יש רגע, כשנשמע קול ילד קטן קורא מהקהל: "המלך ערום!" וכל מי שהשלה את עצמו שהמלך לבוש בבגדי יקרות, למרות שראו לו כל הזמן, רואה שהמלך רופס, עיוור אוויל טועה ומטעה.
אנחנו ברגע כזה. המלך ערום וגם אם רצית להיאחז בדימוי נערץ, הוא התפוגג כבועת סבון בשל כישלון בלתי נתפס של מעשיה ומחדליה רבי השנים של ממשלת ישראל. ובעיקר של הנוכל הערום שעומד בראשה ומתעתע במערכת הפוליטית, שבימים אלו מתפרקת בין ידיו ומשיבה את נפשה אל ערמת הדומן ממנה צצה.
מעולם לא היה למדינת ישראל ראש ממשלה שבזבז את נכסיה החומריים והרוחניים באנוכיות משולחת רסן כבנימין נתניהו. הכישלון המוחלט, אין טעם לדבר על מה שהיה לפני ה-7.10.23 - הכול ברור וידוע. ואכן לא צריך וועדת חקירה. שום וועדת חקירה. ידוע מי מימן, מי המציא את הקונספציה ומי התעלם מכל אזהרה בכל רמה. מהאזרחים הקטנים שיצאו לרחובות להתריע ולהזהיר ועד לראשי מערכת הביטחון ואנשים מתוך הכנסת וכל זרועות הממשלה – החלק של עובדי המדינה שאין להם חישובים פוליטיים והתעלמו מהן.
ברורה גם עליבותו של הצבא שהוזנח והופתע, נכנע לפוליטיקת המשיחיים ומפקיר את העוטף, ולחוסר המשמעת והשחצנות הישראלית שכל פעם מוכיחה את עצמה מחדש. כמו בחודש האחרון – איזו הפתעה שיטחנו את עזה והפצצנו את החמאס לחתיכה אחת. איפה טעינו?
ניתן היה לשייך את הכול לעיוורון, או לשחצנות או לרדיפת הבצע ולתאווה הפוליטית אלא שהדברים לא נולדו ולא מסתכמים ביחסי מדינת ישראל והפלשתינאים. הם נוגעים ישירות ליחסי בנימין נתניהו וסייעניו למדינת ישראל. אפשר להתחיל מהסוף. בנובמבר נעצרה עסקת חטופים ראשונה מתוך תאווה ותשוקה לנקמה. מאז מתו עוד מאות חיילים, עשרות חטופים, עוד אלפים נפצעו ונפגעו ובצד השני נחרבה רוב הרצועה ונהרגו ונפצעו עשרות אלפים מיושביה. לאו דווקא המעורבים.
מלחמות עולות כסף. בערך מיליארד ₪ ליום. ההערכה השמרנית והקמצנית שהמלחמה עלתה 250 מיליארד ₪ לא עומדת ברף הזה. שכן מאז ראשית המלחמה עברו כ-450 יום. זאת אומרת שהסכום הוא כפול. סכום ששווה לתקציבה השנתי של מדינת ישראל לאחר מנופח לצרכים קואליציוניים. כלכלית - איבדנו שנה. אחוז המעמ וההתייקרויות לא יכסו אותה. מישהו יצטרך להחזיר את הכסף הזה שאין לנו ואנחנו לווים בהלוואות יקרות – הילדים והנכדים. ראש ממשלה הגון דואג לעתיד. לא לעצמו ולמקורביו. עם קול בריטון כובש לא משקיטים רעב ומחסור. וגם לא מחזירים את המתים ואת האיברים הקטועים.
אבל תגידו – אנחנו הרי מעצמת גז, לא? לא. העברנו את הגז לטייקונים ונאום הכזב של נתנייהו על כמה עשירים נהיה התכוון כניראה אליו ולטייקונים, לא אלינו. לא רק שאין לנו תמלוגי גז, מדינת ישראל אישרה להגביר את קצב מכירת הגז ועוד 20 שנה ייאזל הגז מהמאגרים. ואם אתם חושבים שהכל יקר פה עכשיו, חכו 20 שנה. ותאמינו לי, הזמן עובר מהר גם כשסובלים. אז כסף אין לנו. וחלק גדול מהחטופים מתו. ואפילו המשיחיים שחלמו על כיבוש, טבח בפלשתינאים והתיישבות בעזה, גילו שמה שחשוב לטראמפ (כמו לבובתו הקטנה נתניהו) זה קטאר. והכסף הקטארי.
שכן ארגוני טרור כמו החמאס, משמידים קודם כל על ידי ייבוש המקורות הכספיים. נתניהו, במשך כל השנים טיפח והשקה. בעזרת הימין המשיחי שסיפר כמה טוב להשקות ערוגות טרור משיחי. יש דימיון בין הצדדים המשיחיים היהודים והמוסלמים.
מסתבר שאחרי 14 חודשים של הפצצות ללא גבול, שיטוח, נקמה ואלף טעויות אחרות, אנחנו באותו מקום. קטאר, שאותה היה צריך לשטח ולייבש, היא המתווכת. אם כי לא קל לשטח את קטאר – זו שביחד עם טורקיה טיפחה את דעא"ש. ומטפחת את החמאס והיא זרע פורענות עולמי שממן ומשחית את העולם. לא קל, כי הבסיס האמריקני הגדול במפרץ הפרסי נמצא בקטאר. וכמו שטען יגאל כרמון, ראש המכון למחקרי ביטחון. הוא, על סמך מסמכים מ-2012 שנחשפו על ידי האקרים שחדרו לארמון הקאטרי, מומן נתניהו ב-15 מיליון דולר לצורך הבחירות ושליברמן מומן ב-5 מיליון. על פי המסמכים האלו, ב-2018 הוקצו לנתניהו עוד 50 מיליון דולר. לכאורה כמובן.
לא נתניהו ולא ליברמן הגישו תביעות דיבה נגד כרמון עד היום, למרות שכרמון טוען כי המסמכים מעידים על כך שמומנו על ידי קאטר. שניהם על הפיירול של המדינה. כך גם נשיא דרום אפריקה ת'יבו מבקי שתבעה את ישראל על פשעי מלחמה. אף אחד לא חוקר את הדברים. נתניהו עדין ראש ממשלה וליברמן ראש מפלגה וכל זה בעיצומה של מלחמה מהנוראות שידענו שבה כשלו כל המערכות הישראליות.
או במילים אחרות, חזרנו לאותה נקודה. בזבזנו כסף, חיים ואת עתיד ילדינו ונכדינו ואנחנו נמצאים בנקודה גרועה מזו שהתחלנו. כי אכן יכלנו להשמיד את החמאס והתמקדנו בנקמה והרג.
כמובן שאפשר להטיל את הכול על הפוליטיקאים, אבל יש לזכור כי הרמטכ"ל עגום הפנים שהודיע על התפטרותו, אחראי על צבא שמתנהג כאוסף פלנגות מליציוניות, שבו חיילים ומפקדים עד לרמת מפקד אוגדה, מחליטים איך ומה להרוס ללא אישור, רק כי נדמה להם שככה צריך לעשות במלחמה. צבא חסר משמעת שבו כל חייל מחליט שמותר לו תג כתף פשיסטי של גולגולת או של המלך המשיח או להכניס לשטח אזרחים, לחייל אותם לאחר מותם או לחייל נוער גבעות ולשלוח אותו להתעמר ולהצית את האש לא רק בעזה, אלא לאורכה ולרוחבה של הגדה ולהקריב אזרחים וחיילים.
וגם לא ברור איך ישבו כל זרועות הביטחון הישראליות בשקט וחיכו עד ספטמבר 2024 (מבצע הביפרים המהולל), חצי שנה מיותרת לפחות, שכן הלחימה ממש נעצרה בעזה כבר בינואר 2024, לחסל את יכולות החיזבאללה בדרום לבנון כשהצפון נחרב ואזרחיו מוגלים.
זאת אומרת יכולנו לחסוך חיים, נפגעים, הריסות והמון כסף. חצי שנה של מלחמה. 180-200 מיליארד ₪. ויש כמובן את העניין הקטן עם סוריה. אם היו פה ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ"ל ששווים משהו, הם היו מחזירים את צה"ל אל הקו הסגול. המליציות האירניות והחיזבאללה הורחקו, לשלטון הסורי החדש אין שום יכולות או עניין להתעמת עם ישראל וכל יום שיושבים חיילים ישראלים שיכולים להפוך למטרות ברווזיות, הן אותה קונספציה שחצנית ורשלנית.
הגיע הזמן לדרוש מהממשלה והעומד בראשה להבין שדי לבזבז חיי אדם ללא מטרה וסיבה. או להחליף סוף סוף את ערימת הלא יוצלחים שמנהלת פה את חרפת היום יום.
ככה זה כשראש וממשלה לא צריכים לשלם דבר מכיסם, כשהחרדים לא נפגעים רק מואבסים בכסף. לא העניים- אלא בעלי רשתות החינוך כמו גולדקנופף מהצד הליטאי וש"ס מהצד האחר.
אלוהים שומר על ילדי הגן. החרדי. אין בי שום צער או חמלה על הרצי הלוי. הוא המבָצע של הכישלון אליו הונחה על ידי ראש וממשלה של חדלי אישים או משיחיים כושלים. אין כמובן להסיר אחריות מבני גנץ ומאייזנקוט שהיו שותפים למהלכים. גנץ שב להמהם בשבועות האחרונים על כניסתו המחודשת לממשלה ההרסנית והעלובה הזו. להאריך בעוד משהו את התענוג.
אני אופטימי. ולמה אני אופטימי כשמסביב כל חרב ונהרס ואנשים טובים חושבים להגר או כבר היגרו מפה? כי המלחמה נגמרה. וההסכם יעמוד עד שיחזרו כל החטופים החיים והמתים. ומדינת ישראל תיפטר מאלפי אסירים מיותרים. והממשלה הזאת לא תוכל להחזיק מעמד וגם סמוטריץ' ויריב לוין, שניים שאי אפשר לזלזל בהם דווקא בגלל פעולותיהם הנחרצות, מבינים את מגבלות הכוח, זה בבית המשפט בעליון וזה בעזה ובגדה.
והמלך הערום שרוצה לשרוד פוליטית? מפחד מטראמפ בטח לא מהשניים האלו שלא ייתנו לו מקלט מדיני ביום הפקודה ההולך ומתקרב. טראמפ אכן מפחיד ודומה שנתניהו הלא בריא והחלוש שמעולם לא הצטיין באומץ לב אזרחי, יודע שהסוף קרוב. הסימנים המעידים הם רעיית ראש הממשלה שמחפשת בית לרכישה בארצות הברית, ובן שגר שם תקופה על חשבוננו, אתה לא רב עם הנשיא הנבחר. האיש עם הכי הרבה כוח בעולם שיכול להגיד לקטאר מה ואיך לעשות.
ואחרי כל זה - האם יהיה טוב אחרי המלחמה? תלוי באלו שחשבו שיש מלך בישראל וגילו ריקא וכילי. הפוליטיקאים יודעים מיהו נתניהו. חוץ מגנץ כמובן. האיש ללא תכונות, שהוא כמו נתניהו - כישלון מוחלט.
