ותדע כל אם בחופשת לידה, מה אסור לה לעשות נגד עצמה, נגדה.
אתמול חל יום ההולדת של אורי בת השלוש שלנו, וכמיטב המסורת קפצו לי התמונות בגוגל פוטוס כמה עברנו מאז ועד היום, איזו נוסטלגיה.
אחד הדברים המדהימים הוא שעקומת הלמידה מילד לילד היא במגמת ירידה. כלומר אין מדובר בסוד כמוס, הרי כל ברת דעת יודעת שכמות התאים האפורים במוח אחרי לידה מצטמצמים מילד לילד, שלא נאמר נעלמים כליל ועל כן ההתנהגות היא בהתאם. על כן אין לצפות מאמא בחודשים הראשונים אחרי לידה למאמץ מחשבתי עילאי או חלילה מאומץ, שכן היא לא היא במלוא מובן המילה, והיא יותר דומה במחשבתה לתינוק, שרק הגיח לאוויר העולם ולומד אותו מחדש (נטולת שעות השינה כאמור).
אי לכך ובהתאם לעיגולים השחורים מתחת לעיניים ריכזתי כאן את מיטב הלאוים - מה אסור לאמא בחופשת לידה (לא חופשה יותר כלא לידה אם אחדד את הטרמינולוגיה אבל אני לא קטנונית).
ראשית אסור בתכלית האיסור לבחור גן לתינוק שלושה חודשים אחרי. יש בעיה גדולה בשילוב השילוש הקדוש: עייפות-רעב-דם שיוצא מגופך ולעתים אף חלב אם את מיניקה.
משולש החוסר הזה גורם לך להיות המטרנה לא הכי טרייה על המדף. כלומר את רק מוציאה, את אינך מכניסה דבר ממש בריא לעצמך. הגוף עדיין בחסר, שיקול הדעת כאמור אינו מהמיטיבים, את הורמונלית בקטע אחר, כך שכל גננת היא מבחינתך מועדת להיות כרמל מעודה הבאה, לא עלינו, ואת בכלל בדילמה למה את צריכה לחזור לעבודה כשהעולל בן חצי שנה, הוא רק התחיל טעימות, ואת רק מתחילה להחיות את הזוגיות ואת עצמך.
שנית - לא מזמינים חופשה לעוד חודשיים שכוללת בגד ים. די עם האשליות שאת בר רפאלי, את יותר בכיוון של בר מינן. את לא תעשי עכשיו את אתגר החוסר פחמימות כדי לרדת במשקל, את גם צריכה לתפקד איכשהו, ובא לך אכילה רגשית באחת עשרה בלילה, כשיש לך עשר דקות למקלחת צה"לית וקצת נחמה בפחמימה הלא מורכבת. בהנחה ואת רוצה להזמין חופשה משפחתית שכוללת בגד ים, קחי לך מרווח נשימה שכולל לפחות ארבעה חודשים מהלידה, כמובן שהמצב שונה בהנחה וחטפת דיכאון אחרי לידה ואז אין רצון כלל לאכול או לנשום והקילוגרמים פשוט יתנדפו ממך. את באמת תראי כמו רפאלי, אבל פחות תהיי ברת קיימא (פחות מומלץ מניסיון כואב).
דבר שלישי - אל תיקחי החלטות פזיזות הקשורות בתעסוקה. בחזרה לסעיף הראשון. המוח יצא לפגרה קלה. לא, את לא הולכת להיות מדריכת פילאטיס לגיל השלישי במתנ"ס השכונתי, ומתחילה להחליף קריירה מפוארת שאת אוהבת עם משכורת טובה, רק כי מגניב אותך לספר שעשית שינוי. את בהחלט יכולה לעשות קורס ולבחון אפשרויות תעסוקה חדשות, אבל עדיף מרטרוספקטיבה של זמן, אחרי שתקופת הבלבול-שבלול- טירלול עוברת.
לסיכום, תני לעצמך רגע זמן, עד שתוכלי לקחת אותו באמת בשלווה, נטול בכי מדכי אל דכי. במקרה הזה - הגיע הזמן שהזמן באמת יעשה את שלו. והוא עומד בכך.