חרב הסמוראים הקטנה והטרור: סיפורה של מזכרת מיפן

אחי האהוב היה בטיול ביפן והביא לי משם מתנה קטנה: חרב סמוראים. זו לא חרב אמיתית, אף שאחי נדיב מאוד במתנותיו. הוא הביא לי חרב קטנה, לא חדה, לפתיחת מכתבים. חרב סמוראים בתוך נדן מוזהב. חרב מזכרת לתיירים ששימחה את ליבי מאוד.

כשאחי נתן לי את החרב הוא גם הוסיף: “המון חרבות כאלה ודומות להן היו זרוקות שם בשדה התעופה ביפן, על יד עמדות הבידוק הביטחוני".
נו כן, אנשים קונים חרב מזכרת, אבל הם אורזים אותה בטעות בטרולי, או בתרמיל גב, ואז בעמדת הבידוק הביטחוני מחייבים אותם להשאיר את החרב. לא יעזרו ויכוחים, שאין ספק שמתקיימים שם. טוענים: הרי זוהי סתם חרב צעצוע, הרי אי אפשר לחתוך איתה שום דבר. לא יעזרו גם תחנונים ולא יעזרו דמעות, שנשפכות בלי סוף שם, בעמדות הבידוק.

הבודקים הונחו לענות על כל הטענות במשפט אחד: “אלה ההוראות. מצטער אדוני, מצטער גבירתי. אוי גבירתי, אנא חדלי לבכות".
היה טוב יותר אם במקום כל ההסברים האלה, הבודקים הביטחוניים היו גם מבהירים מה הסיבה, ומי אשם בכך: הטרור המוסלמי, הטרור הפלסטיני שהתפשט על פני כל העולם.

כבר הצעתי לפני שנים שבכל עמדות הבידוק והשיקוף, בכל נמלי התעופה בעולם, יקבעו שלט גדול בכל השפות: “אנו מצטערים על אי־הנוחות ועל התורים בבידוק, אנו מצטערים שאתם צריכים להוציא הכל מהכיסים, ולהוריד גם את השעון ואת החגורה. זה זמני, עלינו לבצע זאת עד שנתגבר על בעיית הטרור הפלסטיני והמוסלמי. רק הם אשמים בכך. תודה על סבלנותכם".

מול בית ספר תיכון בארה"ב
במפגש משפחתי משמח עם צעירי המשפחה שחזרו מרילוקיישן בארה"ב שאלתי את רוני עוזיאל, שנמצאת היום לפני גיוס, איך הייתה האווירה בתיכון שלה באמריקה אחרי 7 באוקטובר.

לא הייתי מוכן לכמות השנאה שהיא נתקלה בה שם, לדבריה ולדברי הוריה, בשנה האחרונה הנוראית הזאת.
היא למדה בתיכון בפורטלנד, אורגון. מדינה שקטה בצפון ארה"ב, בסביבה של אנשי הייטק. לא מקום שהייתי חושב שיהיו בו אנטי־ישראלים, אנטישמים, או פרו־פלסטינים.

היא סיפרה על ויכוחים עם חברות, שהיו חברות טובות שלה לפני 7 באוקטובר, על ניתוק יחסים ועל חוסר היכולת לשכנע אותן או להסביר.
את חוסר היכולת להעביר את האמת היא הדגימה לי בוואטסאפ שהיא הראתה לי. זהו וואטסאפ מחברה לשעבר מבית הספר שכתבה לה בין היתר בערך ככה: הפלסטינים חיו על אדמתם מאז ומתמיד, ואז הישראלים הגיעו והרגו את כל היהודים, הנוצרים והמוסלמים. בקרוב, בעוד רוני שלנו הולכת לצבא, אותה תלמידת תיכון אמריקאית תהיה תלמידת מכללה, ותספוג כנראה רק עוד שקרים ושנאה אנטישמית.  

ההיסטוריה לא משקרת
פעם הם טענו שרק מעמד הפועלים צריך להנהיג, רק מעמד הפועלים זכאי לשלוט, ובזו בוז עולמים לבורגנים.
עכשיו הם טוענים שרק הבורגנים צריכים להנהיג, רק הבורגנים ראויים לשלוט, ובוז יבוזו למעמד הפועלים.

מה אפשר לעשות מגנרטור
אנשים רבים במדינה עומדים עכשיו מול הגנרטור שלהם ומגרדים בראשם, מפחידים את הכינים שלהם. “מה עושים עם הדבר הזה?", הם שואלים את עצמם. וחלק מביטים בגנרטור בתמיהה ושואלים: “מה זה בכלל?".

ובכן, בטרם תזרקו את הגנרטור לפח המִחזור, מדורנו התייעץ עם אומני מלאכת יד מגרוטאות, ועם יוצרי תוכן בתחום זה מטיקטוק, ומדורנו מצטער במיוחד שקרובת משפחתו האהובה והמוכשרת בתיה איננה בין החיים, כי היא הייתה בוודאי נותנת עצות מלאכת יד טובות.
בקיצור, מדורנו מתגייס שוב לטובת העם, והפעם למען ציבור בעלי הגנרטורים הענק העומד נבוך. נציע מספר הצעות, נדריך ונכוון.
הצעה ראשונה: איך לעשות נר מגנרטור.

שימו לב: לגנרטור יש מכל דלק. אם עדיין לא פתחתם את האריזה של הגנרטור, ראשית יש לפתוח את קופסת הקרטון. מהקרטון אפשר לעשות קישוטים לימי הולדת, למסיבות רווקים, למסיבות חתונה ולמסיבות גירושים, אבל על כך בנפרד.
ועכשיו להפיכת הגנרטור לנר חמוד. ממלאים במכל הדלק דונג מומס. יש להקפיד להכניס פתיל לתוך הדונג ושימו לב: את הפתיל יש להכניס לפני שהדונג נקרש ולא אחרי.

זה נראה מסובך, אבל אחרי מספר אימונים אפשר לעשות זאת בקלות ובסופו של התהליך הגנרטור יהיה נר נחמד. ניתן להדליק אותו, והוא ייתן אור חמים וישרה אווירה מיוחדת בכל חג או אירוח.

עוד הערה: לגנרטורים רבים יש חוט שעל פי ההוראות מושכים בו כדי להניע את הגנרטור. אומנם לא התנעתם את הגנרטור כלל, והחוט נראה מיותר עכשיו, אבל מתוך ניסיון, אי אפשר להשתמש בחוט הזה במקום פתיל לנר. הנר לא יידלק.

הצעה שנייה: חליל מחלקי הגנרטור
בדוק אם לגנרטור שלך יש צינורות התומכים בו. גם כאן - לפני הכל יש לפתוח את האריזה של הגנרטור. במסור ברזל יש לנסר חלק מצינור המתכת שהוא המסגרת של הגנרטור. במקדחה יש לקדוח מספר חורים בצינור, וזהו, יש לנו חליל צד. באימון קל נוכל לנגן בו. אם נכשלת, בקש מן השכנים את הגנרטור שלהם, שהם ישמחו להיפטר ממנו, ונסה שנית.

הצעה שלישית: להשתמש בגנרטור לפיקניק
זה קצת קשה, כי קודם חייבים לצאת לפיקניק. בלילה. יש לבחור מקום בלי חשמל. שם אפשר לרדת מן הרכב, ללכת עם הגנרטור על הגב למקום באמת חשוך, ואז להפעיל אותו, להדליק את הנורה שנחבר אליו, ולהתמלא נחת.

יכול להיות שאפשר לעשות עוד דברים מגנרטור. אני אישית משתמש בו כדי להניח על הקופסה שלו, שעוד לא פתחתי, חפצים שונים. כיסינו את ארגז הגנרטור במפה, והאמת היא שאנחנו לא יודעים איך הסתדרנו עד כה בלי הקופסה של הגנרטור לשים עליה דברים.

 פינת השלולית
כך מספרת הנסיכה על צפרדע שהיא פגשה: “הכרתי אותו בבר, ישבתי עם חברות והוא ניגש אליי, היה מקסים ונחמד, כשבאנו להתנשק מישהי הפילה עליי קרח מהקומה למעלה. התעלמתי מזה, אבל הוא התעצבן. מסתבר שזו הייתה האקסית שלו. נשיקה הייתה בסוף, ביניהם".