דיברנו פה לא אחת על היכולות הרטוריות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אם נתניהו הוא אמן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הוא המאסטר, הוא מביא את האומנות הזו לרמה אחרת.
סיפור הגיבור
באמירה הכי בולטת בנאומו - “ניצלתי על ידי אלוהים כדי להפוך את אמריקה לגדולה שוב” - טראמפ מקשר בין עצמו לבין גורל עליון. "מיתוס הגיבור מתאר את הגיבור שנבחר על ידי כוח עליון למלא שליחות. זה מעניק מבנה סיפורי של סיבה ותוצאה. הוא מייצר קו המקשר בין אירועים אקראיים לכדי יצירת סיפור קוהרנטי על פיו יד מכוונת שדאגה שטראמפ ישרוד כדי לגאול את אמריקה. זה עובד מדהים כי זו טכניקה שיושבת על חשיבה מאגית – הנטייה האנושית להאמין שדברים קורים מסיבה.
"עזרים אנושיים״
נתניהו אוהב להשתמש בעזרים חזותיים כמו מפות. בנאומים האחרונים בקונגרס הוא החליף מפות בעזרים אנושיים - חטופים לשעבר. טראמפ אימץ את הטכניקה הזו. הוא הביא חטופות לשעבר לבמה כדי לעגן בתודעה הציבורית את החיבור שלו לשחרורם, למרות שזה לא קרה בתקופת כהונתו.
בכך הוא הוא מעצב לאנשים את הזיכרון. הוא יוצר אסוציאציה בין נוכחותו לבין שחרור החטופים, גם אם אין קשר ישיר בין הדברים. מה שנותר בסוף בזיכרון זו תמונה חזותית שלו עם החטופים. העובדות לא רלוונטיות.
סיפורים אישיים: פנייה לרגש ולא לעובדות
אתמול בפגישה עם מנכ”ל שאני מייעצת לו, הכנתי אותו לראיון טלוויזיוני שיהיו לו שבוע הבא. אמרתי לו שאין טעם לדבר על שירותים שהחברה מציעה, שיספר על אנשים אמיתיים שהחברה עזרה להם. להזכיר שם של עובד שקיבל הזדמנות שנייה או לקוח שסיפר איך השירות שיפר את חייו. הזיכרון האנושי מחובר לרגש, ולא לסטטיסטיקה.
טראמפ מבין את העיקרון הזה- בנאומו הוא הזכיר את סיפורן של שלוש צעירות שחזרו הביתה, כולל תיאורים מזעזעים כמו: “לאחת הורידו כמה אצבעות כשניסתה להגן על עצמה מפני ירי. אתם מאמינים לזה? זאת בושה”.
סמלים דתיים: יצירת תחושת גאולה
טראמפ אוהב לשלב סמלים דתיים. זה לא באמת משנה איזו דת – העיקר הוא לדבר בשפתם של אנשים מאמינים.כשהוא ואמר: “לא הפסקנו להתפלל עבורכם, ושאלוהים יברך את כולכם”, זה ממסגר אותו כשליח של כוח עליון, מה שמחזק את הקשר הרגשי עם קהל מאמין. איילת שקד בנתה על זה קריירה, למרות שהייתה חילונית גמורה.
טראמפ הגואל
בשלב מסוים פנה טראמפ להוריו של עומר נאוטרה ואמר - כמה מבני המשפחות אומרים 'הבן שלי כבר לא ישוב, אבל בבקשה תחזיר הביתה את הגופה שלו'. ואז הוסיף - זה לעולם לא צריך היה לקרות". – מה שלמעשה הוא אומר פה - אם אני הייתי בשלטון – זה לא היה קורה.
הוא פתח את נאום ההשבעה במשפט: "עידן הזהב של אמריקה מתחיל עכשיו...הריבונות שלנו תוחזר, הביטחון יוחזר״ – עד עכשיו היה רע והיום מתחיל שלב חדש.
כדי לתמוך את האמירה של אז ועכשיו – הוא עשה מספר צעדים סימליים שנועדו לבטל את דרכו של ממשל ביידן. – אחד הצעדים הראשונים לאחר השבעתו - לחתום על חנינות לנאשמים במסגרת המהומות בקפיטול.
המאסטר של התיאטרון הפוליטי
בניגוד לפוליטיקאים המנופפים במספרים ועובדות, טראמפ מבין שהקהל שלו לא מחפש נאום - הוא מחפש חוויה. הוא לא מדבר אל החלקים הרציונאליים אלא הרגשיים. לא מציג נתונים, אלא מעצב זיכרונות. לא מבטיח מדיניות, אלא מספר סיפור של תקווה.
וכמו במחזה טוב, ממש לא משנה אם הסיפור אמיתי או בדוי - מה שנשאר הוא הרגש שהוא מעורר.
