היום (שישי) נשא יחיאל ארבל, אביה של ארבל יהוד שחזרה משבי חמאס אחרי 482 ימים, הצהרה מבית החולים שיבא. במהלכה שיתף כי מצבה של בתו סביר יחסית לגיהנום שעברה ואז פצח בדברי תודה לכל גוף וגורם שהיה מעורב בשחרור בתו, למעט איש אחד: בנימין נתניהו.
הוא הודה לקדוש ברוך הוא ובירך "שהחיינו" והמשיך והודה לפני כולם, לנשיא ארה"ב טראמפ ולשליחו סטיב וויטקוף, לצה"ל ולמערכת הביטחון, כשהוא מתכוון לשב"כ ולמוסד, למשפחות החטופים ולקהילת ניר עוז, לאזרחי מדינת ישראל שלא הפסיקו לתמוך ולדרוש ללא לאות את השחרור המיוחל והוא אפילו הודה לתקשורת - שהיא שנואת נפשה של הממשלה. אולם אף מילה של תודה לממשלה והעומד בראשה.
כזכור, יחיאל ארבל שילם מחיר כבד מנשוא, לא רק כאשר בתו עוברת גיהנום בשבי חמאס בבידוד מוחלט מזה כ-15 חודשים, וכבר יכלה לחזור לפני תשעה חודשים בעסקה שהתפוצצה במאי בגלל שיקולים פוליטיים, אם לא די בכך, הוא שכל את בנו בטבח השביעי באוקטובר. ולמרות הכאב הבלתי ניתן להכלה שנאלצו הוא ובני משפחתו לעבור, ההצהרה שלו עוררה סערה גדולה ברשתות בקרב מצביעי הליכוד ואוהדי נתניהו.
האב השכול שרק אתמול התאחד עם בתו שעברה מסע ייסורים עד הרגע שעברה לידי הצלב האדום וניצלה מהמון סוער שטוף שנאה ומלינץ', זוכה כעת למטר קללות והשמצות ברשת כמו: "קפלניסט", "שמאלני מסריח" ועוד שלל גידופים שהדעת לא סובלת, במקום להרכין ראש בפני האנשים האלו שעברו תופת עלי אדמות ועדיין עוברים. תומכי נתניהו בחסות מכונת הרעל פועלת ללא הפסקה ומשמיצה ומגדפת משפחות חטופים. ואני שואלת: האם גם עינב צנגאוקר שהייתה תומכת נלהבת של נתניהו כל חייה, היא גם שמאלנית קפלניסטית, רק כי היא שינתה את דעתה עקב הטרגדיה שפקדה אותנו בגלל מחדל נוראי של הממשלה ועקב הטרגדיה האישית שלה כאשר בנה עדיין חטוף בעזה?
אני מלאת בושה ותחושה של אכזבה גדולה מהפנים המכוערות של מה שהייתה פעם ישראל היפה ונשגב מבינתי איך אותם מצביעי נתניהו חסרי הלב איבדו כל צלם אנוש, והצלם היחיד שעומד לנגד עיניהם הוא צלמו ודמותו של ראש הממשלה, שהיום הם מקללים משפחה אבלה ומתייסרת, אך ורק כי היא לא מצאה לנכון להודות למנהיגם הנערץ? האם הם לא קולטים שיחיאל, אביה של ארבל, מייצג כל כך הרבה משפחות וכל כך הרבה אזרחים שנפשם קצה בממשלה שרואה לנגד עיניה רק את טובתה האישית והישרדותה הפוליטית? היעלה על הדעת שהם כל כך עיוורים שהם לא רואים מה שברור כל כך לכולם, שהחטופים סבלו ועדיין סובלים בשבי חמאס רק בשל שיקולים פוליטיים אישיים, שלא קשורים לטובת המדינה?
יחיאל, איש דתי שומר שבת, נשא הצהרה בשבת, ולא פחד לומר לראש הממשלה מי המפקיר האמיתי, כאשר הכניס לו אצבע בעין והזכיר קבל עם ועדה מול העולם כולו, מי עזר ותמך והוציא לפועל את שחרור החטופים ומי ראוי לדברי תודה, ולא הזכיר אפילו במילה את ראש הממשלה, וזה אומר הכול. הוא לא תקף את הממשלה והעומד בראשה, הוא לא העביר ביקורת קשה כפי שעושות לעיתים משפחות חטופים אחרות, אבל די בחכימא לרמיזה, והרמיזה כאן ברורה כשמש: אתם, הממשלה - הפקרתם, ואילו אחרים עשו ופעלו לשחרור החטופים.
