1. שריפת המועדון
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שב והוכיח השבוע שרק שיקולים פוליטיים מכתיבים את סדר היום שלו. הוא שקל להתפטר כדי לשריין למפלגתו ח"כ נוסף במסגרת החוק הנורווגי, אבל חזר בו מחשש לאובדן מקום בוועדה לבחירת שופטים. זו פוליטיקה פנימית מול איתמר בן גביר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא מצא פתרון זמני לאיוש משרדי בן גביר המתפטר ובראשם המשרד לביטחון לאומי, הפקיד את שלושת תיקיו אצל שר התיירות חיים כץ כאילו מדובר בפיקדון עו"ש. לוליינות פוליטית זו מחייבת לפחות עדכון של ספרי מדע המדינה.
השבוע הוכיח שר האוצר שענייני הכלכלה מעניינים אותו בערך כמו גורל החטופים. אילן רום, אדם ראוי כשלעצמו, מונה למנכ"ל משרד האוצר. הוא אולי היה מתאים לנהל משרד ממשלתי כמו משרד ההתיישבות של אורית סטרוק, אבל לא את האוצר. אין לו תואר בכלכלה, אין לו הבנה במקרו־כלכלה, ולא ברור כיצד יקדם רפורמות חיוניות במשק. המנכ"ל החדש צריך להאציל מהידע והתובנות שלו לראשי האגפים, ולא ההפך. אז האם במקום זה, הוא יספק את תובנותיו ממבצעים חשאיים שניהל במוסד?
רום מבין במבצעי "שו־שו", אבל להשוות אותו למנכ"לים קודמים כמו רם בלינקוב, אהרון פוגל או אפילו שלומי הייזלר, שפרש השבוע, זה עלבון לאינטליגנציה. לא ברור אם רואי כחלון, ממלא המקום הזמני של נציב שירות המדינה, רשאי לאשר מינוי כזה, ואם בסופו של דבר גם מינוי רום יהפוך לזמני.
המתרחש באוצר הוא דוגמה אחת בלבד לטרללת בשירות הציבורי. השבוע נבחר השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. שר המשפטים יריב לוין, ואחריו סדרה של אנשי מפלגת ההוד וההדר, הדהדו כמו תוכים את דף המסרים של מפקדי הליכוד. היו שם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שר התקשורת שלמה קרעי, שר הכלכלה ניר ברקת וליצנים כמו בן גביר. התחרות על איכות ההשמצות הייתה קשה. בן גביר מתהפך ברכבו.
והיה שם כמובן נתניהו עצמו, שלפי פרסום של דפנה ליאל מחדשות 12 יחרים את טקס ההשבעה של השופט יצחק עמית. זה אותו נתניהו שלפני המשפט נגדו דיבר בכל הזדמנות על חשיבות מערכת שיפוט עצמאית וחזקה. עכשיו תחשבו מה היה קורה לו נפגעי 7 באוקטובר היו טוענים אחרי האסון שממשלת ישראל אינה לגיטימית, ושאנחנו לא מכירים בסמכויותיה כל עוד לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית.
אנחנו בעיצומו של משבר חוקתי, אלא אם יוכח אחרת, והמשמעות פשוטה: כל פסיקה של בית המשפט העליון או מינוי שופטים לבתי המשפט בדרגים נמוכים יותר - ייבלמו. ומדובר באותה המערכת שהמשיכה לדון גם השבוע בתיקי נתניהו. כמובן שיריב לוין לא יכיר בהכרעת בית המשפט אלא אם נתניהו יזוכה, ולנשיא העליון לא יותר למנות את הרכב ועדת החקירה הממלכתית אם תוקם.
אז מדוע מתיישרים שרים בליכוד עם שר המשפטים לוין - מתאבד משפטי שיעי ויבש כמו פקיד שומה. מסיבה פשוטה: סקרים פנימיים בליכוד מוכיחים שמדיניותו הדווקאית של שר המשפטים כלפי מערכת המשפט מתקבלת בברכה על ידי המתפקדים לליכוד. לוין תופס בסקרים בבטחה את המקום הראשון ברשימת השרים הפופולריים במפלגת ההוד וההדר - והיריקות כנגד העליון נתפסות כגשמי ברכה.
זה מתחבר יפה לעמדות כמו אלה של חברת הכנסת טלי גוטליב, שמצפצפת ומסרבת להתייצב לחקירה. ואם שר המשפטים לא מאמין במערכת, מה יגיד גנב רכב שעומד לדין? שהמשפט מכור? ומה יגיד מחבל נוח'בה שנלכד? יסרב להישפט בישראל וידרוש את מיצוי הדין בהאג?
וזה מוביל למינוי המשמעותי ביותר שעל הפרק, וזה הרמטכ"ל. המועמד המוביל הוא אלוף (במיל') אייל זמיר, שפרש מניהול משרד הביטחון רגע לפני פיטורי יואב גלנט כדי להחליש את הקשר בינו לבין שר הביטחון. זמיר ייבחר כי הוא המועדף על נתניהו, אלא אם ברגע האחרון שרה תטיל וטו. אביגדור ליברמן טען שהמועמדים נשאלו לגבי עמדתם על חוק הגיוס. שר הביטחון ישראל כ"ץ הכחיש, אבל השאלה המסקרנת יותר היא כיצד הם מתכוונים באמת למוטט את שלטון חמאס. התשובה הרבה יותר מעניינת.
ואי אפשר לקנח ללא מינויים הזויים בצמרת השירות הציבורי, כמו זה של רואי כחלון כממלא מקום (לשלושה חודשים) לנציב שירות המדינה, שהספיק להתעמת עם הייעוץ המשפטי, או של דרורית שטייניץ - המקורבת לבני הזוג נתניהו - כמנכ"לית המשרד. השניים אינם בדיוק מצטייני הנשיא בשירות הציבורי, אבל ברור שאת סעיף החנופה לבני הזוג הם ממלאים בהצטיינות יתרה.
כל מה שתואר כאן מעיד שגם בעיצומה של המלחמה, הבושה נעלמה. הפוליטיקאים הפכו למחוללי כאוס - ודורסים בגסות רוח כל נורמה בסיסית. הממשלה נקלעה לסכנה קיומית, וחבריה בעיצומה של הביזה. רגע לפני שהיא מתפזרת, הם שורפים את המועדון על יושביו - והבעיה היא שאין לנו באמת לאן לברוח.
2. המכנה המשותף
שלשום פורסמו הדוחות הכספיים של חברת גב ים שבניהול אבי יעקובוביץ' לשנת 2024, ואתמול פורסמו הדוחות של צ'ק פוינט שבבעלות גיל שויד ובניהול נדב צפריר. רווחי גב ים ירדו ב־4.2% ל־478 מיליון שקל, בעיקר בגלל ירידה ברווחי שערוך. רווחי צ'ק פוינט חצו לראשונה את מיליארד הדולר, עם רווח של 303 מיליון דולר ברבעון הרביעי, המהווה הפתעה לטובה.
מדובר בחברות הישראליות הראשונות המפרסמות דוחות שנתיים חודש בלבד לאחר תאריך סגירת המאזן. הפרסום המוקדם מעיד על יעילות חשבונאית חריגה ויכולת שליטה במספרים המאזניים הזורמים בשטף. רק רץ למרחקים ארוכים מבין את חשיבות הקשר עם בעלי המניות המעוניינים לדעת בזמן אמת את מצב החברות. להנהלות שתי החברות מגיע שאפו.
ויש קווי דמיון נוספים: גב ים וצ'ק פוינט הן חברות לאספקת שירותים: גב ים מספקת שירותי שכירות בנדל"ן, וצ'ק פוינט מספקת לארגונים שונים שירותי שכירות של תוכנה להתגוננות, בעיקר ממתקפות סייבר. קשר עקיף נוסף הוא שגב ים בונה מגדלי משרדים המושכרים בעיקר לחברות טכנולוגיות בינלאומיות כמו גוגל. בנסיבות מסוימות, צ'ק פוינט הייתה יכולה להיות אחת מחברות הטכנולוגיה שמשרדי ההנהלה שלה שוכנים במגדלי ToHa בתל אביב שבבעלות גב ים.
חברת גב ים מבוססת על לקוחות מענף הטכנולוגיה העולמית. התאוששות עולמית בענף בכלל ובישראל בפרט תשפיע לחיוב על התוצאות העסקיות, כפי שאכן משתקף מהמאזנים. ואכן נראה שענף הטכנולוגיה וההייטק המקומי בדרך להתאוששות.
ועדיין, למרות הדמיון בדנ"א העסקי, מדובר בשתי חברות שונות. צ'ק פוינט היא חברה גלובלית, שמניותיה נסחרות בבורסת נאסד"ק ושיכולותיה מבוססות בעיקר על הידע והמוח הישראלי. מעט מאוד חברות בינלאומיות מסוגלות לאתגר אותה. מאידך, גב ים, הנסחרת בבורסת ת"א, מבוססת על יכולות ניהול כמו איתור הזדמנויות, השקעות ארוכות טווח, יכולות גיוס הון זולות וגם מוניטין. העובדה שגב ים שרדה את התקופה המאתגרת של המלחמה וההפיכה המשפטית מעידה שאכן מדובר בחברה בעלות יכולות ניהוליות מצוינות.
למרות התוצאות הטובות בזכות הרבעון הרביעי של 2024, קשה להסיק מכך על התוצאות השנתיות של כלל החברות הבורסאיות. כבר ידוע שהחברות הפיננסיות, ובראשן הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות, יציגו תוצאות מצוינות. לא צריך להיות אנליסט דגול כדי לקבוע שחברות ביטחוניות (כדוגמת אלביט מערכות, מנועי בית שמש, עשות אשקלון ואחרות) יסיימו שנה חלומית.
מנתוני המכירות של חברות הבנייה שפורסמו עד היום מתברר שלמרות המחסור בעובדים וברגולציה הקשה, מצבן מעולם לא היה טוב יותר. אלא שאת אותן ההנחות קשה לומר לגבי רשתות שיווק כמו שופרסל או רמי לוי ויצרני מזון כמו שטראוס. לפי הערכות אנליסטים, תוצאותיהם של אלה ברבעון האחרון של 2024 יהיו פחות טובות.
מבחן חשוב למצב החברות הציבוריות יהיה תוצאות הרבעון הראשון של 2025, שיפורסמו עד סוף חודש מאי. אז יבואו לידי ביטוי העלאות המיסים ומחירי המוצרים, הירידה האפשרית בצריכה בגלל המחירים, מחירי האנרגיה, השפעות מדיניות הנשיא דונלד טראמפ על חברות האנרגיה המתחדשות והשפעת הריבית על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות.
על רקע הסוגיות הכלכליות יעמדו ההתפתחויות הפוליטיות בישראל, שיושפעו בין השאר משאלת המשך הפסקת האש, חוק הגיוס ותקציב 2025. סביר שעד מאי 2025 נהיה הרבה יותר חכמים, וסימני השאלה יהפכו לסימני קריאה.
