היה זה ראש הממשלה לוי אשכול שטבע לפני עשרות שנים את המשפט "כשארצות הברית מתעטשת, ישראל חוטפת דלקת ריאות". המשפט הזה היה נכון תמיד, ושבעתיים בימים אלו כאשר על הפרק החלטות שיכולות לחרוץ גורלות.
זהו כמעט קלישאה להגיד את זה, אבל הפגישה הקרובה של ראש ממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית החדש-ישן דונלד טראמפ צפויה להיות מאותם המפגשים שעשויים לשנות את ההיסטוריה ולקבוע את העתיד של מדינת ישראל, את היחסים מול ארה"ב ואפילו להשפיע על כל המזרח התיכון.
נכון, זו ממש לא הפעם הראשונה שלו בחדר הסגלגל, לא עם טראמפ ובטח שלא מול נשיאים רבים אחרים שבאו והלכו לאורך כהונתו הבלתי נגמרת של נתניהו, וכל טיסה שלו לוושינגטון מוגדרת "היסטורית" - אלא שהאפשרויות שעל הפרק קריטיות למדינת ישראל. החל מהמשך עסקת החטופים וסיום המלחמה בעזה, הנחת אופציה צבאית רצינית נגד איראן ועד הגביע הקדוש - הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית.
נתניהו יתייצב ביום שלישי בבית הלבן בצורה שונה מפעמים קודמות. אחרי המכה של השבעה באוקטובר והמלחמה הרב-זירתית בכל רחבי המזרח התיכון, ראש הממשלה נחוש לייצר מורשת אחרת שתשכיח את מחדל השבת השחורה ותעזור לשר ההיסטוריה לזכור אותו באור חיובי. מולו יעמוד נשיא חזק, שנמצא בתפקיד זמן קצר ונחוש לא פחות להטביע חותם על העולם, ולא מתכוון לחסוך שום מאמץ.
אי אפשר להתבלבל. ההזמנה של נתניהו להיות המנהיג הזר הראשון שמבקר במשרד של המנהיג החזק בעולם היא מחאה גדולה וגם סיכון גדול עבורו. לנשיא טראמפ יש חלומות גדולים ורצון לקדם דברים בזריזות, תוכניות שלא בהכרח יזכו לאוזן קשבת אצל נתניהו, ותמיכה פוליטית בקואליציה בישראל, שממילא מקרטעת.
דחיפה של טראמפ לכיוון אחד עלולה להטביע את הספינה ולקבור את הממשלה הנוכחית. אבל, כפי שכבר למדנו, הנשיא האמריקאי יכול להפתיע עם יוזמות משנות מציאות ונתון להשפעה לא קטנה על ידי נתניהו וגם חברי הממשל שלו שמוגדרים פרו-ישראלים.
תוכניות על הוצאת פלסטינים מחוץ לרצועת עזה אולי לא מאוד ריאליות, אבל עצם העובדה שהממשל בארצות הברית מעלה אופציות חדשות, ולא המנטרה הקבועה של גירוש יהודים והקמת מדינה פלסטינית - עשויה לשחק לידי ישראל, ונתניהו לא מתכוון לתת לזה לחמוק מבעד אצבעותיו.
ראש הממשלה נתניהו יגיע ביום שלישי למפגש חייו, ממנו עשויות לצאת החלטות הרות גורל - לשרידות הפוליטית שלו ולעתידה של מדינת ישראל. כמאמר הביטוי - דונלד טראמפ כנראה הולך להתעטש על המזרח התיכון, עוד מוקדם לדעת האם זה טוב או רע ליהודים.
