מופע כזה של צביעות ושקרים לא נראה כאן זמן רב. משה לדור, פרקליט המדינה לשעבר והיום פנסיונר ואיש פרטי לגמרי, אמר משהו על האפשרות שטייסי מילואים שעברו את גיל השירות ומתנדבים ישקלו להפסיק את התנדבותם אם ההפיכה המשטרית תחזור. ומיד, התגובה הפבלובית לא איחרה להגיע. עוד לא בדקתי הבוקר אם לדור נעצר באישון לילה והובל כשהוא אזוק בידיו וברגליו אל הגרדום. בהתחשב במה שקרה לכמה מחברות וחברי המחאה בשנה האחרונה, זה לא מופרך לגמרי.
אגב, על פי פרסום מהבוקר, המשטרה זיהתה כ־20 מהפורעים שפרצו, חלקם חמושים, אל בסיס צה״ל בשדה תימן לפני כמה חודשים. אף אחד מהם לא נעצר, אף אחד מהם לא נחקר. אף אחד בקואליציה לא קרא למעצרם או חקירתם ולא הוקיע אותם, כמובן.
למה צביעות? כי בעוד לדור, פנסיונר חסר כל סמכות או השפעה, מתלבט סביב הפסקת התנדבות של כמה טייסים – פעולה שאינה סרבנות בשום הגדרה או נסיבות – קוראים רבנים מכהנים, מנהיגי ציבור חרדים, שרים וחברי כנסת למגזר של מעל מיליון בני אדם להמשיך את סרבנותם הפלילית, הממאירה, הממשית, שמעמידה את ישראל בסכנה קיומית.
הרב יצחק יוסף כבר אמר ״לא לפחד, לקרוע את צווי הגיוס״, והבוקר הוא חש שוב לעזרת קשי התפיסה כשהצהיר ש״גם מי שבטלן, שלא יילך לצבא״. ולא רק הוא: מנהיגי הציבור החרדי מטיפים מעל כל בימה, מיקרופון או דרשה מהמוני תלמידיהם לא לציית לצווי הגיוס ואף להורידם במי האסלה אל הביוב, הסיסמא ״נמות ולא נתגייס״ נשמעת ברמה מדי יום. ראשי הסיעות החרדיות הודיעו שוב ממש עכשיו ששום חוק לא יעבור עד שחוק ההשתמטות שהם מנסים לקמבן יחד עם שר הבטחון ישראל כ"ץ יעבור.
שיהיה ברור: כאן מדובר בסרבנות. סרבנות המונית, ממאירה, חצופה, מתריסה, סרבנות שהם מנסים להכשיר, שהם מנסים להעביר. בהפסקת התנדבות של טייסים או מתנדבים אחרי שעברו את הגיל, לא מדובר בסרבנות. אפילו לא ברמז. היא לא מנוגדת לשום חוק. היא בנויה על רצונם הטוב של חבריה, המתנדבים, שנמנים על הציבור ההולך וקטן של הנושאים בנטל, המשרתים, התורמים, המייצרים. אבל היי, עמית סגל קורא לזה ״סחיטה בריונית באיומים״.
הממשלה שמחזירה לחיינו את ההפיכה המשטרית היא ממשלה שנשענת על רוב פרלמנטרי של משתמטים. מגזר שלם משתמט. מגזר שמונה כעת כ־1.2 מיליון בני אדם וגדל בקצב מהיר בהרבה מהמגזרים האחרים. זהו מגזר של משתמטים. של עבריינים. של אנשים מורמים מעם.
ואחרי כל זה, כולם מזדעזעים מאמירה של אדם לא רלוונטי שאינו נושא תפקיד או סמכות כלשהי, במקום להזדעזע מהעובדה שגם בימים טרופים אלה יושבים נציגי הרבנים, במקרה שלנו אריאל אטיאס, שליחו של אריה דרעי, שהוא שליחו של יצחק גולדקנופף, ומנסחים ביחד עם שר הבטחון כ"ץ קומבינה חדשה שתעשה ה־כל, חוץ מלגייס את החרדים לצה״ל. אבל הם מתנפלים על לדור.
בואו נעמיד אותם אלה מול אלה: מצד אחד, טייסים מבוגרים, בני מעל 50, שמשרתים ומסכנים את חייהם מגיל 18, וממשיכים להתנדב גם הרבה אחרי גיל הפטור החוקי שלהם. ב־7 באוקטובר כולם התייצבו בבסיסים. לא רק הם, גם מבוגרים מהם בהרבה, שכבר מזמן לא יכולים לטוס, צבאו על בסיסי חיל האוויר. ולא רק בחיל האוויר. כל שאר אגפי המחאה, שזה כל חילות צה״ל, נהרו להילחם ולהתגייס. אנשי המודיעין, לוחמי המ״מ, אחים לנשק, מילואימניקים בשריון, בתותחנים, בחי״ר, אנשי שב״כ וכל מי שמסוגל לשים על עצמו מדים, עזבו הכל ורצו לתוך האש.
מי שלא התגייסו, גם לא אחרי ה־7 באוקטובר, הם החרדים. הייתה התעוררות סמלית, בעיקר יחצ״נית, של כמה עשרות או מאות חרדים שהתייצבו לשירות של שבועיים, והם נעלמו כלעומת שבאו. זהו. חוץ מזה, עולם כמנהגו נוהג וכשהצבא נאלץ להתחיל להוציא צווי גיוס, לאור העובדה שתוקפו של הסדר הפטור פג, הם לא מתקפלים, לא מתביישים, לא מבינים, אלא פשוט מסרבים.
עכשיו בואו ניגש לשקרים. וגם כאלה לא חסרו אתמול. ה״סחיטה באיומים״ של אותם מתנדבים ארורים, בפיהם של כל מקונני הקואליציה, היא זו שגרמה לאויבינו להאמין שאנחנו חלשים והביאה עלינו את ה־7 באוקטובר, נכון?
ובכן, לא נכון. ממש לא נכון. הכי לא נכון. על פי אותם מעלילי עלילות, דווקא מי שהיה ראש ממשלה ב־7 באוקטובר, פטור מאחריות. מי שהנהיג את קונספציית ״הכלת חמאס״, פטור מאחריות. מי שמימן את חמאס, פטור מאחריות. מי ששחרר את יחיא סינוואר וכל רוצחי חמאס, פטור מאחריות. מי שהוזהר פעמים אין ספור בשנה שקדמה לטבח והתעלם, פטור מאחריות.
מי אחראים? אלה שקמו להילחם על המדינה ועל הדמוקרטיה וחלק מהם הודיעו שיפסיקו להתנדב אם ההפיכה תתקדם. אני חוזר שנית: יפסיקו להתנדב. לא יסרבו, אלא לא יתנדבו יותר. ואין מה לעשות, איך שלא נסתכל על זה, מכל כיוון שלא נביט על זה, לא להתנדב כשאתה כבר מעבר לגיל, לא דומה ולא קשור לסרבנות. זה לא נגד החוק, זה לא מפר חוק כלשהו.
המופע הזה הוא שיא החוצפה. מי שחושב שסינוואר ודף החליטו לתקוף את ישראל ב־7 באוקטובר בגלל המחאה, משקר. ככה פשוט. למה? כי ההתקפה הזו תוכננה שנים. היא היתה אמורה לצאת לפועל בפעם הראשונה ב־2014, בצוק איתן. הם כבר היו במנהרות בדרכם לבארי ולכפר עזה וסוכלו ברגע האחרון. היא תוכננה לצאת שוב לפועל ב־2016. נתניהו עצמו דיבר על כך פומבית.
יחיא סנוואר דיבר על 2023 כשנת ההכרעה ושנת ״מבול אל־אקצא״ בנאום רשמי שנשא לפני תחילת המחאה וההפיכה. תכנית ״חומות יריחו״ הובאה ארצה ע״י 8200 פעמים רבות, בכל גילגוליה. לא היה לה שום קשר להפיכה המשטרית. רוב הפעמים בהן יורטה התכנית קרו הרבה לפני ההפיכה המשטרית.
אז מה שקורה עכשיו זה שתומכי הממשלה וההפיכה לא רק לא מתחרטים, הם גם לא מקבלים אחריות, לא מודים בחלק הנכבד שיש להם ולמנהיג שלהם באסון, לא מוכנים להקים ועדת חקירה ממלכתית, לא מוכנים ללכת לבחירות אחרי טראומה בסדר גודל כזה, ובעצם הם מוכנים לעשות רק דבר אחד: להאשים את הציבור שלנו. הציבור המשרת, המתנדב, העובד, התורם, המחזיק על גבו את הכלכלה ומשלם את רוב המיסים.
הכי מקוממת היא העובדה שככל שידיעתי משגת, הפסקת התנדבות אינה נמצאת כרגע על השולחן ולא נכללת בארגז הכלים של המחאה, אם אכן איש החורבן יריב לוין ינסה להמיט עלינו אסון נוסף. אפילו יאיר גולן, סמן די קיצוני של המחאה, אמר אתמול ב״פגוש״ שצריך להתמקד בשביתות והפגנות, כמיטב המסורת הדמוקרטית. הם נטפלו ללדור כדי לשנות את השיח, כדי להמשיך להסית נגד ציבור ענק שלא מוכן לחיות בדמוקרטיה, ציבור שקפץ בהמוניו להציל אותה ב־7 באוקטובר (יחד עם אחינו מהציונות הדתית).
אז מה שאנחנו צריכים להגיד להם היום, זה דבר פשוט: אנחנו לא מפחדים. אנחנו לא נרתעים. אחרי הטבח אמרתם ״יחד ננצח״ ואנחנו עזבנו הכל ורצנו להציל את המדינה. עכשיו אתם חוזרים למה שגרם מלכתחילה לאסון הנורא, ואם אתם מצפים שאנחנו נקבל את זה בהכנעה ונסובב את הלחי השניה, אתם טועים.