משהו: אחד הכללים הבסיסיים של דמוקרטיה זה לא להגיד למישהו אחר: אתה לא מבין מה זו דמוקרטיה.

ישוע הפלסטיני הקטן

שלשום, ב־25 בדצמבר לפני כ־2,024 שנים, נולד תינוק לצעירה יהודייה ולאביו. זה קרה בבית לחם יהודה. הוא בן יומיים, בעוד ימים ספורים יעשו לו ברית מילה, יברכו “ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה", יגישו כיבוד קל וגם יעניקו לתינוק את שמו: ישוע. בעצם העניין נעשה מפורסם כל כך שעד מהרה אין כבר איש מאמין באמיתותו. חוץ מאלה שמאמינים. ככה נוסדה הדת הנוצרית.

הנוצרים חוגגים את יום ההולדת הזה בשחזור הלידה בבית לחם. הם מניחים בובות שמתארות את האירוע, והדבר המרכזי בתצוגה הזאת הוא בובה של התינוק הקטן. השנה הקימו תפאורה כזו והניחו בה תינוק כזה, עשוי מעץ זית, גם בוותיקן ברומא, רק דבר אחד הוסיפו: השכיבו אותו על כאפייה פלסטינית כדי לאמור: ישוע הפלסטיני נולד בפלסטין.

זה לא חדש. כבר לפני שנים רבות מאוד ראיתי באיטליה פוסטר המכריז: “תינוק פלסטיני נולד" ובו תמונת ישוע הקטון.

לבסוף סילקו את בובת ישו הפלסטיני מהוותיקן. גורמים נוצריים זעמו. הם אמרו: “המצגת הזאת לא פוגעת רק במורשת היהודית, היא חותרת תחת עקרונות היסוד של האמונה הנוצרית. כנוצרים, אנחנו יודעים שאם ישוע היה ערבי פלסטיני, הוא לא היה יכול להיות המשיח המובטח ומושיע העולם, כפי שאנו רואים אותו. אנחנו מאמינים שעל פי כתבי הקודש, המשיח צריך להיות מצאצאי דוד ומשורש ישי, בן לשבט יהודה. הברית החדשה מאשרת כי המשיח נולד בעיר שאליה הגיעו החכמים שחיפשו את ‘מלך היהודים', ולא את הראיס של רמאללה".

טוב, הכל עבר. עד השנה הבאה, אני רק שואל את עצמי: למה לנו להילחם בזה? למה שלא נאמר: נכון, ישו פלסטיני, ולא יהודי. ככה אולי יפסיקו להאשים אותנו בכך שהרגנו את ישו. אנחנו לא בעניין. בארץ ישראל גרו פלסטינים ולא יהודים. הפלסטינים הרגו את ישו.

צריך לציין גם שלאורך כל תולדות הנצרות יש טעות בכל הציורים והפסלים המתארים את ישו הצלוב. על הצלב מאחורי ראשו של ישו יש שלט עם האותיות INRI, שהן כידוע ראשי תיבות בלטינית של: ישו הנוצרי מלך היהודים. על השלט האמיתי היה כתוב INRP, דהיינו: ישו הנוצרי מלך הפלסטינים. צריך לעבור עכשיו על כל יצירות האומנות בכל המוזיאונים ובכל הכנסיות ולתקן את הכתובת הזאת.

לבינה המלאכותית יש עיניים

היה בוקר חורף נעים, וכמדומני שמעתי שיחה בין שני בחורים. אמר אחד: “יש עכשיו בינה מלאכותית עם פיתוח מדהייים. אפשר להשתמש במצלמה. ככה הבינה המלאכותית מביטה במה שלפניה. אתה יכול להראות לה משהו ולשאול שאלות עליו".

לא הבנתי מה זה שווה, ומדוע צריך לשמוח, התקרבתי ושמעתי את ההסבר. “למשל, אתה מראה מכונית ושואל מה היא? איך היא? אתה יכול לשאול אפילו איפה לקנות אחת כמוה יד שנייה שנת 2012. רגע, אתה לא מקשיב, אתה נראה לי שקוע במחשבות".

“כן, סליחה. לא נראה לי שבינה מלאכותית עם יכולת לראות נחוצה דווקא לצורך בדיקות של מכוניות. יש לי שאלות דחופות יותר, כגון: האם אפשר להראות לבינה המלאכותית מישהי באוטובוס ולשאול מה מספר הטלפון שלה?".

“הממ... זאת אפשרות".

“ורגע, האם אפשר לקבל מהבינה המלאכותית את משפט הפתיחה שהיא תאהב? לא סתם משפט פתיחה, לא בשביל זה אני צריך בינה מלאכותית עם חוש ראייה, אני רוצה שהבינה המלאכותית תביט היטב בנערה ותראה מה היא לובשת, איך היא מסורקת, את שפת הגוף שלה, הכל, עד שהבּינה תבין את מצב הרוח של הבחורה בדיוק באותו רגע שבו אני רוצה לגשת אליה עם משפט הפתיחה שלי. אני רוצה שעל סמך מצב הרוח שלה הבינה המלאכותית תקבע מהו בדיוק משפט הפתיחה שהיא תשמח לשמוע כרגע".

בינה מלאכותית. מודל שפה שמנבא את הטקסט הבא (צילום: שאטרסטוק)
בינה מלאכותית. מודל שפה שמנבא את הטקסט הבא (צילום: שאטרסטוק)

“אני חושב שזה אפשרי".

“אני צריך יותר מזה. אני צריך שהבינה המלאכותית גם תראה את התגובה שלה, ובעיקר תשים לב בעזרת חוש הראייה להתנהגות של הבחורה, ותגיד לי איך להמשיך מכאן".

“הבנתי. אתה רק לא לוקח בחשבון שלכל בחורה בעתיד הקרוב תהיה בינה מלאכותית משלה, שתעיף בך מבט אחד, ותודיע לה: זהירות, מותק, מולך יש מישהו שנראה לי כמו אחד שכרגע אמר לך משפט פתיחה שהבינה המלאכותית שלו מצאה בשבילו".

לקראת עליית המע"מ

המע"מ עולה באחוז, זה מבטיח הכנסות יפות למדינה, כי ידוע שתקציב המדינה מבוסס על המע״מ שגובים מן הבמבה של הילדים של החרדים.
לכן כלכלנים מודאגים מן השמועות שאחוז הילודה של החרדים נמצא בירידה.

הכתובת על החולצה

ראיתי חולצה ועליה כתובת כזו: אל תגרמו לי לחזור על עצמי. (ההיסטוריה).

פינת השלולית

הנסיכות שלנו מתפזרות לטיול הגדול שלאחר הצבא, בסוף הן חוזרות, ובינתיים מה שקורה בשלוליות רחוקות יוצר סיפורי אגדות חדשים. הנה בערך מה שמספרת נסיכה בעילום שם, שמכנה את עצמה מטיילת בת 24: “טיילתי בפיליפינים באי קטן ליד פַּלַאוַואן. לקחנו חושות על החוף, גילינו שאין חשמל אבל עדיין זה הרגיש כמו גן עדן. באחד הערבים, אחרי יום ארוך של שנירקול ושתייה עם מטיילים מכל העולם, נכנסתי לחושה שלי גמורה מהתחת. נכנסתי למיטה לישון, ואז שמעתי רחש קטן מאחוריי.

חשבתי שזה עוד ג'וק, או איזה חרק מעצבן, אז הדלקתי את הפנס כדי לבדוק. מה גיליתי? צפרדע ענקית, יושבת על התיק שלי ומסתכלת עליי כאילו זה הבית שלה. בהתחלה ניסיתי לגרש אותה, אבל היא לא זזה. אז יצאתי לקרוא לאחד העובדים שיעזור לי. כשהוא נכנס וראה אותי מצביעה על הצפרדע, הוא פשוט צחק. אחרי כמה שניות הוא אומר, באנגלית: “זה מזל טוב! זו ברכה!", השאיר אותי ככה ופשוט יצא. בסוף נאלצתי לישון עם הצפרדע בחדר. הפיליפינים לא משעממת לרגע!".

היא פרסמה כל זאת בדף האינסטגרם “וידויים מהטיול הגדול". תוך כדי שאני חושב מה לענות לה, ראיתי שמישהו כבר הגיב לפניי, ושאל: “ניסית לנשק את הצפרדע?".