סוף השבוע האחרון היה עמוס במיוחד. שלטון בשאר אסד בסוריה נופל במהירות גבוהה מאוד. אפילו קבוצות המורדים השונות, שאגב לרובן אין באמת תיאום, לא האמינו שהן יצליחו כל כך מהר ובמינימום התנגדות של צבא אסד והפרוקסי האיראני שנחלץ באופן חלקי ורופס לסייע.
המתרחש בסוריה עשוי להשפיע על ישראל ועל כל המזרח התיכון. רעשי משנה יורגשו עוד תקופה לא קצרה. כרגע ישראל פועלת באופן קשוח. היא סגרה את הגבול. העלתה כוחות רבים לרמת הגולן בהם סוללות תותחים, שריון, וגדודי חיל רגלים בהם פלוגות הכשרה מתקדמת וכן גדודים שיצאו מלחימה בלבנון והועלו לרמת הגולן במקום לשהות בהתרעננות.
לא ברור כרגע מה יעלה בגורל סוריה. סביר להניח כי סוריה תישאר מדינת קנטונים שכמה קבוצות פוליטיות שולטים על חלקי המדינה המפורקת. לישראל יש שיח עם חלק מקבוצות המורדים. במהלך מלחמת האזרחים ב־2011 ישראל לא לקחה חלק פעיל, אבל היא העניקה עורף רפואי למורדים בדרום סוריה. העסקה הייתה כי ישראל תעניק עורף רפואי בתמורה לכך שהמורדים ישמרו את הגבול ברמת הגולן שקט.
״שכנות טובה״, זה שם הקוד למבצע שנוהל אז על ידי פיקוד צפון ויחידה של אגף המודיעין. מדובר במבצע רחב. רק בבית החולים בנהריה טיפלו בלמעלה משלושת אלפים פצועים סורים, מספר דומה טופל בבית החולים. רבקה זיו בצפת. מרבית המטופלים שחייהם ניצלו על ידי הצוותים הרפואיים הישראלים הם סוג של שגרירים בתוך סוריה. אבל אחרי ה־7 באוקטובר, ובצדק רב, בישראל לא לוקחים כל סיכון. מכאן הדריכות בצפון.
הזירה השניה אתמול היה פרסום הסרטון של החטוף, אולי הכי מפורסם: מתן צנגאוקר. הרבה בזכות אימו הלביאה עינב. האמת, מאחורי הערך ״לביאה״ במילון אבן שושן צריך לציין את עינב צנגאוקר. אין מתאימה ממנה להגדיר את התואר הזה.
הסרטון הזה פורסם שבוע אחרי שיצא הסרטון של עידן אלכסנדר, חייל גולני בעל אזרחות אמריקאית. הסיבה – חמאס רוצה לקדם עסקה כוללת, שבסופה המהיר תופסק המלחמה ושחרור כלל החטופים – במהלך אחד ולא בשלבים. לשני האירועים הללו יש משמעות על ישראל ויש להם קשר לוגי.
ישראל כבר סיימה כמעט את המלחמה בעזה. המשך הלחימה ישחק את ישראל וצה״ל: נטל המילואים, שחיקת הצבא הסדיר, שחיקת הרק״מ (רכב קרבי משוריין) שעשה מעל מיליון ק״מ בשל המלחמה, שחיקת הכלכלה הישראלית ועוד. חמאס הצבאי פורק. עכשיו יש צורך לסגור את היום שאחרי. אלא שכאן ישראל מתקשה להתייצב עם תוכנית כזאת.
האירוע בסוריה יצריך מצה״ל סדרי כוחות גדולים לפחות לחודשים הקרובים עד שהמצב בסוריה יתייצב. בסוף משאב הכוחות של צה״ל מוגבל ואפילו חסר לנוכח כל המשימות, גם בלי מה שקורה כעת בסוריה.
אומנם סוריה הייתה אחת משבע הזירות, אבל עכשיו היא באחת הופכת לסירה מרכזית. צה״ל יידרש לפנות כוחות ומשאבים לצפון. ישראל חייבת עכשיו לחשב מסלול: האם היא הולכת לסגירת הלחימה בעזה, תוך שהיא מבצעת אכיפה אקטיבית מול החמאס כפי שהיא עושה כעת בלבנון נגד חיזבאללה? או שהיא הולכת עם הראש לבוץ העזתי תוך התעלמות מוחלטת מהתהליכים שמתרחשים סביבנו – וגם משלמת מחיר הנמקות מאה החטופים בשבי החמאס?