בוקר. חדר המתנה לרופא משפחה. אני יושב על כיסא פלסטיק ומביט סביבי. מימיני זוג בגילי ה־60. הם מדברים על זה ש״לא יכול להיות שאנחנו רשומים לתשע ועשרה ועכשיו כבר תכף עשר״. משמאלי אישה בסביבות גיל 50, יושבת ופותרת תשחצים להנאתה. ואני יושב ביניהם ומרגיש טוב, מרגיש בבית, מרגיש שאני במקום הנכון ובזמן הנכון, מרגיש טבעי. פעם חשבתי שהקונספט יהיה שאקפוץ לי ממיטה למיטה וכל בוקר אתעורר במקום אחר. היום אני מתעורר בוקר אחד אצל ד״ר פרידמן ובוקר אחר אצל ד״ר משולם.
מדהים הפער שיש בין מה שחשבתי שאהיה לעומת מה שאני, חשבתי לעצמי והוספתי מחשבה: אבל בעצם זה לא רק זה. בעצם יש עוד רשימה ארוכה של דברים שפעם חשבתי והמציאות בלעה וריסקה אותם. רשימה של דברים שדרכה אפשר ללמוד על המרחק העצום והעצוב שבין מה שחשבתי לעצמי פעם לבין מה שהיום, בגיל 41, אני מבין.
פעם למשל חשבתי שאין אלוהים - היום אני יודע שיש וקוראים לו ״מס הכנסה״. פעם חשבתי שלעולם לא אגיד את המילה “סבבה" - היום אני פולט את המילה הזאת בלי לחשוב פעמיים. פעם חשבתי שחיות מחמד הן הדבר החמוד ביותר בעולם - היום אני אצל הרפד כל חצי שנה. הוא מרפד לי את הבד של הספה שהחתולה שוב קרעה, ואני מרפד לו את חשבון הבנק.
פעם חשבתי שסודה זה משקה של זקנים - היום הדבר הקבוע ביותר בחיי זה ההחלפה של מכל הסודה במכשיר הסודהסטרים אחת לחודש. פעם חשבתי שלעולם לא אגיד לאף אחד את המשפט “רק שתדע לך שרק אחרי 40 דקות רצופות של פעילות אירובית אתה באמת מתחיל לשרוף קלוריות" - אז חשבתי.
פעם חשבתי שיש לי טעם ספציפי בנשים - היום אני יודע שאחרי גיל 40 אין לך את הלוקסוס שיהיה לך טעם בנשים ופניך אל כל אוכלוסיית הנשים, ללא הבדל של צבע שיער וצפיפות פיגמנטים. פעם חשבתי שאין דבר כזה טעם נרכש - היום אני יודע שכל מה שיש ביכולתך לרכוש, רכוש אותו. פעם חשבתי שה״איזם״ החשוב ביותר הוא אידיאליזם - היום אני יודע ש״מטבוליזם״ הוא ה"איזם" החשוב באמת.
פעם לא עניין אותי מה תהיה הטמפרטורה מחר - היום אני ממתין כל ערב בקוצר רוח לתחזית מזג האוויר בסוף של מהדורת החדשות. האמת היא שמעולם לא חשבתי שלמזג האוויר - ויותר מזה, לעתיד - תהיה כזו השפעה עליי. פעם פתחתי בקבוקי בירה בשיניים - היום הרכב שאני נוסע בו עולה פחות ממה שעלו לי הטיפולים בשיניים.
פעם הייתי ער לילות על לילות - היום ב־11 בלילה אני ישן כמו בוז׳י הרצוג בעיצומו של משבר. פעם חשבתי שרמת ההצלחה המקצועית לא תשפיע על המצב הנפשי שלי - היום אני יודע שאני הרבה יותר דומה לאבא שלי ממה שחשבתי.
פעם חשבתי ש״מדרגות לגן עדן״ של לד זפלין זה אחד מהשירים הטובים ביותר אי פעם - היום המדרגות היחידות שמעניינות אותי הן מדרגות המס של מס הכנסה. פעם חשבתי שמדינת ישראל תעשה הכל כדי להציל כל אזרח וחייל שלה - היום אני יודע שהדבר היחיד שמנהיגינו רוצים להציל זה את התחת שלהם.
פעם חשבתי שהכי חשוב זה להיות אתה עצמך וללכת עם האמת שלך - היום אין לי ממש לאן ללכת. פעם חשבתי שאת מה שהטפתי לאחרים לא איישם בעצמי - היום אני יודע שאני צבוע.
פעם חשבתי שלא אכפת לי מה אחרים חושבים עליי - היום אני יודע שאני אנושי. פעם חשבתי שהעתיד מחכה לי - היום אני יודע שהדבר היחיד שמחכה לי בחיים זה התור לד״ר משולם ב־9:40 בבוקר.