הרבנות הראשית, למרות תוארה הרשמי, לא היתה אף פעם "לישראל". רחוק מזה. המוסד התורני-הלכתי הוותיק, שהוקם בראשית המאה עשרים, נחשב, הוכר והוערך כסמכות רבנית והלכתית משפיעה ומובילה בעולם היהודי כולו, ובמיוחד בקהילה היהודית הגדולה בארצות הברית.
לרבנים הראשיים לישראל ולרבנים בישראל שנודעו כפוסקי הלכה הייתה נוכחות משפיעה לא רק בקרב הזרם האורתודוקסי ובקרב המגזרים החרדיים והחסידיים בארצות הברית. גם בקרב רבנים בכירים קונסרבטיבים ורפורמים הורגשה הכרה והערכה לרבנות הראשית בישראל.
רבנים ראשיים שכיהנו בעבר הלא רחוק בישראל היו מודעים למעמדם המחמיא המיוחד בקהילה ואהבו לחוש בכך מקרוב בביקורים שקיימו בארצות הברית ובמיוחד בניו יורק. הם לא התאכזבו. הרב שלמה גורן שכיהן כרב ראשי אשכנזי, הרב עובדיה יוסף שכיהן כרב ראשי ספרדי זכר צדיקים לברכה, ביקרו בזמנם בניו יורק והתקבלו בכבוד רב ובגילויי הערצה.
ביקור בניו יורק שקיים הרב ישראל מאיר לאו, שליט"א, שכיהן כרב ראשי אשכנזי, זכור כאירוע בקהילה כאירוע ציבורי מעודד. גם בנו, הרב דוד לאו, בשנותיו הראשונות בכהונת רב ראשי אשכנזי, ביקר בניו יורק וזכה לקבלת פנים מכובדת.
המעמד, המוניטין וההכרה של רבנות ראשית לא רק לישראל התערערו בשנים האחרונות. המוסד התורני הותיק עם היסטוריה ועבר מפוארים, כבר לא מוזכר, לא נידון ולא נוכח כרבנות לעולם היהודי – לא כסמכות הלכתית ולא כמקור משפיע תורנית.
לא רק הרפורמים זועמים על שמתווה הנגישות לכותל המערבי שאושר בממשלה בתמיכת נתניהו סוכל ולא בוצע בעקבות לחצים של המפלגות החרדיות ובתגובה מתעלמים מהרבנות הראשית. גם הקונסרבטיבים מפגינים ריחוק וניתוק ממוסד הרבנות הראשית לישראל. הטיעון המשותף לשני הזרמים הוא, ש"החרדים השתלטו על הרבנות הראשית וכל ענייני הדת בישראל הם בשליטת החרדיים שמקיימים ומעצימים אפליה נגד מי שאיננו אורתודוקסי".
הביטוי לירידה במעמדה, בסמכותה ובהשפעתה של הרבנות הראשית לישראל בקרב הציבור החרדי-חסידי הוא מצער, מכאיב. החרדים והחסידים בברוקלין, בקווינס ובמרכזי אוכלוסיה באיזור המטרופולין פשוט אינם יודעים ואינם מכירים את שמו של הרב הראשי האשכנזי שהוכתר השבוע רשמית ונכנס לתפקידו.
באירוע חגיגי שהתקיים בראשית השבוע במרכז יהודי בברוקלין, נפגשו שני רבנים אורתודוקסיים ותיקים וידועים. שניהם לא ידעו את שמו של הרב הראשי האשכנזי. הם ניגשו אל עסקן קהילתי ותיק שנוכח באירוע ושאלו אותו לשמו של הרב הראשי האשכנזי.
העסקן כיסה את פיו בכף ידו ולחש "אני לא יודע מיהו. אברר מחר את שמו". זהו סיפור אמיתי ששמעתי מאחד משני הרבנים. סיפור עגום שחושף את השפל במעמדה, בסמכותה ובהשפעתה של הרבנות הראשית לישראל בקהילה היהודית הגדולה – מעמד, סמכות והשפעה שעד לפני שנים מעטות פרחו, הוכרו והורגשו בקהילה.
הרבנות הראשית לישראל הפכה לרבנות הראשית לישראל – בלעדית, בלבדית לישראל. "זה הפוליטיקה", אמר לי רב אורתודוקסי, ידוע ומוערך מאוד בניו יורק. "הכל בישראל זה היום פוליטיקה. גם התורה, הדת והיהדות הפכו לפוליטיקה. הרבנים הראשיים של פעם, כמו הרבנים עובדיה יוסף ושלמה גורן, היו נקיים מפוליטיקה. לא נחשבו כמייצגים ציבוריים בישראל. היו גאונים עצומים, פוסקי הלכה מקוריים מחברי ספרים תורניים. זאת הייתה זכות מיוחדת לכבד אותם".
הרב קלמן בר, הרב הראשי האשכנזי שהוכתר השבוע רשמית, ימלא את תפקידו, כך יש לקוות להאמין, גם בלי הכרה ובלי גילויי כבוד והערכה בקרב הקהילה בארה"ב או בתפוצה אחרת. הציבורים החרדי והחסידי בניו יורק ובערים הגדולות בארה"ב ימשיכו את סדר יומם ואורח חייהם גם בלעדי קשרים ויחסים עם הרבנים הראשיים בישראל.
חבל ועצוב רק שהתורה, הדת והיהדות שמוסד הרבנות הראשית מייצג אינם תורמים, אינם נוכחים ואינם מעורבים בפעילות, במאמץ במעשים לקדם אחדות וליכוד העם היהודי בימים קשים ומאתגרים שישראל עוברת.