אנשי המודיעין תמיד מחפשים רמזים קטנים שיאותתו כי אנחנו לפני אירוע גדול או משמעותי. לפני יומיים היה זה הירי של כ-300 שיגורים של חיזבאללה לעבר ישראל. אתמול זה היה לא פחות מ-15 הודעות לתקשורת שהוציא דובר צה"ל לכתבים הצבאיים בתוך פחות מ-12 שעות, משבע בבוקר ועד שבע בערב לערך.

צה"ל ביקש להציג את הנרטיב הישראלי הברור כי צה"ל תקף באופן מכביד ביותר את חיזבאללה. השאיר אותו מפורק, מרוסק ומדמם. ישראל בהחלט הצליחה לפגוע בלא מעט מכוחו של חיזבאללה: פגיעה ב-30 כפרים בקו העימות הראשון והשני, חיסל את הנהגת החיזבאללה, פגע ביכולות החימוש והאש והרשימה ארוכה.

פינוי הריסות בדאחייה (צילום :רשתות ערביות)

התמונות ממשיכות להגיע של צה"ל שהגיע לסלוקי ולליטאני. אומנם בכוחות קטנים, אבל העובדה כי לוחמי גולני ושלדג נמצאים במקום היא בהחלט התמונה שצה"ל רוצה להציג, ואילו חיזבאללה ממש לא היה מניח אותה על השידה בסלון הבית.

צה"ל התכונן במשך כמה שבועות להפסקה של סיום המלחמה. חיל האוויר שוב הציג יכולת דמיונית. מגדל אחר מגדל בביירות נפלו - קרסו בתוך שתי דקות כאילו היו מגדל קלפים. צה"ל החליט שהתקיפות יתבצעו בערי החוף מנאקורה דרך נבטיה, צור וצידון.

צה"ל ביקש לשלול יכולות עתידיות של חיזבאללה, להקשות על שיקומו וגם להחליש ולרמוס את כבודו מול הציבור הלבנוני. במשך שנים העדה השיעית הייתה הזרם הנחות בעולם האסלאם, בדגש על העדה בלבנון שנחשבה לנחותה ביותר. המהפכה באיראן והקמת הארגונים אמל וחיזבאללה בלבנון יצרו מהפך שלא רק השפיע על יחסי הכוחות בלבנון אלא גם בכל מרחבי המזרח התיכון.

עקורים בלבנון חוזרים לבתיהם לאחר הפסקת האש (צילום: רויטרס)
עקורים בלבנון חוזרים לבתיהם לאחר הפסקת האש (צילום: רויטרס)

מה שישראל עשתה בחודשיים וחצי האחרונים, מהרגע שבו הביפרים של חיזבאללה החלו לצפצף ולהתפוצץ ועד להתקפות בדאחיה ובערי לבנון, היא הנחת תשתית חדשה לבניית לבנון חופשית. עכשיו ישראל צריכה להעביר את השרביט לאמריקאים ולסעודים.

יש להם אינטרס לחזק את לבנון החופשי המבוסס על העדות: הנוצרים, הדרוזים והסונים. למדינות המפרץ יש אינטרסים בלבנון - הם זוכרים כיצד לבנון הייתה המערכת הפיננסית שלהם. הם זוכרים את פוטנציאל התיירות של לבנון והם מעוניינים להשיב עטרה ליושנה בלבנון.

ההסכם עכשיו הוא לא בין ישראל לחיזבאללה אלא קודם הפרק השני של הסכם אברהם. כלומר, מהלך על בין ארצות הברית, סעודיה, מדינות המפרץ, ישראל וכן בשוליים גם לבנון. מכאן אפשר למנף את המהלך של אתמול לשני כיוונים: להסכם הגדול של מזרח תיכון חדש עם נורמליזציה עם סעודיה בקצה, או המשך לחימה סביב תקריות מקומיות (במקרה כזה ישראל חייבת כבר באירוע הראשון לפעול בעוצמה ובכוח רב כדי למנוע את התקרית השנייה).

אבל קצת אופטימיות - במצב ההרס ומצבו הקשה של חיזבאללה, קשה להאמין שהוא ינסה כעת להיכנס להרפתקאות מול ישראל. ספק אם יש לו גיבוי מאיראן ו/או מהציבור הלבנוני.