בג"ץ הוציא היום (שישי) החלטה, שכל כולה הבהרה כי השופטים לא יסבלו את המשך השתמטות החרדים, אשר כבר אינה מעוגנת בחוק מזה תקופה ארוכה. התרגילים של הצבא ושל הממשלה נמאסו על השופטים, והם מתכוונים להתקדם לקראת הכרעה בנושא.
השופטים הבהירו לאילו נקודות הם מכוונים, בכך שדרשו מהמדינה למסור לבית המשפט "הודעה מעדכנת" שתעסוק בחמישה נושאים שמעניינים את השופטים במיוחד. בנושאים הללו, יש להניח כי במידה והשופטים לא יקבלו תשובות משכנעות, הם יורו על דרכי הפעולה בהן יש לנקוט.
השאלה הראשונה היא האם צה"ל ישלח מעתה ואילך צווי גיוס למחויבי גיוס מן המגזר החרדי תוך התייחסות לנתוני גיל בלבד. השפעה אופציונלית על החלטה שכזאת היא כי באופן עקרוני הצבא אינו שש לגייס חיילים עם ילדים. מדובר באירוע משמעותי כלפי המגזר החרדי בו גיל החתונה נמוך מאוד באופן יחסי.
השאלה השנייה היא האם בכוונת הצבא לשלוח לחרדים צווים ראשונים ללא אבחנה בין החרדים, ושהקביעה מי יגויס תהיה על סמך נתונים אישיים של כל מלש"ב חרדי ולא על סמך שיקולים זרים. אחד החששות בציבור החרדי הספרדי הוא שהחרדים האשכנזים 'יקריבו' את הספרדים לצבא בעוד האשכנזים עצמם ישתמטו. אם הצבא יישלח צווי גיוס לכלל החרדים והשיקול מי יגויס יהיה מקצועי ויתקבל רק על ידי הצבא, הרי שיהיה זה הסוף למאעכריות ולפרטקציות בציבור החרדי. אשכנזים וספרדים כאחד, כולם יהיו באותו הסיכוי להתגייס.
השאלה השלישית עוסקת בשאלת היערכות המדינה לשימוש באמצעי אכיפה נגד מי שלא יתייצב לצו ראשון, וכלפי מי שלא מתייצב לשירות סדיר. באופן ספציפי השופטים מכוונים, בין היתר, להוצאת צווי איסור יציאה מהארץ נגד חרדים משתמטים. יהיה מדובר במכה קשה לציבור החרדי שיהיה מחויב להישאר בתחומי מדינת ישראל ולא יוכל לטוס לחו"ל.
השאלה הרביעית היא איך המדינה מתייחסת לחרדים שצריכים להתגייס, אבל לא יקבלו צווי גיוס בשנתיים הקרובות. צה"ל אומר כי הוא יוכל לקלוט תוך שנתיים את כלל החרדים לשורות הצבא. השופטים מעוניינים לקבל תשובות לגבי אותם מלש"בים חרדים שלא יגויסו במהלך השנתיים הקרובות. האם מבחינת הצבא הם פטורים משירות צבאי, או האם הם יגויסו החל מעוד שנתיים כאשר הצבא יהיה במסוגלות לגייס אותם.
שאלה חמישית קשורה למערך המילואים. הצורך האקוטי בגיוס חרדים נובע מהמלחמה. בד בבד יחד עם פעולות לגיוס חרדים, השופטים מעוניינים לדעת מהם הצעדים שנעשים באשר למיצוי פוטנציאל המשרתים במילואים כעת, בשים לב לצורכי המלחמה. השופטים מעוניינים לוודא כי בטרם יחרצו גורלות בעניין גיוס חרדים בשל צורך הצבא בכוח אדם, הצבא ממצה כבר כעת את כוח האדם הנוכחי שיש לרשותו.
כל אחת מחמשת השאלות האלה מלמדת על הלך הרוח של השופטים. לאחר קבלת התשובות השופטים יחליטו על המשך הטיפול בתיק. ייתכן והתיק יידחה, ימשיך לדיון נוסף וייתכן שהוא אף יעבור לפני הרכב מורחב בטרם תתקבל החלטה משמעותית באשר לגיוס חרדים.
השופטים היושבים בתיק הם נעם סולברג, דפנה ברק ארז ודוד מינץ. סולברג ומינץ שניהם מתנחלים, בני הציונות הדתית. אפשר לא לאהוב את הנתון הזה, אבל הציונות הדתית שילמה את מחיר המוות הכבד ביותר במלחמה הזאת. השופטים עצמם מכירים מקרוב את מצוקת כוח האדם בצה"ל, את המחסור בלוחמים, את ההרוגים ואת הפצועים. השופטים לא יהיו מוכנים, כאשר אין חוק המאפשר זאת, לאפשר את המשך השתמטות החרדים ההמונית.