כניסתו של דונלד טראמפ ביום שני הקרוב לבית הלבן מסמנת עידן חדש במזה"ת ושונה במהותו מזה של ממשל ג'ו ביידן. נכון לשעת כתיבת מאמר זה, עדיין מתנהלים מגעים מתקדמים להשגת עסקת חטופים מול חמאס. לפי הדיווחים, הסיבה להתקדמות במו"מ היא המסר משליחו של טראמפ שהועבר לבנימין נתניהו בדבר הרצון של טראמפ בעסקה כעת, לפני כניסתו לתפקיד.
סגן נשיא ארה"ב הנבחר, ג'יי.די. ואנס, אמר השבוע בריאיון לרשת החדשות פוקס ניוז כי בכוונתו של טראמפ לאפשר לישראל לפעול נגד חמאס ברצועה ולהפעיל לחץ של סנקציות על ארגוני הטרור, אם חמאס לא יגיע להסכם עם ישראל.
ואנס הסביר את כוונתו של טראמפ, שאיים כי "יהיה גיהינום במזה"ת", ואמר כי הנשיא מתכנן "לאפשר לישראל להשמיד את שני גדודי חמאס במרכז רצועת עזה ואת הנהגת הארגון", וכן להטיל "סנקציות חמורות על מדינות התומכות בארגוני טרור ברחבי המזה"ת".
בראש סדר העדיפויות הביטחוני של ישראל וארה"ב עומדים מספר עניינים, והמרכזי בהם הוא הנושא האיראני. בעוד ביידן, הנשיא היוצא, נקט גישה דיפלומטית, ניסיונותיו לחדש את הסכם הגרעין מ־2015 (JCPOA) לא צלחו. למרות מאמצים משמעותיים, ההתקדמות הייתה מוגבלת, ואיראן המשיכה בהאצת ההעשרה, וכיום היא מדינת סף גרעינית.
ביידן אומנם לא ביטל את כל הסנקציות שהטיל טראמפ, אך המדיניות הכללית הייתה פחות נוקשה, מה שהעניק לאיראן מרחב תמרון כלכלי. במקביל הוא חיזק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות המפרץ וישראל, אך הקפיד לשמור על איזון בין לחץ על איראן לבין מניעת הסלמה צבאית. יש להזכיר כי לביידן עומדת זכות גדולה, וישראל חבה לו תודה על נאום ה־DON'T המפורסם, שמנע את הצטרפות חיזבאללה ואיראן לחמאס בתחילת המלחמה.
הנשיא טראמפ צפוי לחזור לגישה התקיפה שאפיינה את כהונתו הקודמת. המדיניות שלו תהיה שונה באופן מהותי מזו של ביידן ותתמקד בעיקר בהפעלת כוח ואמצעים כלכליים כדי לרסן את איראן. טראמפ צפוי להחזיר את משטר "הלחץ המקסימלי" על איראן, ולהטיל סנקציות נוספות על המשאבים האנרגטיים, הבנקאיים והצבאיים שלה. מטרתו תהיה למנוע מאיראן לממן את תשתיות הטרור האזוריות ולשבש את הכלכלה העולמית.
טראמפ יפעל לגיבוש קואליציה בינלאומית נרחבת יותר כדי להפעיל לחץ על איראן, תוך שימוש במוסדות כמו האו"ם ובשיתוף פעולה עם מדינות המפרץ וישראל. עם זאת, גישתו עשויה גם ליצור התנגדות בקרב מדינות אירופה, שמעדיפות פתרונות דיפלומטיים.
כפי שנהג בעבר, טראמפ עשוי לשקול שימוש בכוח צבאי ממוקד אם איראן תחצה "קווים אדומים", כמו האצת תוכנית הגרעין מעבר לסף מסוים. דוגמה לכך היא חיסולו ב־2020 של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה – מהלך שעורר הד ציבורי נרחב.
טראמפ ימשיך לתמוך בישראל ובמדינות המפרץ, תוך חיזוק הבריתות הצבאיות והדיפלומטיות שלהן מול איראן. הוא עשוי גם לתמוך בפרויקטים אסטרטגיים אזוריים, שמטרתם להחליש את השפעתה של הרפובליקה האסלאמית. המדיניות שלו מסוגלת לכלול פגיעה ישירה יותר בגרורות איראן באזור, כמו חיזבאללה שעדיין פעיל בלבנון, המיליציות השיעיות בעיראק והחות'ים בתימן.
בעקבות היחלשות הציר השיעי־איראני, עיראק – שביקשה מארה"ב לסגת משטחה – חזרה בה, ועכשיו היא מעוניינת שארה"ב תישאר באזור. בקשת עיראק אומנם מתנגשת עם רצונו של טראמפ לצמצם את המעורבות הצבאית האמריקאית במזה"ת, אבל עיראק, המנסה לשמר את היציבות הפוליטית והביטחונית שלה, זקוקה לנוכחות אמריקאית כדי לאזן בין הלחצים הפנימיים לבין השפעת איראן.
טראמפ עשוי להיענות באופן חלקי לבקשת בגדד, וישאיר ככל הנראה נוכחות מוגבלת של כוחות אמריקאיים, בעיקר בתחום האימון והסיוע הביטחוני. הנוכחות בעיראק תשמש גם כאמצעי הרתעה מול השפעת איראן באזור, במיוחד באמצעות המיליציות השיעיות.
האג על הכוונת
טראמפ, שהצהיר עוד לפני נפילת משטר בשאר אסד שאל לארה"ב להתערב בנעשה שם, אותת שפניו גם כעת להימנעות מהתערבות משמעותית בסוריה החדשה תחת שלטון המורדים. בין היתר, שיבח את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שתמך במתקפת הפתע של המורדים, וכעת פועל לחזק את דריסת הרגל שלו בדמשק.
"אף אחד לא יודע מי הצד השני, אבל אני כן", אמר טראמפ, בהתייחסות לספק הרב באשר לאופיים האמיתי של המורדים הג'יהאדיסטים, שמנהיגם אבו מוחמד אל־ג'ולאני מנסה כעת להציג פנים מתונות. "אתם יודעים מי זה? טורקיה! ארדואן חכם מאוד. הם רצו את זה אלפי שנים, והוא השיג את זה. האנשים שנכנסו נשלטים על ידי טורקיה. וזה בסדר, זו דרך נוספת להילחם", הוסיף – והדגיש כי טורקיה תהיה כעת שחקן מפתח בגיבוש עתידה של סוריה.
גישתו הצפויה של טראמפ, למרות יעילותה במובנים רבים, אינה חפה מסיכונים. מדיניות "הלחץ המקסימלי" על איראן לא השיגה עד כה את מטרתה. במקביל, גם הלחץ הישראלי יגבר על הנשיא הנכנס, שהבטיח כקודמו שלא יאפשר איראן גרעינית.
לישראל יש יכולות מודיעיניות וצבאיות מוכחות, כפי שניתן היה לראות בתקיפות שבוצעו בעבר על מתקנים גרעיניים בעיראק (1981) ובסוריה (2007). במקרה של איום ממשי, סביר להניח שישראל תממש את איומיה ותפעל לתקיפה כירורגית או רחבת היקף, אבל הדבר ייעשה ללא ספק במתקפה משולבת או לכל הפחות בהסכמה, בגיבוי ובסיוע מודיעיני ולוגיסטי אמריקאי.
תוצאה אפשרית של תקיפה צבאית היא אפשרות שאיראן תגיב בהרחבת תקיפות טילים על ישראל ובסיסי ארה"ב במזה"ת. בנוסף, היא עשויה להפעיל את שלוחותיה – השיעים בתימן ובעיראק – ולפגוע במאגרי הנפט של סעודיה. תקיפה כזו עלולה לגרום לזעזועים כלכליים ברחבי העולם. פעולה צבאית אף עלולה להעצים את המתח בין איראן למדינות המערב ולהעמיק את הקיטוב בין שיעים לסונים במזה"ת.
כך או כך, החלטה איראנית אפשרית להעשיר אורניום לרמת פצצה גרעינית תהווה נקודת מפנה מסוכנת בזירה הבינלאומית. מרוץ חימוש גרעיני והחרפת המתיחות באזור עלולים לגרום להתערבות וללחץ מצד סין ורוסיה, שגם להן יש אינטרסים במזה"ת.
טראמפ מתכוון לתת את הדעת גם על הזירה המשפטית הבינלאומית. בכהונתו הראשונה הוא דגל בעמדה חריפה נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), במיוחד בעקבות חקירות אפשריות נגד חיילים ואנשי מודיעין אמריקאים שהיו מעורבים בפעילות באפגניסטן, לצד חקירות אפשריות בנושא ישראל והפלסטינים.
טראמפ הצהיר כי בית הדין הפלילי מהווה איום על ריבונותה של ארה"ב, ונקט צעדים תקדימיים כמו הטלת סנקציות על בכירים בבית הדין. טראמפ יוסיף לפעול נגד בית הדין באמצעות סנקציות ואיומים. גישתו צפויה להמשיך להגן על חיילים ואזרחים אמריקאים מפני כל הליך משפטי בינלאומי, וגם על ישראל.
הנשיא האמריקאי הנבחר ישתף פעולה עם ישראל ומדינות נוספות הנתונות תחת חקירות של ה־ICC, כדי לגבש קואליציה בינלאומית שתערער את סמכותו של בית הדין. בתוך כך הוא עשוי להדגיש את עקרון השיפוט הלאומי, ואת טענתו כי מדינות ריבוניות מסוגלות לטפל בנושאים פנימיים בעצמן.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כללי כבוד של נאורו, נשיא אגודת תקשורת הרדיו של ישראל, בעבר כתב ברשת הטלוויזיה האמריקאית NBC
