגים ומועדים)

אבל
ארץ ישראל השלימה!
אנחנו לא נחזיר אף שעל אדמה!
שטח משוחרר לא יוחזר
לא היום ולא מחר!

לא מוכנים לשמוע וגם לא להקשיב
אנחנו לא נחזיר את יפו-תל אביב
לא, אין על זה מיקוח ואין פה ויתורים
את תל אביב שלנו איננו מחזירים!

אמברגו לא ישפיע ולא פצצות מימן
אנחנו לא נזוזה בשום פנים מכאן
אפילו אם יהיה עלינו לחץ מאורגן
אז מקסי־מקסי־מקסימום ניתן את רמת גן.