ההסכם עם לבנון ייחתם בגלל אמברגו אמריקאי שמונע מצה”ל אמל”ח חיוני, ובגלל שחיקת אנשי המילואים. הסיכוי האמיתי לרגיעה הוא רק בחזרת התושבים בצפון, ישראלים ולבנונים, לבתיהם. חלקם יחזור מרצון וחלקם מחוסר ברירה. ה”מנגנון” לבלימת חיזבאללה הוא קשקוש. התקווה היא שהרגיעה בישראל ובצפון תנצח את ההתקטננות של נתניהו עקב לחצי הבייס, תדרבן לקראת הסדר חטופים בעזה ותוביל לבחירות שימנעו את הרס הדמוקרטיה.

מבט מרחפן מעל מעגלי האנשים והאירועים המקיפים את נתניהו מעלה תהייה רבתי: איך האיש הזה עדיין לא גמור פוליטית? מחצית מהעם מתקשה להחליט אם הוא מפיסטו, או השטן עצמו. כשבוחנים את מחצית העם שעבורה ביבי הוא אלוהים, יש תזוזה, אולי סדק, בתמיכה של מי שאינם ביביסטים מוחלטים, או תלויים בו ובמשטרו כלכלית.

גלנט עם פעילי ליכוד בתעשייה האווירית עם היו״ר כץ. קרדיט: רשתות חברתיות (צילום :רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')

הגוף הנכון לבדיקת עובדות ולהסקת מסקנות מאירועי הטבח הוא ועדת חקירה ממלכתית. יש סיכוי לא רע שאם הוועדה תוקם (יאללה, מחאה, להגביר), נתניהו יוגדר רשמית כמחריב המדינה. כדי לקדם את פני הרעה הזו, ניסה ח”כ בועז ביסמוט לקדם חקיקת בזק להקמת ועדת חקירה פוליטית, שתחקור את אירועי הטבח. החקיקה אמורה לבלום את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. זה שקוף. זה מהמקפצה. וזה בעיקר מהפאניקה. ביסמוט ממתין אולי לג’וב דיפלומטי בחו”ל, כחלק מלהקת העכברים שנוטשים את הספינה, וההצעה עשויה להיות התשלום לבוס.

בועז ביסמוט (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
בועז ביסמוט (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

החבורה שמלקטת פירורים מתחת לשולחנו של נתניהו הייתה אמורה לשפרר את היוזמה כאיש אחד. למרבה הפלא, “שרים וחברי כנסת בליכוד הבהירו כי הם לא יתמכו בה. לדבריהם, הם מתנגדים לשינוי חוקי המשחק”. נראה כי לא יהיה להצעה רוב, ואכן ביסמוט, כלומר ביבי, נסוג.

זו רק סנונית אחת, ולא היא תביא את האביב הליכודי. היא רק מאותתת על תנודות טקטוניות במאפליה של הליכוד. בעיקר יש תחושה שגם בליכוד מבינים שיש להם עסק עם ראש ממשלה שאינו מתפקד, מלבד במצב קבוע של פאניקה המלווה בתגובות תוקפניות שאיש לא קונה. החשש של אנשי נתניהו הוא שאם הוא נופל, הם נופלים איתו.

עד כאן פנטוז שיש לו צל של היתכנות, הבנויה על תמימות, ולפיה יש חברי ליכוד הגונים. בינתיים, עסקים כרגיל. ינון מגל, עוד גידול פרא ביביסטי, התגייס (בין השאר) לטיהור הפרשה של הפקרת החטופים. בפרפראזה שנועדה להכפיש את שב”כ ולתמוך בגרסת נתניהו (הנוכחית, הקודמת, לא משנה), אלי פלדשטיין הוא גיבור ישראל.

ינון מגל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ינון מגל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מגל, כחלק מהמתקפה על שב”כ, טען שגיא פלג, כתב ערוץ 12, נעצר על ידי שב”כ ומוחזק במתקן חקירות בפרשה שהוטל עליה צו איסור פרסום. פלג וערוץ 12 תבעו את מגל דיבה על מיליון שקלים. מגל הגיב: “זו הייתה בדיחה”. לפני כשנתיים נתבעו טאקר קרלסון ופוקס ניוז בעשרות מיליוני דולרים בגין דיבה שקרלסון הפיץ בתוכניתו. תגובת הנהלת פוקס הייתה שקרלסון אינו עיתונאי ואיש חדשות, אלא בדרן. קבל עצת חינם, ינון – לך על זה.