לא יאמן שהגענו למצב הזה: לצונאמי העדויות הקשות של החטופים יש מטרה אחת

בימים האחרונים מגיעות אלינו עוד ועוד עדויות מזוויעות מהחטופים שחזרו משבי חמאס, עדויות מטלטלות שהאוזן האנושית לא מסוגלת להכיל והשכל הישר לא מצליח לתפוס. מחבלים שחנקו וקשרו את החטופים בשלשלאות, קשרו את פיהם בבד עד כדי חנק, תלו אותם מהרגליים וצרבו אותם באמצעות חפצים לוהטים.

העדויות הקשות שמגיעות מתארות כי העינויים הפיזיים וההרעבה לא היו הדרך היחידה שבה המחבלים התעללו בחטופים במנהרות. לפי העדויות, הם הוכנסו לבדם יחפים לחדר קטן בתוך מנהרה ללא יכולת לזוז לעמוד ועם קושי רב לנשום. אחד החטופים אמר: "התייחסו אלינו כמו חיות". רק כשהמחבלים הבינו שהחטופים עומדים להשתחרר הם סיפקו להם קצת יותר מזון, כדי שיעמדו על הרגליים ביום השחרור.

המראות השדופים של שלושת החטופים אור, אלי ואוהד שחזרו בשבת האחרונה, היוו תמונת מראה לסיפורים שמטלטלים מדינה שלמה, אבל לא רק מדינה שלמה, אלא גם את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שהודיע אחרי הודעת דובר חמאס על עיכוב העסקה בשבת הקרובה, שאם כל החטופים לא ישוחררו עד שבת בשעה 12:00 שערי הגיהנום יפתחו.

הקבינט הביטחוני התכנס אמש (שלישי) במשך ארבע שעות והכריז שאם ארגון הטרור ישחרר את שלושת החטופים שהוא התחייב לשחרר בזמן, בשבת הקרובה, ישראל תמשיך את חלקה בעסקה כרגיל. כלומר - ממשלת ישראל לא ניצלה את האולטימטום של טראמפ, וממשיכה עם קיום העסקה כפי שנחתמה לפני מספר שבועות.

זו אותה ממשלת ימין על מלא שסירבה לממש הזדמנות פז, לקבל את כל החטופים במכה אחת, או מאידך להביא לניצחון המוחלט והכרעת חמאס, כלומר לממש לפחות מטרת לחימה אחת שנקבעה בתחילת המלחמה. שהרי נכון לעכשיו אף מטרה לא מומשה - לא הכרעת חמאס ולא החזרת כל החטופים.

צונאמי העדויות המטלטלות של החטופים שמגיעות בזו אחר זו, כמו בוקס חזק בבטן הרכה של כולנו, כבר לא מכוונת לממשלה ולעומד בראשה בנימין נתניהו, שטוען כי לא ידע על מצבם הקשה של החטופים בשבי, אלא מכוונות אך ורק לאוזנו של נשיא ארה"ב, כאסטרטגית אין ברירה.  

משפחות החטופים כבר לא בונות יותר על נתניהו, הן לא רואות בו כתובת. זה אבסורד שהן צריכות להגיע עד לקצה השני של העולם, לבית הלבן כדי לבקש עזרה ממנהיג של מדינה אחרת, בו הן תולות את שארית התקווה שלהן. 

מבחינת נתניהו הוא היה רוצה להשלים את העסקה, אבל הוא לא מוכן לאבד את הממשלה ולשלם את המחיר האישי. עומד בפניו הרצון להשלמת העסקה הראשונה והשבת החטופים בפעימה הזו, יחד עם זאת הוא נמצא במבוי סתום סביב החלק השני של העסקה, כשהוא מעוניין בהשבת כל החטופים אבל חושש יותר מפירוק הממשלה והפלתה, (וכולנו כבר יודעים מה היה מכריע את הכף, אילו זה היה תלוי רק בנתניהו).

אבל למזלנו הגדול, זה לא תלוי רק בנתניהו. בסופו של דבר מי שיכריע זה נשיא ארה"ב ונראה שדונלד טראמפ חדור מטרה אחת ברורה והיא להשיב את כל החטופים כאן ועכשיו. 

בן כספית דיווח כי מי שבין היתר שאחראית לכל הטוב הזה, היא לא אחרת מד"ר מרים אדלסון, שהמריאה עד לוושינגטון כדי להפעיל על טראמפ לחצים, בשם משפחות החטופים, להשיב את יקיריהם. מרים אדלסון, הפכה לישראלית המשפיעה ביותר על נשיא ארה"ב הנכנס, אחרי שתרמה 100 מיליון דולר לקמפיין של טראמפ וזכתה כעת בכל הקופה.

נחזור לעדויות המזוויעות, שמחזירות אותנו 80 שנה אחורה. לראות את אחיו של אלי שרעבי, שרון שרעבי, אדם מאמין, מתכסה בטלית וזועק למראה הכחוש והכואב של אחיו אלי שחזר מהשבי - זה משהו שצריך להרעיד את כל המדינה, כולל את מתנגדי העסקה האדוקים באמונתם, ובהם את סמוטריץ', בן גביר ותומכיהם. איך הגענו למצב הזה?

עוד הוסיף שרון על אחיו אלי: "ברגע הראשון שחזר לישראל, לאדמה הקדושה הזו, רק ביקש להודות לעם שלא עזב אותו לרגע. הוא היה בטוח שאנשים נאבקים פה על חייו. זה הדנ"א שלנו, אלי עמד בגבורה בחוויות בלתי נשכחות, ושהצלקות מאותן שלשלאות - הן עדיין על ליבו ובמחשבתו". 

שרון הבהיר עד כמה החזרת כל החטופים חשובה: "אלי זועק בתחינה ואומר בקול החלוש שלו: 'חייבים למהר כדי להשיב את כולם. הם לא ישרדו שם'. אלה שנמצאים שם במעמקי האדמה וזועקים אלינו - אנחנו צריכים לעמוד זקופים ולהגיד להם - 'אנחנו לא עוזבים אתכם לרגע'". המסרים האלה כביכול נשלחו למקבלי ההחלטות בממשלה, אבל הם מכוונים בראש ובראשונה לאוזניו של טראמפ.

גם יחי, אביה של ארבל יהוד שהוחזקה בשבי לבדה, הקריא בשמה את המסרים הבאים "למדתי תוך חודש את השפה הערבית ושמעתי את מי שהחזיק בי מביעים שמחה על הפילוג בעם בשאלת שחרורם של בני הערובה. חשבתי שהם מפעילים עליי טרור פסיכולוגי כאשר הנושא של בני ערובה הפך לנושא פוליטי. לא האמנתי עד שחזרתי לארץ ונחשפתי למציאות הקשה הזו. החזקתי 482 ימים מבלי שראיתי או שמעתי אף ישראלי, מאז שהופרדתי מאריאל בן זוגי שלוש שעות אחרי שנחטפתי ועד שפגשתי את גדי מוזס".