בשלוש השנים האחרונות שבהן כיהן עמיר פרץ כיו"ר התעשייה האווירית - גדלו רווחי החברה בקצב מדהים. אם בשנת 2023 הרווח התפעולי היה 375 מיליון דולר לאחר צמיחה של קרוב ל־20% בהשוואה לשנת 2022, הרי שברבעון הראשון בלבד של שנת 2024 זינק הרווח ל־135 מיליון דולר. כלומר, בקצב הזה מדובר ברווח תפעולי שנתי של יותר מ־500 מיליון דולר.
צבר ההזמנות של החברה, שעמד בשנה שבה פרץ קיבל את החברה על 13.4 מיליארד דולר, קפץ עתה לכ־25 מיליארד דולר. המכירות של החברה צמחו מ־4.4 מיליארד דולר ב־2021 ל־5.3 מיליארד דולר ב־2023, ובשנת 2024 יישבר שיא נוסף. המספרים מדברים בעד עצמם, ובגדול, כשבתוך כך חשוב לציין כי תחום הטילים צמח משמעותית.
התוצאות המצוינות נגזרות מהפעילויות שיחדיו מייצרות חברה טובה יותר. הן נגזרות מהגדלת העסקאות וההכנסות בשווקי העולם ובשוק המקומי, מהשקעות במחקר ופיתוח, מהשקעות בחדשנות בתחומי הבינה המלאכותית, ברחפנים, בסייבר הגנתי ובמערכות נשק מתקדמות.
התעשייה האווירית בתקופתו של פרץ הובילה מהלכי שיווק בינלאומיים, ובהם שיתופי פעולה אסטרטגיים. כמו גם הקמת מרכז מבקרים מרשים בוושינגטון לצורך הצגת יכולות החברה באחד השווקים החשובים ביותר. כל זאת בתקופה שבחלקה מתחוללת כאן מלחמה, שמכבידה על שרשראות האספקה והסחר הבינלאומי.
עמיר פרץ הודיע עם כניסתו לתפקיד כי בתעשייה האווירית לא יהיה "אגו־סיסטם", אלא "אקו־סיסטם". הוא ידע לשלב בעבודתו הובלה בתחומים חברתיים, שהם נשמת אפו, יחד עם יצירת ערך לחברה. הוא הקים מרכזי חדשנות בפריפריה, ואף בנה מפעל חדש באופקים תוך 100 יום בלבד. כמו כן, הוקם פרויקט כלכלי־חברתי - תוכנית "עוטף לעוטף", לשם חיזוק הפריפריה והתעסוקה בה.
פרץ הוא איש של אנשים, ועל כן אין להתפלא כי ידע לייצר תרבות ארגונית מעולה, החל מרמת העובד על קו הייצור, כשבמקביל נוצרה תקשורת פתוחה בין ההנהלה לעובדים. הוא הוכיח כי ניתן להגיע להישגים גדולים ביותר, הטובים אי־פעם, בחברת ענק, והוא עשה זאת בניגוד לסיכויים שנתנו לו רבים. הניהול שלו רואה בעובד את הנכס החשוב ביותר לעסק, כשגיוסו למטרות־העל של הארגון מביא לתוצאות.
פרץ, לשעבר יו"ר ההסתדרות, לא היה זקוק לארגון עובדים כדי להגן על עובדיו, כי הוא שמר עליהם בעצמו. שוחחתי עם עובדים רבים של התעשייה האווירית, ושמעתי מהם הערכה עצומה ליו"ר ולהנהלה. זה לא מובן מאליו, זה הישג גדול ובצמוד לדיווחים הנהדרים של החברה.
למעשה, אין סתירה בין רווחת העובד לבין הישגי החברה והדיבידנד חסר התקדים שהיא מניבה למדינה. על כן נדהמתי שלא הופעל לחץ אדיר על פרץ להישאר לכהונה נוספת, אך לא התפלאתי לשמוע כי הוא קיבל על עצמו לכהן כיו"ר בית הגלגלים – עמותה לילדים, נוער וצעירים עם מוגבלות פיזית.
הכותב הוא תא"ל (במיל'), לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, וחבר עמותת מבטחי ישראל – פורום מפקדים לאומי
yehudasharoni10@gmail.com
