הדרמה הפוליטית שהתפרצה אתמול (שני) נובעת לכאורה מפערי גישה כיצד יש להתנהל מול היועצת המשפטית לממשלה. אמנם בקואליציה קיים רוב על המטרה שהיא הדחתה, אבל חלוקים על הדרך וקצב ההתקדמות. איתמר בן גביר טוען שהגיע העת למהלך חסר התקדים של פיטורי גלי בהרב-מיארה באופן מידי, וזאת מול אחרים בממשלה שסוברים שעדיף להתנהג בצורה איטית יותר ובהכרח מסודרת ותקינה יותר, על מנת למנוע עילות לפסילת המהלך בבג"ץ.
אז למה בן גביר מסמן דווקא את יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' בצור המתנגד המרכזי למהלך? הרי מעולם לא נשמע מסמוטריץ' התנגדות עקרונית למהלך הדרמטי. להפך, רק היום בכיר במפלגה שלו אמר "מעולם לא היה וטו של אף גורם על ההחלטה שהתקבלה פה אחד בקרב ראשי הקואליציה". האמת, שבן גביר עובד חזק חזק על הקמפיין הבא שלו, ובדרך הוא רואה את סמוטריץ' שממילא נמצא על הקרשים, והחליט לרמוס אותו לגמרי.
השניים אמנם רצו בשתי מערכות הבחירות האחרונות יחד, אבל לא מתוך אהבה גדולה, וגם אחרי התערבות שכללה לחץ מאסיבי של נתניהו וסביבתו. סמוטריץ' בלע את הגלולה אבל לאורך כל הדרך הרגיש שהוא האח הגדול והחשוב, ובן גביר הוא רק נספח שהוצמד לו.
רק שעם הגודל, בא התיאבון, ואיתמר בן גביר כבר ממש לא מרגיש שמישהו עושה לו טובה. כבר שנתיים שהוא מוביל פעם אחר פעם קו בדלני בתוך הקואליציה, מאיים סדרתי בשיבוש עבודת הכנסת, רק שעד כה האש שלו הייתה בעיקר מוכוונת נגד הסיעות החרדיות ובעיקר ש"ס. למרות הדם הרע, הוא עוד שמר על כבודו של שותפו לשעבר סמוטריץ' אבל נדמה שכעת המדיניות השתנתה.
בן גביר עף ב-150 קמ"ש נגד שר האוצר סמוטריץ', משחיר אותו מעל כל במה ומנסה לצייר אותו בתור הגורם שמונע את פיטורי היועמ"שית. המשוואה החדשה היא שיו"ר עוצמה יהודית הוא הדמות הניצית ביותר והימנית ביותר בממשלה לעומת סמוטריץ' "הוותרן".
באופן מאוד יציב, בן גביר ניצב גבוה בהרבה מעל סמוטריץ' בעמודות הסקרים, כאשר לפעמים השני בכלל לא עובר את אחוז החסימה. בן גביר כמובן מזהה את זה ובוחר לדרוך על שותפו-יריבו ולנסות לעשות "וידוא הריגה" פוליטית.
אמנם הפעם זה על רקע פיטורי היועמ"שית, אבל כאמור זה רק התירוץ. אירועי הימים האחרונים מוכיחים שבן גביר כבר מזמן לא סופר את סמוטריץ', והחזית שנפתחה תלווה אותנו לפחות עד הבחירות הבאות.