לכל בר-דעת ברור שהשופט אלכס שטיין טעה טעות מרה כאשר הורה להשאיר את הנגד ארי רוזנפלד מאחורי סורג ובריח, באותה ההחלטה בה הורה לשחרר את אלי פלדשטיין הנאשם בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. זהו ממש עולם הפוך. מי שמיוחסת לו עבירה חמורה יותר משתחרר, ומי שמיוחסת לו עבירה קלה יותר נשאר בכלא.
שיקול הדעת של השופט שטיין בנוגע לשחרור פלדשטיין לא היה מוטעה. ההחלטה להשאיר את הנגד מאחורי סורג ובריח, היא ההחלטה הבעייתית. לא ניתן לשים אדם מאחורי סורג ובריח רק משום שיש לו מידע בראש. אפשר להטיל הגבלות שונות כמו מאסר בית ואיסור גישה למכשירים עם אינטרנט – אבל מעצר עד תום ההליכים זה כבר אירוע הזוי ביותר, במיוחד כאשר לא מיוחסת לארי רוזנפלד כוונה לפגוע בביטחון המדינה.
לא רק שיקול הדעת של השופט שטיין היה שגוי. גם ההתעקשות הבלתי מובנת של הפרקליטות לשחרר את הנאשמים בפרשת המסמכים המסווגים, כמו גם העצורים בפרשת הירי לקיסריה, שגויה מהיסוד. לפעמים לא הכל שחור ולבן. לפעמים אפשר להסתכל על מכלול הראיות, מי הנאשם ומה הרקע למעשה בטרם הגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים תוך התנגדות נחרצת לכל חלופת מעצר.
לפני כשבוע עורכי דינו של ארי רוזנפלד פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לבחון מחדש את מעצרו עד לתום ההליכים בעקבות חשש להידרדרות במצבו הנפשי. לא זו בלבד, אלא שהסנגורים ערכו הערכת מסוכנות שהעלתה כי מסוכנותו של רוזנפלד נמוכה ובעקבות כך הם דרשו הערכת מסוכנות של השב"כ, אשר חקר את רוזנפלד במסגרת הפרשה.
הבקשה הזאת הייתה יכולה להיות תחילתו של תיקון. הפרקליטות הייתה יכולה להסכים לשחרור, אבל בעיקשות בלתי מוסברת בפרקליטות ממשיכים לדרוש כי רוזנפלד יישאר מאחורי סורג ובריח עד לתום המשפט הפלילי נגדו, שעשוי להימשך זמן רב מאוד.
כל אדם בר-דעת יודע שההחלטה של השופט שטיין לעצור את רוזנפלד עד תום ההליכים מהווה תקדים מסוכן ביותר. עם זאת, בפרקליטות מסרו כי "לאחר עיון מעמיק בבקשה שהוגשה ובנספחיה ובחינת הטענות שהועלו בבקשה, המדינה התנגדה לבקשה לקיים עיון חוזר בהחלטת המעצר ולעמדתה יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר על הסף. רוזנפלד נעצר עד תום ההליכים נגדו בהחלטה מפורטת ומנומקת שניתנה על ידי בית המשפט העליון לאחר ששמע את טיעוני הצדדים ועיין בחומר החקירה בתיק. אין בבקשה שהוגשה כל נימוק שעומד בתנאים הקבועים בחוק המאפשרים קיום דיון נוסף בנושא המעצר ובהם עובדות חדשות, שינוי נסיבות או חלוף זמן".
ההתעקשות של הפרקליטות להמשיך את מעצרו של רוזנפלד כאשר פלדשטיין משוחרר, אינה מחמיאה לה – בלשון המעטה. ההחלטה הנכונה והברוכה שלא להגיש ערר על ההחלטה לשחרר את עצורי קיסריה, מעלה טעם רע כשרואים למולה איך הפרקליטות נלחמת בכל דרך אפשרית בכדי להשאיר את רוזנפלד מאחורי סורג ובריח. ההתנהלות הזאת עליה אחראי פרקליט המדינה פוגעת באמון הציבור בפרקליטות, ובשביל הפרקליטות מדובר במחיר יקר ביותר.