אישה בלבן ישבה שלשום בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. אשה בלבן ושמה גלי בהרב מיארה, עורכת דין במקצועה- הופעה נדירה. למרות שנלוו אליה אחדים מאנשי צוותה, היא היתה שם לבד, לבד מול חברי וחברות הכנסת. לבד והלב יוצא.
חה"כ שמחה רוטמן, טמן לה מלכודת, מארב. הוא פשוט התקנא בחברי הממשלה שעבורם גלי בהרב מיארה משמשת בובת וודו. בכל יום ראשון היא, או מישהו מחבריה ליעוץ המשפטי לממשלה, מהווים מטרה חיה לשרים ולשרות, תיכף נדבר על כך. הם מטיחים בה נאצות וגינויים אין קץ, ואין מחריש. בדרך כלל הם גם רצים אחר כך לספר לחבר׳ה כי אחרת מה זה חשוב ומה זה שווה?.
עם בוועדת הכנסת יכולנו לראות את העבודה הזאת בשידור חי ובצבעים מלאים. בהרב מיארה מתייצבת ואז חברי וחברות הכנסת, חורצים לשון ותוקפים.עוד לא היה פקיד (זאת לא מילת גנאי) עובד מדינה, שספג התקפות כאלה כמוה- לא היה.
בועדת הכנסת קיבלנו הצצה כיצד היא מגיבה, או יותר נכון אינה מגיבה. בהרב מיארה היא שקטה, עניינית, עונה בקצרה וחומקת באלגנטיות מהחיצים הלא מושחזים שנשלחים לעברה. במקרה הצורך, מפעילה את עוזריה ועוזרותיה.
הייתי לא פעם במעמדים האלה בכנסת ובממשלה. חברי הכנסת בדרך כלל אינם מכבדים את עובדי הציבור שמופיעים לפניהם, את תסכולם הרב על היעדרם של השרים ואפילו פקידים בכירים, הם מכלים בפקידים המתייצבים לפניהם.
אך לגלי בהרב מיארה הם נתנו ״טיפול מיוחד״. בכל זאת, הזדמנות. אגב, באותו יום ממש גם היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אופק, ספגה יחס יחס דומה.
המארב המתוכנן זימן את בהרב מיארה לדיון על ה״פשיעה בחברה הערבית״. נושא חשוב. נכון שבאופן תיאורטי היעוץ המשפטי לממשלה מעורב במערכה נגד הפשיעה בחברה הערבית, אבל היא האשמה? הלו, זה רדיו?
בצדק שאלה היועצת המשפטית לממשלה- היכן משרד המשטרה ואיפה משטרת ישראל עצמה, זו שהמפכ״ל החדש שלה מיהר להכריז כי ה״פשיעה בירידה״. נושא הדיון היה שולי לחלוטין, כל מי שישב בחדר הבין מה המטרה, להשפיל את בהרב מיארה, לשוב ולפגוע בה עד שיגיע רגע השבירה שלה או הפיטורין.
בכנסת ובממשלה מאד רוצים שתפרוש מרצונה. הם חוששים כי לחץ בוטה מדי יתסיס את הציבור הישראלי לעוד ערב בסגנון ״גלנט״, אולי יהיה להם קשה לעכל את זה.
לכן, הם מוכנים להציע לה כל הצעה, כפי שהציעו ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, העיקר שתעוף להם מן העיניים. אולי, הם אומרים, חבילת פרישה משופרת תעשה את העבודה. הם טועים. האישה בלבן עומדת כמו סלע, יציבה ורגועה וזה מוציא אותם מדעתם. במקומה אפשר היה כבר לצאת מהדעת, להיעלב עד עומק הלב ולסחוב טראומה לכל החיים- לא היא.
אני באמת תוהה ממה היא עשויה, האישה הזאת? קראתי שוב את קורות חייה, שום דבר יוצא דופן. היא מצליחה, מוכשרת, עברה מסלול ארוך בשירות הציבורי, ביטחוניטית בהשקפותיה ובפסיקותיה בעבר. מאז כניסת הממשלה החדשה היא מגינה באופן עקבי ושיטתי על ערכי הדמוקרטיה הישראלית, ומתעקשת למנוע מעקפים ותרגילים מלוכלכים, אבל בענייני ביטחון, ביטחון אמיתי, היא מלווה את הממשלה ומגנה עליה.
את הממשלה וכנראה הכנסת אין זה מעניין. לאלה שרוצים לשדוד את הקופה הציבורית, לאלה שרוצים לעקוף כללי מינהל תקין היא סמרטוט אדום, מכאן הרצון העז להיפטר ממנה. תרחיקו את השומר והשער יפתח, הם אומרים.
אבל יש עוד נקודה אחת, רמזתי עליה כבר פעמיים, ההתקפות עליה אינן נקיות ממיזוגניות ומשובניזם. זה היה גלוי לעין בוועדת החוקה, ועל פי הדיווחים גם בממשלה.
היכן שרות הממשלה? איפה חברות הכנסת מהקואליציה? למן הן אינן מתייצבות להגן עליה? הן הרי עוקבות כיצד הגברים בחדר מתייחסים באופן בוטה אליה. נכון, גם גיל לימון, אחד מהמשנים שלה, סופג יחס דומה, אבל זה רחוק מרחק רב מן ההתקפות עליה.
האמת היא פשוטה ואינה מפתיעה, הממשלה הזאת, בהרכבה, במינויים שעשתה, מחקה את הנשים- 51% מהאוכלוסיה. בממשלה הקודמת שבה הייתי חבר חתרו לשוויון, כך ראוי ונכון, היו בה יותר שרות מאי פעם, יותר מנכ"ליות ויותר מינוים של נשים בשירות הציבורי, כולל מיארה בהרב עצמה.
בממשלה הנוכחית, מדירים נשים, קצת מתוך תפיסה דתית מעוותת, מפלגות ללא יצוג נשי אינן מייצרות ייצוג נשי ואחרים בממשלה ובכנסת כנראה סבורים שכך נכון וראוי.
הענין לכן אינו רק ההמלצות והעמדות של גלי בהרב מיארה, הבעיה ממוקדת במערכת ציבורית חשוכה ושמרנית שנשים, כמובן בלבן- לא באות להן טוב בעין״. זאת ישראל 2024.
ד״ר נחמן שי הוא דיקן ההיברו יוניון קולג׳, מכון למדעי יהדות בירושלים, לשעבר שר התפוצות ודובר צה״ל.