ללא קשר להסכמי עמוס הוכשטיין, המרוץ לקרדיט עדיין מתקיים. בתוך חודש בערך נדע מי יקצור את פירות המלחמה (תשכחו מניצחון), שהם עסקת חטופים והסדר בצפון ובדרום. או מערכת הביטחון וממשל ג'ו ביידן ינופפו ב"הישג" (עוד הישג כזה ואבדנו), או לשכת ראש הממשלה וממשל דונלד טראמפ.
בנימין נתניהו נדחק לפינה עקב הנחרצות של ביידן (אמברגו) והחלטת צה"ל לסיים היתקלויות ותקלות בקרבות צפופים בצפון ובדרום. גם הדשדוש הזה גובה קורבנות, אבל הרבה פחות מהסתערות קדימה בפקודת שר ביטחון וראש ממשלה שדורש המשך לחימה ובורח מתשובות לגבי מטרותיה.
הפסקת האש המקווה תהיה חלק מהמגעים להסדר, ואמורה לגרום לנשימת הרווחה שתישמע מקצה הארץ ועד קצה. כזו שתגבר על פמפום החששות והפחדים שרוקח המערבב הגדול. כולל אינטרס לגמרי אישי, שמשום מה קרוי בימים האלה "מעורבות פוליטית". אין שום פוליטיקה במנוסת עבריין נמלט ממשפטו.
בינתיים, הניסיונות לסגירת הסכמים בצפון ובדרום יקרו במהלך משפטו של נתניהו, שבשלב זה עדיין תובע המשך לחימה ברצועה. יותר טיעונים לדחיית המשפט מאשר צורך מבצעי או ביטחוני, שבינתיים נדחו על ידי השופט השמרן ביותר בעליון. התגובה הציבורית והתקשורתית להסכם הוכשטיין בצפון וחזרת התושבים היא שתאיץ את המשך הדיאלוג להסכם חטופים בדרום, שאמור לסיים את הלחימה בעזה. וכאן ניצבים נתניהו, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שחוסמים את החזרת החטופים ורוצים בהמשך הלחימה.
בינתיים, לשלל התארים שנגררים אחרי נתניהו כמו שרשרת פחיות מקרקשות אחרי רכב חתונה, נוסף לאחרונה לאיש שמדגמן עבריין נמלט גם התואר זייפן. זייפן מציאות. כל אדם סביר יודע בדיוק איך ולמה פועל מנגנון הטיוח הרעיל שמזייף מציאות, אז מה? הציבור מטומטם, הציבור ישלם, ואף משיח לא בא, אומר השוטר. משיח לא בא, כי הייתה תאונה, אומר חנוך שלום.
ועד שהמשיח יבוא, חיילי צה"ל הם בני ערובה בתעתועי ההימלטות של נתניהו מהשופטים והבוחרים. כדי להצליח הוא זקוק למסך העשן והאש של מלחמה גם בצפון, והוא גורר את המו"מ באמתלות שווא כמו "חופש פעולה לצה"ל בלבנון". מדובר כרגיל בתקיעת מקל בגלגלי המו"מ. לצה"ל יש ויהיה חופש פעולה מול איומים בפועל, בין שזה יהיה כתוב על הנייר ובין שעל הקרח.
ובעוד הוכשטיין סוגר הסכם עם הפנטגון ומערכת הביטחון בישראל, ורון דרמר, הנער השליח של נתניהו, מסתובב בוושינגטון השד יודע למה, נחפז שר הביטחון ישראל כ"ץ לשלם לנתניהו את חוב מינויו, ומורה לצה"ל, בנוהל מריונטה, לחסל את חיזבאללה. החשבון, אם צה"ל יראה בכך פקודה לכל דבר, יוגש לחיילי צה"ל בדרכם להפוך לחללי צה"ל.
אחריות נתניהו? מה פתאום? זה שר הביטחון. התרגיל הזה, בתמיכת הממשלה כולה, הוא תמצית העליבות, האטימות והחוצפה בניסיון לטרפד את ההסכמים. אולי עד בוא טראמפ, אולי בכלל לתחזק מלחמת נצח, שמתחוללת אגב מאז מלחמת ששת הימים.
בינתיים, הדרישה של נתניהו ושות' להמשך לחימה משחקת היישר לידי חמאס וחיזבאללה, עם יחיא סנוואר וחסן נסראללה ובלעדיהם. הברירה שלהם כיום היא או להיכנע או לזנב בצה"ל במלחמת גרילה, כפי שזה קורה בימים האלה. אם ההסדר של הוכשטיין לא יתממש, ברור לחלוטין שכל בסיסי השליטה של צה"ל בצפון וברצועה, הצירים, העמדות והמבנים, יהפכו ליעדי גרילה. איך אני יודע? זה מה שקרה משך עשרות שנים בכל מקום שצה"ל כבש ולא מיהר להסתלק ממנו. מסיני וגוש קטיף ועד דרום לבנון והגדה המערבית.
נכבה 2
בינתיים מתארכת והולכת רשימת החללים. מבעד לכוונות של נתניהו ושות' ניתן לראות את החלל ה־1,000. כלכלת החימושים מכתיבה כיום את אופי הפעולה של צה"ל ברצועה, והתוצאה: שימוש בחימוש שעלול לגרום לפגיעה אגבית באזרחים בואכה בית הדין הבינלאומי הפלילי לפשעי מלחמה.
אין לי ספק שחקירות אירועי עזה יגרמו לזעזוע גם אצלנו. תגובה אינסטינקטיבית תהיה: לא יכול להיות (!) שזה מה שקרה שם. השנייה תהיה: הם אנטישמים ושקרנים, והשלישית, אולי, התחשבנות פנימית נוקבת. כל איש הגון למחצה אמור היה לדעת בדיוק במה ולמה מאשימים את צה"ל וראשי המדינה בפשעי מלחמה.
הציבור היה אמור להבין בזמן אמת מה קרה וקורה ברצועה תוך כדי לחימה כדי למנוע הישנות אירועי "הרג אגבי", במקום להיות מופתע מרות כאשר בית הדין יעלה עדויות מרשיעות ויעצור חיילי צה"ל בשדות תעופה (במרבית השדות יש תוכנות זיהוי פנים). זה היה קורה אם הייתה פה תקשורת סבירה שהייתה מדווחת על אירועים בעייתיים.
תמונות זוועה קשות לבליעה זורמות מעזה לכל העולם, פרט לתקשורת שלנו ולאזרחי ישראל. לפני שבוע, לאחר תקיפת צה"ל בג'באליה, נהרגו, לפי צוותי רפואה בעזה, לפחות 36 בני אדם, ונפצעו עשרות, כאשר צה"ל הקריס בניין ששהו בו משפחות שנכנסו אליו לאחר שבתיהן נהרסו. לפני כשבועיים הכריז צה"ל על "מבצע צבאי לניקוי צפון הרצועה". מאות נהרגו, רובם בבנייני מגורים, מקלטים זמניים ומבני ציבור, שבהם הסתתרו אזרחים שנשארו למרות דרישת צה"ל שיעברו דרומה.
דוּוח שצה"ל יחקור מקרים שבהם חרגה הפעלת האש מהמותר בדין הבינלאומי. תוצאות החקירה אמורות לעבור לפרקליטות הצבאית, שמפעילה נוהל כסת"ח. למה? פשוט ואכזרי: וכי מה יאמרו למפעיל זיק, לטייס או לטנקיסט שפועלים בנוהל כמעט רובוטי? כל פסיקה שאיננה מתכתבת עם הסכמה בשתיקה להרוגי חינם עשויה לשבור את מנגנון ההפעלה של הצבא כולו, ואת האחריות על כך לא ייקח גם אחרון השמאלנים שנאלץ לבלוע את המציאות שיצרה הממשלה.
אגב, המעקף המשפטי הזה נועד לבלום התערבות מבחוץ ומסתמך על הדין הבינלאומי, שקובע כי אם נעשית חקירה יסודית בישראל, לא ניתן לחקור את המקרה במקביל גם מחוץ למדינה. מה שמוביל למציאות שבה הדרך היחידה שבה יוכלו אזרחי ישראל לדעת מה קורה בעזה היא באמצעות חקירת בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג פלוס צווי מעצר.
האמת היא שאנחנו פשוט פחדנים שפוחדים בעיקר מעצמנו ובורחים מאחריות אם אכן כצעקתה. בימים האלה ממש מתחולל ברצועה סוג של טיהור אתני וטרנספר בסגנון נכבה 2. במלחמת השחרור חסתה נכבה 1 תחת איום קיומי אמיתי וחשבונות קרים של קיום המדינה בעתיד. אז זה קרה בעולם של 60 מיליון הרוגים וטלטלות אוכלוסין טקטוניות במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה.
נכבה 2, מבחינת העולם כיום, ומבחינת המגזר הדמוקרטי־ליברלי בישראל, לא אמורה להתממש. אף יהודי בישראל ובעולם לא רוצה להחליף את הטלאי הצהוב באות קין על מצחו.